מאמר שכתב הרמטכ"ל המיועד, אלוף (מיל') אייל זמיר על לחימה מוסרית בטרור / מאמר חדש ובו הצעה לשינוי תפיסת הלחימה בשטחים הסגורים / מאמר חדש שמציע גישה נוספת לניתוח התפקוד של התקשורת בעת מלחמה, ובעיקר אירועי טרור קשים / מאמר על מצוינות טקטית בפיקוד הזוטר / 36 שנים למותה של ברברה טוכמן – מחברת מזימות במלחמה: "מברק צימרמן"

"למדינת ישראל – כמו לכל מדינה אחרת בעולם – ישנה חובה ראשונה במעלה: להגן על חיי אזרחיה. מלחמה מתוקף זכות ההגנה העצמית נגד תוקפנותו של הצד האחר היא מלחמה מוצדקת. אין לקבל מצב שבו יש להמתין לפעולה עוינת של הצד האחר כדי לראות בה הצדקה לפעולת ההתגוננות. 

יתר על כן, אין לראות בעימות המזוין עם הפלסטינים בצורתו הנוכחית עימות עם ארגוני טרור שניתן לבודדם, אלא יש לראות בו מאבק אלים בין שני עמים. אחד מהם – הצד הפלסטיני – אימץ את הטרור והפך אותו לאסטרטגיית הפעולה להשגת מטרותיו האסטרטגיות הפוליטיות, ואילו הצד האחר, מדינת ישראל, חייב להגן על אזרחיו [...] ניתן וצריך לאמץ תפיסה חדשה למלחמה בטרור – שנגזרת מההיגיון של העקרונות המוסריים המוכרים בלחימה בין שני צבאות של שתי מדינות [...] ההחלטה להילחם באופן מוסרי היא בחירה ערכית מחייבת. מחד גיסא היא מטילה מגבלות רבות ומאידך גיסא היא נכס אסטרטגי היוצר לאורך זמן יתרון לטוב מול הרע, למוסרי מול השפל".

בית "מערכות" מברך את אלוף (מיל') אייל זמיר על מינויו לרמטכ"ל ה־24 של צה"ל.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: דוברות משרד הביטחון

"בעשורים האחרונים של המאה ה־20 הפסיק באזורנו שדה הקרב הישן מלהתקיים לבדו, והתווסף שדה קרב חדש. לא עוד לחימה בשטחים פתוחים מול דיוויזיות שבה אפשר לראות את כוחות האויב המתקרבים, אלא לחימה בשטחים סגורים שבהם האויב נוקט בלוחמת גרילה ומפחית מיתרונו היחסי של הצבא הסדיר.

גם לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית ושיטות לחימה חדשות, בעתיד הנראה לעין ימשיך צה"ל לתמרן בשטח האויב כדי להשמיד אותו ואת התשתיות שהוא נערך בהן. במקום להשקיע בניסיון להביא לידי ביטוי יותר מיכולותינו לשטח המורכב, יש לנסות ולשנות את המאפיינים של השטח הסגור ולהפוך אותו מיתרון עבור האויב לחיסרון".

מאמר חדש מאת רס"ן גלעד ריטרבנד על "משחק פנים במגרש חוץ": הצעה לשינוי תפיסת הלחימה בשטחים הסגורים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"השנים הראשונות של המאה ה־21 התאפיינו בשידורי טלוויזיה חיים או כמעט חיים של התקפות טרור, לדוגמה פיגועי 11 בספטמבר 2001. השידורים הציגו את החברות ואת ממשלותיהן כקורבנות פסיביים של האירועים, והתקשורת הצטיירה כמעורבת פסיבית ולעיתים אף כמשתפת בעל כורחה )ויש הטוענים אפילו מרצון) עם יוצרי האירועים – הטרוריסטים. הטלוויזיה, למרות היותה "מפיקת החדשות", לא הייתה מעורבת ביצירת האירוע והקהל היה הקורבן שלה, העקיף או הישיר". 

מאמר חדש מאת פרופ' הלל נוסק שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי מציע גישה נוספת לניתוח התפקוד של התקשורת בעת מלחמה, ובעיקר אירועי טרור קשים באמצעות ניתוח התוכן של הסיקור במהלך האירועים ואחריהם. 

המאמר המקורי פורסם ב־2008 בכתב עת אירופי באנגלית, אולם אירועי 7 באוקטובר 2023 והמעורבות האינטנסיבית של אמצעי התקשורת בסיקורם ובתוצאותיהם, עושים את המסגרת התיאורטית מתאימה ביותר לניתוח הסיקור, ולבחינת התפקיד שהדבר משרת בחברה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

בתמונה: צילום מסך מערוץ 2 ביום הפיגוע בדיזנגוף סנטר, מרס 1996

"בשנים האחרונות עולה בצה"ל השאלה מהי מצוינות טקטית בכלל, ואיך היא באה לידי ביטוי בקרב. בין השאר: הרצון לקבל כל משימה ולבצעה, היכולת לחבור עם כוחות שונים, ניתוח תמונת המצב באופן עצמאי והבנת התמונה הגדולה יותר. פעולות גדוד 471 במלחמה והאופן שבו מפקדי הגדוד פיקדו עליו, הם אחת הדוגמאות למצוינות שאפשרה לגדוד למלא את כל משימותיו, תוך מעבר בין צורות קרב, חטיבות ומשימות, קטנות כגדולות".

חזרה למאמר שכתב ד"ר אייל ברלוביץ' בגיליון 499 שהוקדש ליובל למלחמת יום הכיפורים, על מצוינות טקטית בפיקוד הזוטר. הגיליון מטבע הדברים נדחק לקרן זווית, אך לקחיו טובים גם למלחמה הנוכחית.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: מיקי אסטל, דו"ץ

"השדר הראשון באותה משמרת בוקר נפלט מן הצינור הפנאומטי, ונפל לתוך סל המתכת בנקישה שאין בה דבר היוצא מגדר הרגיל. הקצין התורן במודיעין הצי הבריטי סובב ופתח את הברגת התרמיל ובדק את המברק הגרמני שבתוכו, בלי שיבחין במשהו בעל משמעות מיוחדת. כאשר נוכח, לאחר מבט חטוף, כי המברק כתוב בקוד שאיננו של הצי, שלח אותו למדור המדיני שבחדר הפנימי ולא שב להרהר בדבר. התאריך היה 17 בינואר 1917, מעבר לקו האמצע של מלחמה, שכבר דרסה שלושים חודש של טבח חסר מעצורים. [...] 

לו המשיכה ארה"ב להתמהמה זמן ניכר, אפשר שבעלות הברית היו נאלצות לפתוח במשא ומתן על שלום. מבחינה זו, שינה מברקו של צימרמן את מהלך ההיסטוריה [...] כלשעצמו לא היה אלא חלוק נחל בדרכה הארוכה של ההיסטוריה, אך כידוע חלוק נחל קטן יכול להרוג גוליית".

השבוע לפני 36 שנה הלכה לעולמה ההיסטוריונית, העיתונאית והסופרת ברברה טוכמן, מחברת הספר מזימות במלחמה. עוד על המברק שהיה מהגורמים המרכזיים שהניעו את ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה – בפנים.

לקריאת תקציר הספר לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן