מגזין סוף השבוע של מערכות - 11 בדצמבר 2025
"צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים".
לכבוד יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל – חזרה למאמר קצר שכתבה ד"ר עינת בן דב על נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה:
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה?
העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק החמישי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי ערן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי?
לשמיעת הפודקאסט ולקריאת המאמר המלא לחצו כאן
״במהלך המסלול שאלתי את עצמי איך אגיב כאשר אהיה תחת אש. הלוא תרגילים הם דבר אחד - אתה יודע שהם בטוחים ונעשים כבר שנים בצבא. כלומר אין סכנה מוחשית. בעקבות הקריאה בספר התחלתי לחשוב מה קורה בזמן אמת, כאשר אתה שומע ירי אמיתי; כאשר הדופק עולה ואינך בטוח היכן האויב – פתאום כל הדימויים מהאימונים הרבים והשונים שעשינו, בין שבירי חי או שלא, נראים לא רלוונטיים ומתגמדים מול הרגע״.
תוכנית ארז חרטה על דגלה להכשיר את מפקדי העתיד של זרוע היבשה. חניכי התוכנית, המיועדים לתפקידי פיקוד בגדודי היבשה, עוברים הכשרה מקיפה, ובמסגרתה ניתן דגש רב ללימוד המקצוע הצבאי. בתוך כך לומדים החניכים על חשיבות הקריאה של ספרות צבאית ככלי מרכזי ללימוד מניסיונם של אחרים. ״מערכות״ בשיתוף התוכנית נותן במה לסקירות נבחרות שכתבו החניכים, כחלק מקידום תרבות של קריאה ושיח מקצועי.
והפעם סקירה מאת רביד אברהם, חניך מחזור א' בתוכנית, על הספר אנשים מול אש, על תובנות משדה הקרב בין מלחמת העולם השנייה ו"חרבות ברזל" ולמה, לפעמים, דווקא מי שלא יורה הכי צריך את המפקד לידו.
לסקירת הספר לחצו כאן
בשלהי 2024 יצאו ארגוני מורדים בהובלת היאת תחריר אלשאם (הרשות לשחרור אלשאם, להלן HTS) למערכה נגד צבאו של בשאר אלאסד בסוריה. המערכה כללה שני מבצעים מרכזיים: 'הרתעת תוקפנות' בהובלת HTS, ו'שחר החירות' בהובלת כוחות, בעיקרם סוריים, שקיבלו חסות מתורכיה. תוצאתה: קריסת כוחות אלאסד בערים מרכזיות כמו חַלַבּ וחַמָאה. תוך ימים ספורים נפלה גם דמשק, והנשיא נמלט לרוסיה עם בני משפחתו.
מערכת המורדים משמשת מקרה בוחן יוצא דופן להבנת תפקידם של מורל ורוח לחימה בעימותים צבאיים. בעוד המורדים הצליחו לאחד כוחות סביב מטרה משותפת, הפגינו לכידות ארגונית, תיאום אסטרטגי ושימוש מתקדם בלוחמה פסיכולוגית ותודעתית, סבל הצבא שמנגד משחיתות עמוקה, מתנאי שירות קשים, מחוסר אמון במפקדים ומבידוד יחסי".
שנה להפיכה בסוריה, חזרה למאמר שכתבו קצין החינוך והנוער הראשי, תא"ל סמואל בומנדיל, וסא"ל (מיל') אורי פז עברי, על הצלחת המערכה של המורדים בהקשרי רוח הלחימה, וכמובן ההשלכות האפשריות לישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
בתמונה: לוחמי היאת תחריר אלשאם. מתוך: ערוץ טלגרם של הארגון
צדק מי שאמר, כי תורה ביטחונית שאינה מבוססת על תורה שעיקרה 'מהו האדם' - אינה תורה ביטחונית. מפקד האומר 'האדם מעל לנשק', ובה בשעה מציין שלחייל פלוני 'אין מוטיבציה'; המתעלל בחייל ו'מטרטר' אותו; המבסס את שליטתו ביחידה על־ידי הגבלות על שתיית מים, על מזון ועל שינה; הנוטה להביע חוות דעת נעימה בפני החייל וקטלנית מאחורי גבו; הפותח שיעור ב'נו, אין שאלות?', ומסיים בסוף השיעור ב'נו, אין שאלות?' וחושב שדי בכך שהחייל ילמד - כל אלה מעמידים בספק את מציאותה של תורה שעיקרה 'מהו אדם'. שכן הם לא עשו לגירוי המחשבה, לא גרמו לכך שהשיעור והלקח שרצו ללמד אכן נקלטו ונרשמו בזיכרונו של החניך או הפָקוּד".