תפקוד מערך מודיעין השדה במלחמת "חרבות ברזל"
מערך המוד"ש (מודיעין השדה) נתפס אף הוא בהפתעה בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, כמו שאר אמ"ן וכלל צה"ל. מודיעין אוגדת עזה, לא נערך לסכנה שהלכה והתפתחה מעבר לגבול, אף כי היה מודע לה. כלל היכולות המודיעיניות היו בידי מודיעין האוגדה, ואף על פי כן הוא לא התריע ולא הוביל את העשייה האוגדתית בהתאם. לזכות מערך המוד"ש עמדה העובדה שייעודו המרכזי הוא העימות הצבאי במלחמה, ומרבית עיסוקיו בשגרה בכלל ובמערך המילואים הנרחב בפרט, היו בהכנות לקראת מלחמה. משכך, למרות ההפתעה ונקודת הפתיחה הנמוכה, התעשת המערך במהירות ותפקד באופן מרשים במהלך הלחימה, תוך תרומה ניכרת להישגי צה"ל בקרבות בתוך רצועת עזה.
לצד ההישגים המודיעיניים והמבצעיים תוך כדי הלחימה, המוד"ש נאלץ לפצות על שנים של קיצוצים וחוסר תכנון שקדמו למלחמה, זאת כחלק מקוצר הראות והנחות היסוד השגויות שהובילו את כל צה"ל ואמ"ן בתוכו. אך לזכות אנשי המערך ומפקדיו, ולכל שותפיו באמ"ן, יאמר שעקומות הלמידה, השיפור וההתאמה היו גבוהות ואפשרו השתנות מתמדת והתאמה לאתגרים החדשים–ישנים שגילה המערך.
מערך מודיעין השדה הוא בן כלאיים. הוא נטוע באמ"ן וכפוף לקמנ"ר, אנשיו הם אנשי אמ"ן, אך ארגונית ומשאבית הם יושבים בעוצבות וביחידות הלוחמות – אוגדות, חטיבות וגדודים – תחת הפיקוד הישיר של מפקדי העוצבות. בכל פעולותיו נדרש מערך המוד"ש להיות ממשק, מחבר ומתרגם בין הכוחות הלוחמים ובין אמ"ן על מערכיו – מחקר ואיסוף. שפת המוד"ש היא שפת הקרב והלחימה, אך גם שפת המחקר והאיסוף; מערכות המידע של המוד"ש הן המשואה, דרכה הוא מתכתב עם הכוחות הלוחמים ומשמש כקצין מטה למפקדיו, וכן מערכות אמ"ן למיניהן, דרכן הוא עומד בקשר עם שותפיו באמ"ן ועם מאגרי המידע והידע המודיעיניים ומגבש את הערכת המודיעין הנדרשת למפקד. הקמ"נים בשדה נדרשים לפעול בשני העולמות בטבעיות ובמקצועיות. מאז הועבר מודיעין השדה מזרוע היבשה חזרה לאחריות אמ"ן ב־2009, לאחר מלחמת לבנון השנייה, השקיע אמ"ן קשב, משאבים ומחשבה במערך ופעל כדי לתמוך בפעולתו ולאפשר לכוחות הלוחמים להתבסס תוך כדי לחימה על הידע והיכולות המודיעיניות של אמ"ן.
מאמר זה נועד לתאר את פעולות מערך המוד"ש בשנים שלפני המלחמה, ואת תפקודו במהלך המלחמה הן במסגרת אמ"ן הן במסגרת זרוע היבשה. בנוסף הוא יתאר בקווים כלליים את מצבו של האיסוף בזרוע היבשה, הקרבי והייעודי (כדוגמת גדודי האיסוף החזותי הפרושים לאורך הגבולות באוגדות המרחביות). המאמר מבוסס על ניסיוני רב השנים בסדיר ובמילואים כקצין באמ"ן ובמגוון תפקידים במערך מודיעין השדה. הוא מביא לידי ביטוי את חוויותיי במהלך שירות המילואים הפעיל בחודשים הראשונים של המלחמה, מתפקידי כקמ"ן וכמפקד מרכז מודיעין באחת העוצבות הבכירות של זרוע היבשה, ומסיורים רבים ושיחות עם קמ"נים בדרגים השונים בלחימה בדרום ובצפון במהלך כל השנה האחרונה. כמו כן המאמר מבוסס על עבודתי כיועץ בכתיבת תורת המודיעין של צה"ל בכלל ושל מודיעין השדה בפרט והנחלתה לקמ"נים בדרגים השונים בהכשרות ובמהלך תפקידם.