על חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / 25 שנים ליציאה מלבנון / הפרק החמישי: מאמר מאת אל"ם (מיל') אסף הלר על הדרך אל הכישלון המודיעיני / ספר לרגל יום ירושלים – הר הבית בידינו מאת מוטה גור / 31 שנים למותו של גרשון ריבלין, ממייסדי "מערכות"

ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים – המודיעין והשבעה באוקטובר, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות". לקראת צאתו נפרסם מעת לעת פרק – מאמר – של אחד מכותביו. 

הפרק החמישי, מאמר מאת אל״ם (מיל׳) ד״ר אסף הלר על הדרך אל הכישלון המודיעיני. המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. 

תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

"הממד הימי והנכסים האסטרטגיים בים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינות רבות, כולל ישראל. הבנה מעמיקה של מרחב ההזדמנויות ושל חשיבות הממד הימי תעצב אסטרטגיות מתאימות לחיזוק הביטחון הלאומי באמצעותו, ותפנה משאבים לבניית מענים רובוסטיים ארוכי טווח המהווים את צו השעה נוכח הסביבה העולמית המשתנה".

בשבועות האחרונים החלו בצה"ל להפעיל לראשונה כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים) במרחב המים הכלכליים של ישראל למטרות איסוף ומודיעין. זמן לחזור למאמר שכתב תא"ל אלי סוחוליצקי, מפקד הזירה הצפונית בזרוע הים, על חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: עומר שיף

"לבנון – שם קוד למקום נעלם. אחר. מרגש. מפתיע. אולי בכלל מרתיע? במהלך עשרות שנים הייתה לבנון מקום אחר לשרת בו, ובעיקר שונה לכל מי ששירת בגבולותיה ובתוכה. השוני היה לפי התקופות, אזורים גאוגרפיים, סוג הפעילות, וכן – גם מזל. היית צריך לא מעט מזל כדי להיכנס אליה ולצאת ממנה אותו אדם, לעיתים לצאת ממנה בכלל [...] כל אחד והלבנון שלו. כל אחד ומה שהוא 'סוחב' ממנה עד היום".

השבוע לפני 25 שנים – יציאת צה"ל מלבנון. חזרה לספר משהו ממני נשאר שם מאת דותן דרוק, שמתאר את חוויית לבנון מעיני מ"מ בקרב. הספר מביא את התמודדותו האישית בקרב בוואדי בריך ("השריפה בסלוקי") ובעיקר לאחריו, ומהווה קריאה למפקדים וללוחמים להיות קשובים לפקודים ולעצמם לאחר אירועי לחימה כאוטיים ובכלל, וככל שנדרש גם לטפל בעצמם.

עוד על הספר – בפנים

"לצנחנים כובשי ירושלים; כאשר נכבש הר הבית על ידי היוונים, שיחררוהו המכבים; במחריבי הבית השני נלחמו הקנאים ובר כוכבא. כאלפיים שנה הר הבית אסור ליהודים. עד אשר באתם, אתם הצנחנים, והחזרתם אותו לחיק האומה. הכותל המערבי, אליו פועם כל לב, שוב בידינו [...] בידכם נפלה הזכות הגדולה להשלים את המעגל, להחזיר לעם את בירתו ומרכז קודשו. לא טענתם, לא התלוננתם. לא דווחתם. רק קדימה חתרתם – וכבשתם. ירושלים היא שלכם – לנצח".

לכבוד יום ירושלים שחל השבוע חזרה לספר הר הבית בידינו מדווח מח"ט הצנחנים מוטה גור. 

יום ירושלים שמח

בתמונה: מוטה גור (במרכז בראש גלוי) עם חבורת הפיקוד ברחבת מלון אינטרקונטיננטל לפני הפריצה לירושלים העתיקה. צילום: עמוס צוקר, דו"ץ

"אומרים לעיתים קרובות כי הפתרון הבדוק הוא בדוגמה אישית של לויאליות שיגלה המפקד, לויאליות שתפעל בשני הכיוונים: כלפי מעלה, אל המפקד הממונה עליו, וכלפי מטה, אל פקודיו שלו. ובצדק מסבירים ואומרים כי אם השיג המפקד מטרה זו, וביחידתו קיימת נאמנות דו־סיטרית כזאת, הרי מובטחת היחידה כי תגיע אל השלמות המבוקשת מגוף צבאי. על כן זאת צריכה להיות שאיפתו ומגמתו של כל מפקד המתייחס ברצינות לתפקידו הפיקודי. המפקד הטוב חייב לשקוד בשוכבו ובקומו על השגת מגמה זו ולבקש נתיבים להחדירה באנשיו בכל הזדמנות".

היום לפני 31 שנים נפטר גרשון ריבלין, ממייסדי מערכות ועורכו בין השנים 1967–1973. ריבלין כתב וערך מאמרים וספרים רבים, שקצרה העת מלציין את כולם. 

עוד על ההיסטוריה של מערכות והחותם שהותיר בה ריבלין – בפנים

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן