מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 בפברואר 2025
"אנחנו אומה אשר נאמנה למסר האסלאם. אנו מעוניינים שכל העשוקים יוכלו ללמוד את המסר האלוהי על מנת שיוכלו להנחיל עקרונות של צדק, שלום ושלווה בעולם [...] אנו מאמינים באסלאם כאידיאולוגיה, כדוקטרינה, כשיטה פוליטית וכדרך שלטון [...] אם ההמונים היו יכולים לבחור בחופשיות את שיטת השלטון שלהם הם היו בוחרים ללא ספק באסלאם".
ב"מכתב הפתוח" שפרסם חזבאללה (הוקם השבוע לפני 40 שנים) מפורטות שלוש מטרות מרכזיות: סיום הכיבוש הישראלי בדרום לבנון, השמדת ישראל והשלטת שלטון אסלאמי בלבנון. מאמר בן כמעט עשור עמד על האג'נדות של חזבאללה, על סדר העדיפויות שלו בקבלת ההחלטות, על פרגמטיזם כאבן יסוד בפונדמנטליזם ועוד. התובנות בנות 40, הרלוונטיות – היום יותר מתמיד.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"הממלכתיות נמצאת בימים אלה במרכזו של השיח הציבורי במדינה. הפיקוד הממלכתי, כנגזר מיישום ערך היסוד 'ממלכתיות', נדרש מכל שדרת הפיקוד בצבא. מן הראוי שכל מפקד בצה"ל יישם את מודל הפיקוד הממלכתי כחלק מובנה מהכלים ליישום מקצוע הפיקוד הצבאי בכלל, וערך יסוד הממלכתיות בפרט [...] הביטוי מוכר ואף הוגדר כערך יסוד בצה"ל זה לא מכבר, ואולם הפירוש בפועל מגוון ויישום הדרישה משתנה בין מפקדים שונים, גם בהתאם להבנתם האישית".
את הטקסט הנ"ל כתב סא"ל (מיל') שבתאי בן בוחר, במאמר שהתפרסם בגיליון 498, כחודש לפני 7 באוקטובר 2023, ונדמה כאילו נכתב בימים אלה.
עוד על ממלכתיות ישראל, ממלכתיות צה"לית ומודל הפיקוד הממלכתי – בפנים
בשנות ה־60 של המאה ה־20 נהג מפקד חיל האוויר, אלוף עזר ויצמן, להחדיר לטייסיו ללא הרף את ההכרה שהם הטובים ביותר, "הטובים לטיס". הדימוי של הטייס ההרואי נותר בתודעה הישראלית, ועם השנים סייעה הסיסמה בעיצוב דימויו של חיל האוויר בציבור כמקור לאיכות ומצוינות. האם חל שינוי במעמדו של לוחם צוות האוויר ובאיתנות הסיסמה סביב מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון השנייה? שתי המלחמות משקפות הלך רוח שונה בחברה הישראלית, בעוד האחת ממחישה את שיא פריחתם של לוחמי צוות האוויר, השנייה מציגה תמונה שונה.
מחקר חדש מאת ד"ר דנה אגמי־מולכו, שהתפרסם בגיליון 8 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, נגע בהנחת המחקר כי יש קשר הדוק בין מעמדו של הטייס בחברה הישראלית לסיסמה "הטובים לטיס".
תוצאות המחקר – בפנים
"בתחילת המלחמה האמינו כל הצדדים כי היא תוכרע בהתנגשויות ענק מהירות, ותסתיים בניצחון או בהפסד מוחץ. הנחות יסוד אלה התבססו על אמונה בעליונות ההתקפה [...] כל הצבאות פיתחו תפיסות ולפיהן התקפה נועזת תכריע, וכוח הרצון הוא שיקבע מי מהמתמודדים יגבר זה על זה; כל אחד מהצבאות שאף לאגף את השני, לתקוף אותו מהאגף ולהוביל לקריסתו.
ללא אמצעי קשר, שום מפקד גדוד לא יכול היה לשלוט במאות אנשים המדלגים בקבוצות קטנות. המפקד נאלץ אפוא להחליט: או מטרה נוחה, או היעדר פיקוד ושליטה. מטבע הדברים, תחילה נבחר הפיקוד. יחידות גדולות וצפופות התקדמו במקובץ ושילמו מחיר דמים נורא [...] אף שעוד לפני המלחמה האמינו רבים כי הטכנולוגיה החדישה תמנע את ערפל הקרב – הדים מוקדמים ל"מסכי הפלזמה" – בפועל ידעו המפקדות מעט מאוד על המתרחש בשדה הקרב".
הטקסט הנ"ל נוגע לקרב בן למעלה ממאה שנים – קרב ורדן, עוד על התפיסה ההתקפית, ושברה; התקפות נגד ומערכת שחיקה – בפנים