מגזין סוף השבוע של מערכות - 23 בינואר 2025
ספר חדש יצא לאור - עידן האש מאת דן שיאון
שני יסודות הלחימה של התמרון והאש, המקיימים ביניהם יחסים דיאלקטיים, עיצבו במהלך הדורות את פרדיגמת הלחימה המסורתית עם דפוסי הלחימה המוכרים של התקפה והגנה, קרב תמרון וקרב שחיקה, גישה ישירה וגישה עקיפה, ועוד.
בעשורים האחרונים פינתה פרדיגמת לחימה זו את מקומה לפרדיגמת לחימה חדשה של ״עידן האש״, המבוססת על שליטת מידע ואש מדויקת בשדה הקרב לאורך כל שלבי הלחימה, אשר לעיתים מייתרת ואף מונעת את קיומו של התמרון הקרקעי. ספר זה נועד להגדיר את פרדיגמת הלחימה החדשה, ולספק הסבר תיאורטי להתפתחותה, לעקרונותיה ולדרך שבה מומשה במלחמות שהתרחשו במאה ה־21.
עוד על הספר - בפנים
"מסמך "אסטרטגיית הביטחון הלאומית" של ארצות־הברית [...] מתאר בצורה ברורה את תפיסתו של הממשל האמריקני הנוכחי באשר לאיומים העכשוויים איתם מתמודדים ארצות־הברית והעולם המערבי. ארבעת עמודי התווך של התפיסה מתמקדים בארבע מדינות ספציפיות (לפי סדר הופעתן במסמך, המבטא גם את סדר החשיבות בראיית מערכת הביטחון והנשיא האמריקני) – סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן – ובמרכיב הטרור הכללי.
את התפיסה אפשר לפרש גם על־ידי השימוש המתמטי באחת משתי הנוסחאות הבאות – 4+1 או 2+2+1, כלומר אופן ארגון האיומים על־ידי הממשל האמריקני לסדרי העדיפויות, וצורת מיקוד משאבי הביטחון הלאומיים האמריקניים".
השבוע נכנס לתפקידו דונלד טראמפ כנשיא ה־47 של ארצות הברית. את הפוליטיקה האמריקנית נשאיר לאמריקנים, ונתמקד במה שנוגע אלינו (על אף שחלק ממה שנכתב בציטוט רלוונטי אז כהיום). זמן לחזור למאמר מ־2018, שנכתב בעת כהונתו של טראמפ כנשיא ה־45 של ארצות הברית, על נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית נגד דאעש ("המדינה האסלאמית"), והביאה את ארצות־הברית לבצע מעבר מאסטרטגיה פסיבית של מדיניות ההובלה מאחור לאסטרטגיה אקטיבית:
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"על פי פדויי השבי, משפחות ואהובים חשובים במשך כל תהליך ההשתלבות מחדש [...] על כן, ניהול של המשפחות ותמיכה בהן הם מכריעים לתהליך ההשתלבות מחדש לטווח ארוך עבור המתאוששים [...] בניגוד לאדם שחזר מהשבי, וצריך לעסוק באופן פעיל בפעילויות כדי לשרוד, המשפחות מבלות זמן רב בתחושת חוסר האונים [...] הן משקיעות זמן רב במחשבה על הדרך שבה יתנהלו החיים כאשר יקיריהם יחזרו.
משפחות של פדויי שבי היו אף הן תחת לחץ השבי, וכעת משהחלה התאוששות האש כבויה, אך תכולת הסיר עדיין בלחץ. על כן הירידה צריכה להתרחש לאורך זמן ובשלבים. ההודעה הראשונית כי יקירם התאושש מכבה את האש. הן זקוקות לזמן כדי לעבד את ההודעה. ידע כללי של לוחות הזמנים מעניק למשפחה את היכולת לחזות מה עומד להתרחש. הם אינם חייבים להסכים עם לוחות הזמנים, אך צריכים להיות מוּדעים אליהם".
עם חזרתן של רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, משבי חמאס ובתקווה לחזרתם של חטופים וחטופות נוספים – מאמר שנכתב עוד בתחילת המלחמה על סיוע לפדויי שבי בהסתגלות מחדש.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
יום השפה העברית שמח!
לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה של תחיית הלשון העברית. החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות – כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית.
שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. אליעזר בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, את המילים חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן.
על המילים ומשמעותן - בפנים
קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 9 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי לאחר פרסום הגיליון השמיני של כתב העת אנו מתכבדים להזמינכם ולהזמינכן להגיש הצעות למאמרים לגיליון התשיעי של כתב העת. מועד אחרון לשליחת מאמרים: 31 במרס 2025.
לפרטים נוספים ולכללי ההגשה - לחצו כאן