מגזין סוף השבוע של מערכות - 14 באוגוסט 2025
צילום: דב רנדל, דו״ץ
״מבצע ׳חומת מגן׳ (2002) נחרט בתודעה הציבורית כאחד המוצלחים בתולדות צה"ל, שהביא לשקט ארוך טווח בערי הגדה. עם זאת, כמלחמה יזומה קדמה להוצאתו לפועל תקופת המתנה ממושכת על רקע תפיסה דומיננטית שמשלה בכיפה בשנות ה־90 של המאה ה־20 בואכה שנות האלפיים, כי החברה הישראלית אינה מוכנה כבעבר להקרבה. מטרתו של מאמר זה להצביע על הרתיעה מנפגעים ששררה בקרב בכירי הדרג המדיני והצבאי, והייתה שיקול משמעותי על עיתוי היציאה למבצע, כשנה וחצי לאחר תחילת אירועי ׳גאות ושפל׳. גם לאחר הפיגוע במלון "פארק" במרס 2002, שסיפק את ההצדקה הדרושה – לתפיסתם של מקבלי ההחלטות – ליציאה למבצע, הרצון לצמצם מנפגעים מחשש לירידה בתמיכה הציבורית למבצע, השפיע גם על אופן ניהולו״.
מאמר חדש מאת ד״ר פנינה שוקר, שהתפרסם בגיליון החדש של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, נוגע בתפיסת החברה כרגישה לנפגעים והשפעתה על המבצע ואופן ניהולו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"בחרבות ברזל, הייתה לחימה בתוך בתי חולים, יחד עם חולים שלא ידענו מה מקור התחלואה שלהם ואם יש מחלות מדבקות או לא"
בפרק זה נדון בשאלה כיצד מנצחים מלחמה בלי מגפה, נדבר גם על הפתעה בסיסית־אבסורדית וננסה להבין איך מתכתב המושג עם 7 באוקטובר.
לשמיעת הפרק המלא לחצו כאן
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת Military Strategy Magazine
"תְּקֵפוּת היא כלי מושגי שימושי ופשוט עבור קובעי אסטרטגיה המאפשר להם לבחון, על סמך רשימת תכנים בסיסית, שהיסודות החיוניים קיימים כולם. "אמנות המצביא" קובעת אם אסטרטגיה מועילה, אך לפני כן אפילו המצביא הטוב ביותר חייב לבחון תחילה שהיא תקפה. אם האחראים למבצעים באפגניסטאן, בעיראק או בלוב, היו מוודאים שהאסטרטגיה שלהם תקפה, ייתכן שהיה אפשר למנוע אסון".
מאמר חדש שהתפרסם בגיליון האחרון מאת ג'יילס מון, קצין בצבא הבריטי בעל תואר שני מהמחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' לונדון, על יצירת אסטרטגיה תקפה: חזרה ליסודות של מטרות, דרכי פעולה ואמצעים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"מלחמה גורמת לאי־ודאות, לקשיים ולחצים אינטנסיביים, שעשויות להתפתח מהם השלכות שליליות במישורים רבים העלולות לפגוע בחוסנו של החייל ובאיכות תפקודו. לא בכדי מקובלת אצל אנשי צבא מימרתו של נפוליאון בונפרטה (נולד השבוע לפני 256 שנים), כי היחס בין הגורם האנושי לחומר בעת מלחמה הוא שלושה לאחד. אולם ליחס המספרי אין ערך ממשי ללא הדגשת ההכרה בחשיבותם של גורמי האנוש. למרות ההבנה שהניצחון במלחמה מושג מתמרון מושכל בין ביצוע המשימות לשימור הכוח הלוחם, עיקר המאמץ מושקע דווקא בפיתוח כלי מלחמה והדרכה בהפעלתם, והאדם עצמו ותגובותיו הלגיטימיות זוכים לתשומת לב מעטה בלבד [...] תגובות אלו מתייחסות לאיכות ההתמודדות של הלוחמים עם משימות המלחמה לאורך זמן [...] מאחר שאין אדם שיש לו משאבים בלתי מוגבלים, בלחצי המלחמה יש פוטנציאל לדלל את העתודות של החייל ולפגוע בבריאותו, בחוסנו הנפשי, בהתנהגותו ובהישגיו המקצועיים. לתופעות אלו עשויה להיות השפעה מכרעת על תוצאות הלחימה".
מתוך מאמרה של ד"ר אורית לוריה על חיסון קוגניטיבי כהכנת הגורם האנושי ללחימה. הפרק נכלל בספר אתגרי פיקוד ואיתנות.
לקריאת הספר במלואו לחצו כאן
"כל מי שזכו לנהל שיחות עם שמגר פגשו באדם דעתן, האוחז במשנה סדורה, אך לצד זאת כזה שמשקף בדבריו ובעצותיו ראייה מערכתית ייחודית שתכליתה שינוי והתפתחות מתמדת במשפט. שמגר, שזכה לכינוי 'בן־גוריון' של תחום המשפט בישראל, הבין היטב שהמשפט בכלל, והמשפט הצבאי בפרט, חייבים תמיד להתפתח ולהשתנות".
השבוע מציינים מאה שנים להולדת נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר (נפטר ב־2019), שבתפקידו האחרון בצה"ל היה הפרקליט הצבאי הראשי. לפני כשלוש שנים יצא לאור "מערכות משפט" – גיליון ייחודי של "מערכות" בשילוב הפרקליטות הצבאית, כאשר מאמרי המורשת שבגיליון הוקדשו לפועלו ולעשייתו של שמגר. במאמרים אפשר לעמוד על מקצת פועלו, ולהתוודע למורשת שהותיר בעולם המשפט הצבאי.
עוד על ״ארכיטקט המשפט הצבאי", שמורשתו עיצבה את חוק השיפוט הצבאי לחצו כאן
"בעשור האחרון חלו שינויים רבים במעמד הנגדים בצה"ל, שקיבלו ביטוי בעיקר בציר הפיקודי. תפקידו בפועל הפך לתפקיד המשלב מומחיות מקצועית ופיקוד, ולמרות זאת ההגדרות הרשמיות מתייחסות אליו בעיקר כאיש מקצוע [...] 45% ממשרתי הקבע בצה"ל הם נגדים, כשלושה רבעים מהם הם גברים והיתר נשים. מלכתחילה התפקידים המיועדים למערך הנגדים הם תפקידים הדורשים מאמץ פיזי, ורק מיעוטם מנהלתיים או פקידותיים. בשונה מקצין המתמיין למסלול, נגד מצטרף לשירות הקבע ללא מערכת מיון, כל שכן מערכת מיון מטכ"לית אחודה. אף על פי שבשנים האחרונות נקבעו תבחינים קשיחים יותר לגיוס לקבע, ההחלטה על הגיוס נתונה לרוב למפקד המסגרת שבה ישרת הנגד".
חזרה למאמר שכתב רנ"ג ד"ר נמרוד בצון שנגע בהיבטים עיוניים ומעשיים בהתפתחות מושג הנגד, וטען כי ראוי לבחון מיהן האוכלוסיות הנכללות תחת הגדרה זו, ולפעול למיצובן גם כסמכות פיקודית.