צבא אָזֶרְבָּיִגַ'אן נהנה מעדיפות מספרית בכמעט כל תחום על פני צבאות אַרְמֶנְיָה ואַרְצַך יחד. אוכלוסיית אָזֶרְבָּיִגַ'אן גדולה יותר ועושרה רב יותר (עושר המבוסס בעיקר על ייצוא נפט). במלחמה השיגו האָזֶרִים עדיפות גדולה עוד יותר מאשר הסיכומים המספריים הכוללים, משום שממשלת אַרְמֶנְיָה לא הפעילה את מלוא כוחותיה, גייסה רק חלק מאנשי המילואים שלה, הציבה כוחות גדולים בגבולות הישירים שלה עם אָזֶרְבָּיִגַ'אן מצפון לאַרְצַך ועם נַחְצִ'יבאן (מדרום מזרח לאַרְמֶנְיָה), שנותרו שקטים יחסית למעט תקריות שהיו יותר עוצמתיות מהרגיל אבל לא כללו תמרונים כלשהם, ושלחה רק חלק מצומצם מכוחות היבשה שלה כדי להשתתף בלחימה באַרְצַך. רשמית טענו האַרְמֶנִים שכוחות אלה כללו רק יחידות מאולתרות של מתנדבים, בפועל הם כללו 4 חטיבות ממוכנות וחטיבת כוחות-מיוחדים של צבא אַרְמֶנְיָה ומספר גדודים (סך הכול בשליש מכוחות היבשה של אַרְמֶנְיָה). לא ברור אם חטיבות אלה הגיעו במלואן.

ההשתתפות של זרוע האוויר האַרְמֶנִית הייתה אף היא חלקית, אם כי לא ניתן לדעת כמה גיחות ביצעו בפועל. המספר הכולל כנראה היה מצומצם למדי ביחס ליכולת התיאורטית. אמנם גם לא כל יחידות הצבא האזרי השתתפו במלחמה – חלק מהכוחות נערך באותן חזיתות רוחשות אך לא בוערות מול אַרְמֶנְיָה (מחוז נַחְצִ'יבָאן, גבול אַרְמֶנְיָה-אָזֶרְבָּיִגַ'אן מצפון לְנָגוֹרְנוֹ קָרָבַּך) ובגבול איראן- אָזֶרְבָּיִגַ'אן, אבל די ברור שרוב הצבא האָזְרִי השתתף בלחימה ונהנה מעדיפות כמותית בחזית. 

מול היתרון הכמותי האָזְרִי יש להעמיד את יתרון מיומנות הלחימה של האַרְצָבִים והאַרְמֶנִים. יתרון זה התבטא בלחימה בין האָזְרִים ובין האַרְמֶנִים מאז החלה מלחמת נָגוֹרְנוֹ־קָרְבַּן הראשונה ב-1988. על אף שכבר אז נהנו האָזְרִים מיתרון מספרי שנבע מאוכלוסייתם הגדולה יותר, הסתיימה המלחמה ב־1994 בניצחון צבאי אַרְמֶנִי מובהק. גם מהתוצאות של רוב תקריות הגבול שהתרחשו מ־1994 ועד ספטמבר 2022 עלה יתרון אַרְצָנִי אַרְמֶנִי במיומנות הלחימה של כוחותיהם. חוקרים מערביים שבחנו את הצבאות במהלך השנים, לנוכח אפשרות לחיבור כזה או אחר שלהם לנאט"ו, העידו שהתרשמו מאיכות ההכשרה והתפקוד של הצבא האַרְמֶנִי יותר משל זה האָזְרִי.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן