שיבוש אזרחי, מודיעין צבאי: כיצד העידן הדיגיטלי עיצב מחדש את אמ"ן
המלחמה שנפתחה ב־7 באוקטובר 2023 חשפה שינוי גדול שעבר אמ"ן בעשורים האחרונים בכל הקשור לטכנולוגיות מידע ותהליכי העבודה המודיעיניים. מצד אחד, באמצעות מערכות מידע ותהליכי מידע ממוכנים אמ"ן שיפר באופן משמעותי את קצב ייצור המטרות, ושיפר באופן ניכר את היכולת להעביר מידע מודיעיני מסווג בזמן אמת לדרגי שטח, שבעבר לא זכו לקבל מודיעין כזה במהלך מלחמות. נוסף על כך, אמ"ן הכניס לשימוש במערכות המידע טכנולוגיות מתקדמות של AI (בינה מלאכותית), שפותחות צווארי בקבוק ומאפשרות תהליכי מודיעין שהיו בלתי אפשריים בעידן הקודם.
מצד שני, הכישלון באי מתן ההתרעה לפני פרוץ המלחמה חשף דפוסי תקשורת ושיח מודיעיני שלא היו אפשריים בעבר, ושיש להם קשר לכישלון. דיון בידיעות מודיעיניות בעלות חשיבות עליונה, כולל תוכנית המתקפה של חמאס, התקיים ישירות בדוא"ל (דואר אלקטרוני) באופן בלתי פורמלי, בין חיילים וקצינים בדרג נמוך ב־8200 ובין קציני מודיעין בכירים בדרג האוגדה והפיקוד, בלי מעורבות של מפקדים בדרגים הבכירים ב־8200. דפוס תקשורת זה אינו נובע מטעות או מחריגה מסמכות, אלא הוא תוצאה של שינויים עמוקים שהתרחשו במסלול ההפצה של מידע מודיעיני, ובתהליכי זרימת המידע והידע באמ"ן בכלל. נוסף על כך, האסון הוביל לדיון ציבורי סוער בנושא האחריות המודיעינית של יחידה 8200. השאלה המרכזית שעלתה היא האם תפקידה של היחידה הוא לספק התרעה, או שמא אחריותה מתמצית בהעברת מידע ל"בריכה", בעוד האחריות "לדוג" מידע בבריכה מוטלת על הצרכנים, קרי המחקר.
במאמר זה אטען כי השינויים שהתרחשו בתחומי האחריות ובדפוסי העברת המודיעין היו תוצאה משולבת של תכנון וקבלת החלטות "מלמעלה" ושל השתנות "מלמטה", שהתבססה על אימוץ של טכנולוגיות ושיטות אזרחיות בארגוני מערכות המידע באמ"ן, ללא בחינה מעמיקה של ההבדלים בין העולם האזרחי למודיעיני ולהתאמות הנדרשות בעקבות זאת, ועל אימוץ הרעיון האזרחי של "שיבוש" כמושג חיובי, חרף אי התאמתו לעולם הביטחוני, והסיכון הטמון בו. ה"שיבוש" ביטא גישה רווחת באמ"ן שרואה בשינויים דבר חיובי מעיקרו, ומייחסת למתנגדי השינוי קוצר ראות שאינו מחייב מענה, כיוון ש"הזמן יעשה את שלו", ההתנגדות תיעלם, והחדשנות תנצח.
המאמר כולל סקירה קצרה של התאוריות המובילות על הקשר בין טכנולוגיות מידע וארגונים, ותיאור הקשר בין מערכות המידע למושג "מעגל המודיעין" ולחלוקת התפקידים המסורתית באמ"ן. בחלק השלישי והמרכזי מתוארים השינויים שעברו מערכות המידע באמ"ן, והשפעתם על יחסי האיסוף והמחקר החל מתחילת ניצני השינוי בתחילת שנות ה־2000, דרך השינויים הגדולים שיצרו המעבר של 8200 ליחידת סב"ר וההתמקדות בלוחמה מבוססת מודיעין ובמטרות, וכלה בהתארגנויות חוצות הארגונים ובתהליכי למידת המכונה שהקדימו את 7 באוקטובר. חלקו האחרון של המאמר מסכם את הטענות המרכזיות ומעלה שאלות לגבי האופנים שבהם ארגוני מודיעין יכולים להימנע מהתוצאות השליליות של אימוץ חדשנות בתחום מערכות המידע.