מגזין סוף השבוע של מערכות - 30 באוקטובר 2025
ספר חדש יצא לאור! לא על הכטמ"ם לבדו: מלחמת נגורנו־קרבך השנייה (27 בספטמבר–10 בנובמבר 2020) מאת עדו הכט.
במהלך שני העשורים האחרונים זינק בחדות היקף השימוש בכטמ"מים (כלי טייס מופעלים מרחוק) תוקפים, להבדיל מכטמ"מים לתצפית ולסיור בלבד, המצויים בשימוש מאמצע המאה ה־20. מגמה זו עוררה דיון בשאלה האם מדובר בעוד כלי מלחמה, המשתלב בכוחות הלוחמים לצד הכלים המסורתיים, או שמא תכונותיו הייחודיות יוצרות מהפכה בשיטות הלחימה ובלוחמה בכלל. הדיון בנושא הסלים בעקבות המלחמה בנגורנו־קרבך, המלחמה הראשונה שבה הופעלו כטמ"מים תוקפים בעצימות גבוהה במסגרת מלחמה עצימה בין צבאות מדינתיים. תיאורים רבים של המלחמה מציגים אותה כחד־צדדית ובה כטמ"מים תוקפים אזריים פגעו קשות בכוחות היבשה הארמניים, בעוד כוחות היבשה האזריים התקדמו בעקבות השמדת האויב מהאוויר וביססו את אחיזתם בשטח, תוך לחימה מעטה בלבד.
האם המציאות של המלחמה אכן הייתה כזו? וגם אם כן – האם אפשר היה להשיג תוצאות דומות באמצעות מטוסי קרב מאוישים? הספר בוחן לעומק את מהלכי המלחמה ומציג מסקנה ברורה: אף שבלי הכטמ”מים התוקפים האזרים לא היו מנצחים, התיאור של ניצחון באמצעותם בלבד מוגזם. הכטמ"מים התוקפים תרמו רבות לניצחון, אך לא חסכו מכוחות היבשה קרבות עקובים מדם. כמו כן, מרבית תרומתם הייתה יכולה להינתן גם באמצעות מטוסי קרב מאוישים מתקדמים. עם זאת, לא הייתה לאזרים היכולת הכלכלית לרכוש ולקיים כוח אווירי בעל כמות מספקת של מטוסים כאלה, וכאן עיקר תרומתם של הכטמ”מים התוקפים – עוצמתם נחותה משל מטוסים מאוישים, אבל הם זולים מהם פי כמה ונוחים מהם לתחזוקה, לאחזקה ולתפעול ולכן צבא אזרבייג'ן יכול היה להצטייד בהם בכמות שהעניקה לו יתרון משמעותי במלחמה.
לקריאת הספר המלא לחצו כאן
"במלחמת 'חרבות ברזל' נדרש צה“ל להתמודד עם איום חדש על כוחותיו, כאשר הפעיל כוח כבד בתוך שטח בנוי וצפוף המכיל תשתית תת־קרקע והריסות רבות. בעוד המתארים שציפה לפעול בהם בעבר הדגישו את האיום ארוך הטווח על כוחות צה"ל, אופי השטח ברצועת עזה ולאחר מכן גם בדרום לבנון אפשרו לאויב להתגנב לעבר הכוחות ולאיים עליהם מקרוב באמצעות מטעני צד, מרנ"ט (משגרי רקטות נגד טנקים) ומטעני הצמדה [...] במלחמה התגלה פער חד בין הצורך המבצעי בחי"ר משוריין ובין המציאות בשטח. בעוד כוחות השריון נאלצו לפעול בשטחים צפופים נגד איומים מטווח קרוב, החי"ר שליווה אותם לא הותאם לאבטחת כוחות משוריינים".
מתוך מאמר חדש מאת שמואל שמואל שהתפרסם בגיליון האחרון של "מערכות" על החי"ר המשוריין.
עוד על השפעת נגמ"ש הלחימה על החי“ר מהופעתו בשדה הקרב, הצורך בחי"ר עבור השריון וחשיבות אבטחת כוח הטנקים – בפנים
צילום: אתר צה"ל
"ניהול וניצחון במלחמה דורש לחימה כחלק ממאמץ לאומי משולב ומתמשך, הממוקד ביעדים פוליטיים, אסטרטגיים, ברורים וברי השגה. צבאות וכוחות מזוינים אכן נלחמים במלחמות; לבדם, הם אינם יכולים לנהל אותן וגם לא לנצח בהן. ניהול וניצחון במלחמה הם אחריות משותפת – צבאית-פוליטית-חברתית".
מאמר קצר מאת לוטננט גנרל (דימ') ג'יימס דובּיק, לשעבר מפקד פיקוד המעבר הביטחוני הרב־לאומי בעיראק, ועמית בכיר באגודת צבא ארצות הברית שטוען שכדי לנצח במלחמות, לא די רק לשלוח חיילים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
בתמונה: פוסטר של צבא ארצות הברית מ־1943 המעודד תרומות מתכת. מקור: הספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת צפון טקסס
"המחסור בכמות ובאיכות הנתונים מציב מכשול מהותי להטמעה של בינה מלאכותית בתחום הביטחון. השימוש בבינה מלאכותית צריך להיעשות לצד מנגנוני בקרה ופיקוח אנושי ומתוך הימנעות מהסתמכות יתרה על הטכנולוגיה. לצד היתרונות הרבים של הבינה המלאכותית, היא עדיין לא בשלה להחליף את שיקול הדעת האנושי בתחומים מורכבים ובעלי השלכות מהותיות לביטחון ולאסטרטגיה מדינית וצבאית".
מתוך מאמרם של ד"ר ליאור טבנסקי וד"ר זואי לוורניק על בינה מלאכותית יוצרת ומלחמה גרעינית.
עוד על משחקי מלחמה, קבלת החלטות ומה זה בכלל במ"י – בפנים
התמונה נוצרה על ידי adobe firefly
השבוע נפתחה שנת הלימודים במוסדות האקדמיים בישראל. בצה"ל כארגון לומד מבינים כי הלמידה אינה מותרות אלא הכרח, כאשר ידוע כי ניצחון בתחרות הלמידה מול האויב שלומד אף הוא ומשתנה בהתאם – יביא לניצחון בקרב.
בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" הבנו את חשיבות הנגשת המידע המקצועי לכוחות בשטח בצורה נוחה ויעילה – בכתב ובשמע. לפניכם פודקאסטים שהקלטנו בעת הלחימה ונוגעים בסוגיית הלמידה המבצעית מכמה זוויות.