סקירה על ספר חדש באנגלית שמתאר אתגרי פיקוד במלחמה ארוכה, והצורך של מפקדים בצה"ל לדלות תובנות ממנו / הפרק השלושה עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / שני עשורים לביצוע תוכנית ההתנתקות – על טכניקות לצמצום ולהפגת תופעות של לחץ ושחיקה בקרב מבצעיה / על מדוע ואיך עורכים קרבות, סימנים המגלים את מזימות האויב ואפילו קנטינות, בירה ויי"ש / מאמר (זמין גם בשמע) מאת אלוף יצחק שדה

הפרק השלושה עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות": מאמר מאת יוני הרץ.

דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. 

המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

"ספרו של ספנסר מלא במפקדים וחיילים שאינם מתאימים למודל האידיאלי, ומראה כי גוון הצבע של הדשא של השכן שונה, אבל לא בהכרח ירוק יותר. חלק גדול ממנו רלוונטי למפקד הישראלי, שיכול לכל הפחות להתנחם בעובדה שהוא אינו הראשון המתמודד עם הבעיות – ואולי להציע מסלול לפתרונן".

סקירה חדשה מאת ד"ר יגיל הנקין של ספרו של ג'ון ספנסר Connected Soldiers, שמתאר אתגרי פיקוד במלחמה ארוכה, דרך עיניו כמ"מ ומ"פ בצבא ארצות הברית, ומדגיש את הצורך של מפקדים בצה"ל, על אף ההבדלים בזירות ובצבאות, לדלות תובנות ממנו.

לקריאת סקירת הספר המלאה לחצו כאן

"מאז ומעולם נדרשו מפקדים להוביל את חייליהם לניצחון למרות לחצים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים המדרבנים את החיילים להימנע מלהיכנס לקרב [...] העיסוק במשימות לא צבאיות, ובמיוחד במשימות פינוי, הוא מורכב – במיוחד כשהוא נבחן בהקשר של צה"ל.

משימות פינוי נערכות תמיד בתוך שטח ישראלי (אם כי מעבר לקו הירוק), בעוד צבאות אחרים מבצעים משימות לא צבאיות כמעט תמיד הרחק מגבולות מדינותיהם. העובדה שהמפנים והמפונים הם בני אותו עם גורמת לשני הצדדים לראות את הקונפליקט באופן כמעט אישי – מה שמעורר מתחים ולחצים בקרב כל אחד מהצדדים המעורבים".

20 שנים לביצוע תוכנית ההתנתקות, חזרה למאמרם של סרן ורד וינוקור־חי ורס"ן יותם אמיתי על טכניקות לצמצום ולהפגת תופעות של לחץ ושחיקה בקרב מבצעיה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"אם מנהלים מלחמה, חייבים לשאוף להגיע אל רגע ההכרעה: האם להשתחרר מפגעי המלחמה או להעבירם אל שטח האויב – או האם לשים קץ לסכסוכים נמשכים העלולים לא להסתיים אלא בדרך זאת? אדם נבון לא ינקוט צעד ללא סיבה מוצדקת, ועוד פחות מזה: מצביא לעולם לא יפתח בקרב, אלא אם כן יראה במעשה זה תכלית מועילה. אם האויב יאלץ אותו לכך, הרי זה רק מפאת שגיאותיו, הגורמות לכניעתו לתכתיב הטקטי החמור של יריבו".
מתוך הספר הוראות למצביאים מאת פרידריך הגדול (היום 239 שנים למותו).

במבוא לספר כתב אל"ם (מיל') פרופ' יהודה ואלך: "תישאל בוודאי השאלה – המוצדקת כשלעצמה – מה ההיגיון להוציא בשפה העברית את 'הוראות למצביאים' של פרידריך השני, מלך פרוסיה, שראו אור לראשונה במחצית המאה ה־18, דהיינו קרוב ל־250 שנה? האם יש טעם בעידן טכנולוגיית החימוש המודרנית על מטוסיה העל־קוליים, הטילים הביניבשתיים, קרני הלייזר וכלי השריון המתוחכמים, ובעידן של צבאות־ההמונים החובקים מיליוני בני אדם לעסוק בהוראות שנתכוונו להדריך מפקדים על צבאות שמנו מספר רבבות בלבד, שנעו ברגל ועל גבי סוסים, וטווח יעילות כלי הזין שלהם נצטמצם לכמה מאות מטרים בלבד?

"כל המעיין במסמך ייווכח שלבד מפרטים טכניים ספורים שאבד עליהם הכלח, לא נס ליחם של דברי פרידריך הגדול גם בתנאי מלחמות ימינו. יתרה מזו, רעיונות אחדים נשמעים כאילו חוברו והושמעו זה עתה".

אגב, גם הטקסט הנ"ל בן למעלה מ־45 שנים (הספר יצא לאור ב־1979 במסגרת סדרת כתבי מופת צבאיים).

עוד על מדוע ואיך עורכים קרבות, על תחזוקה ואספקה, סימנים המגלים את מזימות האויב ואפילו על קנטינות, בירה ויי"ש – לחצו כאן

"ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית [...] האימון הטוב ביותר לחייל אינו האימון במגרש הקסרקטין אלא בשדה: בסביבה ובנסיבות הדומות ככל האפשר לסביבה ולנסיבות של "עצם העניין"; קליעה, למשל, טוב יותר ללמד במצבי תנועה מציאותיים מאשר בצורה 'הקלסית', המסורבלת קמעה והבלתי טבעית לעיתים".

השבוע. לפני 73 שנים הלך לעולמו אלוף יצחק שדה, ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון. הטקסט מהמאמר "בתחומה של מלחמה זעירה: 'מלחמה פרטיזנית' כמכשיר של צבאות סדירים" שהתפרסם ב"מערכות" בספטמבר 1951, וזמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.

למאמר המלא הזמין גם לשמיעה בפודקאסט - לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן