מגזין סוף השבוע של מערכות - 23 באוקטובר 2025
"לאחר שנתיים של מלחמה שבה מערך המילואים הופעל באופן נרחב ולתקופות ממושכות, אפשר לקבוע כי יכולתו של צה"ל להביא הישגים בשדה הקרב תלויה במידה רבה בחוסנו של מערך זה. חוסנם של מעגלי החברה על מרכיביה השונים משפיע ישירות על מוכנותו של איש המילואים להתייצב לשירות פעיל לאורך זמן [...] מלחמת "חרבות ברזל" בחנה לראשונה את יכולתו של מערך המילואים לעמוד במבחן של לחימה מתמשכת. ניתוח של ארבע חטיבות חושף דפוסי שחיקה במספר המתייצבים לצד פתרונות שעלו מן השטח".
מאמר שכתבו תא"ל ישראל פרידלר ו־א' והתפרסם בגיליון האחרון של "מערכות", נגע במערך המילואים במלחמה ובהתמודדות בהווה ובעתיד בלחימה מתמשכת.
עוד על העומס השוויוני "הראשוני" ואסטרטגיות פעילות לשמירה על כשירות – לחצו כאן
"אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית מבול אלאקצא, שפורסמה ביוני 2025, היא נקודת ציון מהותית לניתוח ההתפתחות האידיאולוגית של חמאס מבחינת גבולות פלסטין, ההתנגדות ושיקולי עלות-תועלת שעלו ברחבי העולם המוסלמי בעקבות פרוץ "חרבות ברזל", והאם רואה חמאס את המחיר הכבד ששילמה רצועת עזה כנחוץ, חיוני ומובן לשם המתקפה על ישראל".
מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') ד"ר שאול ברטל על אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית "מבול אלאקצא". מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.
עוד על המשמעויות לשיח הדתי בסוגיה, המחויבות לג'האד, שיקולי עלות-תועלת במתקפת 7 באוקטובר ואיך משיקים גבולות פלסטין באמנה לאמרה "מהנהר עד הים" - לחצו כאן
"לפני שני עשורים זוהו סימנים כי צה"ל נע לעבר מצב של "כפיפות יתר", הן כלפי מוסדות ממשלתיים והן כלפי קבוצות אזרחיות שונות. המאמר הנוכחי טוען כי לאחרונה נצפתה תופעה חריפה אף יותר, שהסיבות העיקריות לה הן שלוש התפתחויות שאירעו בשנים האחרונות: הקיטוב ההולך וגובר בחברה הישראלית; ההשפעה הגוברת של הרשתות החברתיות על הדיון הציבורי; והתמשכות מלחמת חרבות ברזל.
יחד, התפתחויות אלו הובילו לעבר "פרגמנטציה" של היחסים בין הצבא לחברה בישראל, דהיינו שחיקת מעמדו של צה"ל כגוף "ממלכתי" וכמוסד מאוחד הנאמן למסורת הליברלית של התנהגות בלתי מפלגתית ועל־ מגזרית, הפועל אך ורק בהתאם להוראות הממשלה [...] אם סדקים אלו יתרחבו, הם עלולים לפגוע ביכולתו של הצבא לגייס כוח אדם ולפעול בצורה אפקטיבית וחוקית בעת ביצוע משימותיו".
מתוך מאמרם של פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, ונגע במדרון החלקלק המוביל מ"כפיפות יתר" לעבר ה"פרגמנטציה" של הצבא בישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"על מערכת הביטחון הישראלית נגזר להיערך להתמודדות חוזרת מול איראן, בכפוף למגבלות תקציביות ובסד זמנים הדוק. ההתמודדות תתבסס על התפיסה הבן־גוריונית שבבסיסה האיכות, ולדאבון הלב לא תוכל להישען על מוצרים 'טובים דיים' ותידרש לנועזות מבצעית וטכנולוגית, ולטיפוח יכולות חדשניות ומקוריות. נוסף על כך, מתבקשים שינויים שיבטיחו סבבי פיתוח קצרים, מלווים בנכונות לשאת כישלונות".
מאמר חדש מאת יאיר רמתי ואל"ם (מיל') ג׳ על לוחמת האוויר במבצע "עם כלביא" באספקלריית תפיסת היתרון האיכותי הצה"לי.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
בניגוד גמור לתדמיתו השנויה במחלוקת בציבור הישראלי, מומחים בארץ ובעולם מוסיפים לראות בו את אחד מגדולי המצביאים במאה ה־20. ריצ'רד סימפקין, שנחשב לאחד מהוגי הדעות הצבאיים הבריטים החשובים ביותר לאחר מלחמת־העולם השנייה, תיאר אותו כך: "מצביא גדול, שעומד מעל ראשיהם וכתפיהם של כל [המצביאים] בני תקופתו".
השבוע לפני 44 שנים הלך לעולמו משה דיין, אחד האישים המשפיעים ביותר על תולדות מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. בד־בבד הוא אחד האישים השנויים ביותר במחלוקת בתולדות המדינה - אם כי גם החריפים שבמבקריו אינם מכחישים את עוצמת השפעתו על דרכה. כרמטכ"ל, כשר הביטחון וכשר החוץ התווה את עקרונות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל ועיצב אותם בשורה של נושאים מרכזיים, שרובם - וגם הוויכוחים עליהם - ממשיכים להעסיק אותנו עד היום.
לפני כשנתיים יצא לאור הספר משה דיין: התפתחותו של אסטרטג מאת איתן שמיר, ובו התמקד בדמותו כאסטרטג, ובניסיון להבין את צורת חשיבתו ותפיסת עולמו מבחינה תיאורטית ופרקטית.
עוד על הספר – לחצו כאן
