צוללות בוואדי – מדוע הופתענו מהאלימות המינית ב־7 באוקטובר?
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים.
המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
ב"הסדרה" הייתה שגויה; שדימוי העליונות הישראלית לא תיאר נכון את התודעה בקרב חמאס וגורמים אחרים ב"מחנה ההתנגדות"; שתרחיש הייחוס המצומצם היה שגוי לחלוטין, והחמיץ לגמרי את הרעיון של פשיטה עילית רחבת היקף של אלפי מחבלים; שהמכשול שנבנה בהשקעת סכומי עתק אינו יעיל מול המהלך שחמאס מימשה; ושההנחה כי תהיה התרעה מודיעינית ממוקדת לפני מהלך כוח של חמאס התגלתה כמופרכת בנסיבות של אותו הלילה. במובן זה האלימות המינית הייתה עוד מרכיב של הפער העמוק בהבנת המציאות.
מאידך, לאלימות המינית יש הקשר נוסף שנובע מכך שהיא כלל לא הופיעה בתרחישי הייחוס, ויתרה מזאת – נראה שאיש לא העלה על הדעת שאיום כזה, בהיקף נרחב, יכול בכלל להתרחש בתוך גבולותיה של ישראל ובהקשר של עימות צבאי. במובן זה, האלימות המינית הייתה בתודעתם של הישראלים מעין "צוללות בוואדי", מושג צה"לי אשר כמו מקבילו האנגלי, When Pigs Fly, מציין משהו שלא יכול כלל להתרחש, כמעט במובן הפיזיקלי. המתאר של פשיטה עילית רחבת היקף לתוך שטחנו, המתרחשת בהפתעה, כן נותח בהקשר של אפשרויות הפעולה של חזבאללה בצפון (כוח רצ'ואן). עם זאת, ככל הידוע, גם לגביו לא עלתה האפשרות שבמהלך הפשיטה יתרחשו אירועים של אלימות מינית בהיקף נרחב, וממילא לא התפתחה מודעות לאפשרות זו.
עניינו של מאמר זה אפוא הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי וכאיום בשדה הקרב, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי. המאמר דוחה את האפשרות שמדובר במעין "ברבור שחור" שלא הייתה שום דרך לדמיין את אפשרות התרחשותו, לחשוב עליו ולהיערך מולו מבעוד מועד (אפילו ברמת המוכנות המחשבתית-תפיסתית). הברבור השחור, לפי טאלב הוא מאורע בעל שלושה מאפיינים: ראשית, הוא אירוע חריג, שנמצא מחוץ לתחום הציפיות הרגילות, שכן דבר שקרה בעבר לא יכול להצביע באופן משכנע על היתכנותו; שנית, יש לו השפעה קיצונית; ושלישית, על אף חריגותו, הטבע האנושי גורם לנו לרקוח, לאחר מעשה, הסברים להתרחשותו שהופכים אותו למוסבר ולחזוי.