מגזין סוף השבוע של מערכות - 3 ביולי 2025
"איש לא שיער שחיל האוויר יכול לפעול מעל שמי איראן כמו שהוא פועל מעל שמי לבנון ועזה. מאות גיחות, שליטה אווירית מוחלטת, חיסול של בכירים והשמדת רוב הגרעין – וכל זה בלי שאיראן יכולה למנוע תקיפה. זהו היישום הטוב ביותר של עידן האש מבחינת הטווח וההשפעה האסטרטגית".
בפרק חדש של "קול המערכות" לאחר מבצע "עם כלביא": סא"ל (מיל') ד"ר דן שיאון על המבצע בראי ספרו עידן האש שיצא לאור ב"מערכות", וד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת איראן במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, שמספרת כיצד הגיבו באיראן למתקפת צה"ל.
לשמיעת הפודקסט לחצו כאן
"מהי עוצמה? האם היא כוח פיזי? אולי כוח רעיוני? האם היא כוחה של מדינה להשפיע על הנעשה בעולם או שמא חוסנה הפנימי? האם מקורה בכוח צבאי או שמא בכוח המדיני שלה? מבט על ההיסטוריה מגלה כי יש דוגמאות רבות לניסיונות של מדינות להשפיע על סביבותיהן. לא אחת, הדרך המקובלת להשיג השפעה הייתה כיבוש צבאי או הכנעה צבאית. לאחר מאות שנים רוויות 'דם, יזע ודמעות' נראה כי העולם מצא דרכים אחרות להשגת השפעה זו, לפחות לעת עתה. המודל החדש להשפעה מבוסס לא מעט על מודל ההשפעה הכלכלית".
רגע לפני מבצע "עם כלביא" יצא ספר חדש לאור: מלחמת הכלכלות מאת נח הקר, הציר הכלכלי בוושינגטון – הנציג הרשמי של משרד האוצר בארצות הברית, שלוקח את הקוראים למסע להבנת המציאות דרך משקפי הלוחמה הכלכלית. האם אנחנו מנצחים או מפסידים? כובשים או נכבשים? הדור הבא של המלחמות כבר כאן, והספר יחשוף בפני הקוראים מרחב כלכלי מרתק, שלעיתים חולף על פנינו בלי שנהיה מודעים אליו.
למידע נוסף על הספר לחצו כאן
"כוחות הלוגיסטיקה הם הבטן הרכה של כל צבא מודרני, אבל גם חוליה קריטית שבלעדיה הכוחות הלוחמים אינם יכולים לפעול. באמצעות טכנולוגיית נחילי רחפנים – הזולה יחסית – אפשר לספק הגנה מתקדמת לכוחות אלה"
מאמר חדש מאת רס"ן א', רמ"ד תרגילים באיתמ"ר, על אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים. עוד על ציד השיירות, הגנה על המרחב באמצעות רחפן כ"מטאטא" ומבצע "קורי עכביש" האוקראיני מלפני חודש שהדגים את הפוטנציאל המהפכני של הרחפנים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
צילום: עמית אגרונוב
"הגענו לשליטה מלאה בשמי איראן ובכל מקום בו בחרנו לפעול [...] אלו התאפשרו, בין היתר, בזכות שילוביות ותחבולה שבוצעו על ידי כוחות אוויר וקומנדו קרקעיים".
בשבוע שעבר התייחס הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, לתוצאות מבצע "עם כלביא" ולוויכוח סביב הפגיעה בתוכנית הגרעין באיראן. בגיליון האחרון של "מערכות" פרסם מח"ט תל חי אורי לוין מאמר על גישת פיקוד משימה במתאר העומק.
"מרחב זה מנוע גישה, ומתאפיין בהיעדר רציפות קרקעית של הכוח התוקף אשר גורר מגבלה על קווי האספקה, היעדר יכולת פינוי נפגעים לאחור, מגבלות פיזיות בהפעלת אש, נתק או אי־רציפות בתקשורת עם המפקדות העורפיות, אשר מחייבים עצמאות מבצעית ומנהלתית מוגברת של הכוחות הפועלים במרחב זה [...] מקרה מובהק של פעולה במרחב של חוסר ידיעה, בשל הקושי וחוסר היכולת להבטיח רציפות תקשורתית בין המפקדות העורפיות לכוחות המתמרנים, ובשל הקושי בפיתוח לחימה ליניארית. הנתק פועל כמובן לשני הכיוונים".
עוד על אתגרי העומק המבצעיים ומאפייני הפו"ש הייחודיים; התפתחויות טכנולוגיות ותפיסתיות; וקריסת הפו"ש ב־7 באוקטובר מול הרוח שאפשרה להמשיך – לחצו כאן
"מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל".
בעקבות המלצת הפרלמנט באיראן לסגור את מצרי הורמוז לאחר התקיפה האמריקנית, זמן לחזור למאמרו של אהוד גונן בכתב העת חברה צבא וביטחון לאומי על שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום.
עוד על סמכויות הפעלת הנמלים בחירום, אחזקת מלאי חירום כתחליף לייבוא, קשיים אפשריים בהטענת סחורות המיועדות לישראל בנמלי המוצא, תחבורה יבשתית בארץ ועוד – לחצו כאן
הפרק השביעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות": מאמר מאת ד"ר עופר גוטמן, דוד סימן טוב וד"ר אודי ערן.
המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה.
בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.
לקריאת הפרק המלא לחצו כאן
בקרוב יתפרסם הגיליון התשיעי של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא, גיליון 10. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים.
יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף.
מערכת כתב העת תעשה מאמץ שמאמרים שיוגשו עד 30 בספטמבר 2025 יופנו לגיליון 10 (ניתן להגיש בכל זמן מאמרים לכתב העת).
להנחיות נוספות לחצו כאן
להגשת כתב יד לכתב העת לחצו כאן