מאמר חדש מאת אל"ם (מיל') ג' על קווים לדמותו של צבא טרור / על חשיבותה של תאוריית מלחמה סדורה למדינאים ולכל העוסקים במעשה המלחמה / 76 שנים להנפת דגל הדיו / מאמר על קרב בדר (624) כמקור השראה למבול אלאקצא / 47 שנים למבצע ליטאני

"המלחמה הרב זירתית שנכפתה עלינו ב־7 באוקטובר 2023 מחייבת את צה"ל להתמודד הלכה למעשה עם המושג 'צבא טרור' [...] מושג שטבע הרמטכ"ל חמש שנים קודם לכן [...] ההמשגה הנכונה של 'צבא טרור' פרצה עבורנו את המגבלה המחשבתית שעוצבה בעשורים הראשונים לקיום המדינה. הלחימה בחמאס מלמדת אותנו על מאפייניו של צבא טרור ואופן ההתמודדות עימו – ברמות הטקטית, המערכתית והאסטרטגית".

מאמר חדש מאת אל"ם (מיל') ג', קמ"ן הגיס המטכ"לי, מהגיליון האחרון של "מערכות", על קווים לדמותו של צבא טרור.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"במהלך מאות שנים ניסו תאורטיקנים רבים להסביר מהי התאוריה של המלחמה. מכיוון שכל אחד ניסח תאוריה לפי זווית ראייתו, התאוריות שונות מאוד זו מזו [...] לא עוזר לומר לאנשים שרק נחישות בקרב ורק רוח הלחימה יובילו למלחמה, כמו שקלאוזביץ אמר. צריך להתייחס לשלוש הרגליים, בשלוש הרמות השונות, לשאול כיצד הן קשורות זו בזו [...] 

ההנחה שהטכנולוגיה כשלעצמה תוכל לדכא את רצון האויב להמשיך ולשגר עלולה להוביל לעריצות המחשבה – שלא צריך כלים התקפיים, ודי למנוע מהצד השני לפגוע בנו. אבל יש לזכור כי תופעת המלחמה עוסקת גם ברצונות [...] המלחמה מוכיחה שדווקא החיכוך הוא אם כל היצירתיות, והצד השני בסוף ימצא פתרונות גם לכלי המתקדם הזה שיצרנו".

חזרה לריאיון "מערכות" עם ראש אג"ת דאז, אלוף ד"ר יעקב בנג'ו, חודש וקצת לפני 7 באוקטובר, על חשיבותה של תאוריית מלחמה סדורה למדינאים ולכל העוסקים במעשה המלחמה, ולמה כדאי שגם קלאוזביץ יכיר את התאוריה.

לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן

"נדמה היה לי ששחרור אילת מסמל קצהו של נתיב ארוך ומפותל המעפיל במעלה, נתיב שבו הלכתי ביחד עם רבים מבני דורי. קצה הנתיב הוא סופם של דברים רבים. הוא קצה המפה; סביר שיהיה גם הקץ למלחמה. שחררנו את שטח המדינה היהודית מדן עד אילת".

השבוע לפני 76 שנים – חיילי חטיבת הנגב מניפים את דגל הדיו, מסמלי מלחמת העצמאות – מעין גרסה ישראלית להנפת הדגל באיוו ג'ימה. חזרה לביוגרפיה של אברהם אדן, "ברן", שהביאה את סיפורו האישי שהוא גם סיפורו של דור שלם. מהמאבק המזוין בבריטים ועליית הישובים על הקרקע בנגב, עבור למלחמת השחרור על מבצעיה השונים ועד סיומה באילת עם הנפת דגל הדיו.

עוד על הספר – בפנים

ולמתעניינים בהנפת הדגל באיוו ג'ימה, שמציינת השנה 80, הקשר שלה לקרב ניצנים במלחמת העצמאות ותרומתו של הצילום לשדה הקרב – בפנים

"מ־48' עד 77' הסכסוך שלנו היה למעשה מול מדינות ערב על גבולות, על טריטוריה, מלחמה קיומית, מפגש של צבא מול צבא בשדות קרב. בנובמבר 77' הגיע סאדאת לארץ ולמעשה הסכסוך מול המדינות בגדול הסתיים. במרס 1978 חזר לבמה הסכסוך שזנחנו והכרענו אותו במאי 48', והפלסטינים חזרו לשדה המערכה. 

מבצע ליטאני, בניגוד למה שחשבנו, כבר לא היה מבצע אחרון בסכסוך עם מדינות ערב אלא הראשון בסדרת הסכסוכים החדשה מול הפלסטינים [...] אנחנו מגיעים למבצע כצבא שניצח את 73', אבל נלחם עכשיו בצורות של טרור וגרילה שמייצגים כוחות אש"ף בדרום לבנון. כושר ההתנגדות שלהם נמוך, ההיעלמות שלהם גדולה, השאלה מה ניצחון ומה מטרות המלחמה מופיעה כבר שם".

השבוע לפני 47 שנים – מבצע ליטאני

היום בשנת 624 התרחש קרב בדר, העימות הצבאי הראשון בין אנשי הנביא מוחמד לבני שבט קֻרַיְש באזור חג'אז – קרב הנחשב לאחד הקרבות המפורסמים באסלאם, מכיוון שלאחר ניצחון מוחמד ואנשיו החלו השבטים המקומיים להצטרף לשורותיו והכירו בו כמנהיג.

אולם מה משמעות הקרב לימינו? ב־7 באוקטובר 2024 פרסם מחמד אל־צ'יף (אבו ח'אלד), מפקד גדודי עז אל־דין אל־קסאם (סוכל ב־13 ביולי 2024), את ההכרזה על היציאה למערכת "מבול אלאקצא". הוא פתח את דבריו בפסוק שמתקשר לקרב בדר, והמסר שביקש להעביר הוא כי כפי ששבט קֻרַיְש בימי הנביא מחמד, כך גם היהודים היום ינחלו תבוסה וייסוגו לאחור.

עדות נוספת שצ'יף פעל במערכה זו בהשראת קרב בדר היא רמיזה שלו לפסוק 9 בסורת אל־אנפאל, 8, ולפיו בקרב בדר פנו המוסלמים לעזרתו של אללה והוא שלח להם אלף מלאכים בזה אחר זה כדי לסייע להם. אגב, בסמל של גדודי אלקסאם מצוטט חלק מפסוק (8:17) שירד בהקשר של קרב בדר: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אללה הרגם".

עוד על קרב בדר כמקור השראה, חשיבות שחרור אסירים לחמאס ויחס האסלאם להרג בלתי מעורבים – בפנים

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן