מגזין סוף השבוע של מערכות - 31 ביולי 2025
"בסוף מאי פרסמה ממשלת סין "מסמך לבן" ראשון מסוגו בנושא "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש", שמבקש לנסח חזון מקיף, הוליסטי ורב־ממדי של ביטחון לאומי, ומהדהד שלושה עקרונות מרכזיים: שימור שלטון המפלגה, הגנה על האינטרסים הלאומיים של סין והובלת המודרניזציה הלאומית. במובן זה הוא מעגן את ההווה, אך בעיקר מכין את הקרקע לעתיד – שבו סין מבקשת לא רק להשתלב במערכת הבין־לאומית, אלא להנהיג אותה לפי תנאיה".
מאמר חדש מאת ד"ר שי יגר ובו עיון במסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש".
עוד על יוזמת הביטחון הגלובלית וקידום ביטחון בין־לאומי משותף, וכמובן המשמעויות וההשלכות עבור ישראל – בפנים
"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי".
בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות.
לשמיעת הפרק המלא לחצו כאן
"על אף 'הזכויות' בהצהרת החוקה הסורית החדשה, הסדר הפוליטי החדש שנוצר כונן מערכת פוליטית שבה הנשיא נהנה מחופש פעולה מרבי, וממנגנון אסלאמיסטי שלכאורה אמור להקל עליו להתמודד עם כל אתגר – פנימי או חיצוני. האם יש בכך כדי לרמז על הכיוון ששלטונו יבחר כלפי ישראל והאזור?".
מאמר חדש מאת רועי נחמיאס המנתח את ההצהרה החוקתית של נשיא סוריה אחמד אלשרע, ותוהה האם זו מגמת התמתנות או שמא ריכוך רטורי כטקטיקה אסלאמית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"הפשיטה של חמאס על הנגב המערבי ב־7 באוקטובר 2023, שהחלה את מלחמת 'חרבות ברזל', נראית על פניו כאירוע ההפתעה האסטרטגית החמור בתולדות המדינה, עוד בטרם התבררו פרטיה תחת בחינה של ועדת חקירה. ההפתעה שחוותה מערכת המודיעין הישראלית הייתה סוג ייחודי של הפתעה בסיסית. סוג זה של הפתעה, הפתעה בסיסית–אבסורדית, מאופיין בהתממשותו של תרחיש שנמצא מחוץ לקבוצת התרחישים האפשריים מבחינת הצד המופתע. כדי שמערכת המודיעין תוכל להנדס עצמה להיות פחות פגיעה לנוכח הפתעה בסיסית–אבסורדית, עליה קודם כול ללמוד ולהבין את מהותה".
מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') רועי נאון על 7 באוקטובר כהפתעה בסיסית–אבסורדית, וכיצד אפשר למזער את הסיכון שבה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
הפרק האחד עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות": מאמר מאת דודי סימן טוב ושובל בן יאיר.
במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבין־לאומית, ומיזמים לניטור דיס־אינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סנכרון ואתיקה.
תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה.
לקריאת הפרק המלא לחצו כאן
"קרב מאגר צ'וסין הוא אחת הדוגמאות הבולטות לקרב נסיגה מוצלח בתקופה המודרנית. במיוחד לנוכח העובדה שהתבצע בתנאים קשים במיוחד: בשטח הררי קשה עם ציר בודד ובתנאי מזג אוויר קשה [...] היכולת האמריקנית להילחם גם כאשר הציוד הכזיב וקפא, נבעה במידה רבה מיכולתו של הפיקוד האמריקני. מפקדים הובילו את חייליהם ולחמו לצידם בתנאים הקשים, ומפקדים בכירים טסו גם במהלך הקרב לכוחות מנותקים".
השבוע לפני 72 שנים הסתיימה מלחמת קוריאה. חזרה לאחד הקרבות המכריעים בה – הקרב על מאגר המים צ'וסין, עליו כתב ד"ר יגיל הנקין במסגרת "קרבות בכף היד" – מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות.
עוד על אסטרטגיות נסיגה וחשיבות השליטה באש על שטחי מפתח, שבלעדיה "גם התהום לא הייתה מכשול בלתי עביר" – כאן