יוזמות אזרחיות מודיעיניות במלחמת 7 באוקטובר

דודי סימן טוב , סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין

שובל בן יאיר , חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין 10.06.2025

במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה

באופן מסורתי, המודיעין הלאומי מופק על ידי מוסד מדינתי ומכוון למקבלי ההחלטות מטעם המדינה. העידן הדיגיטלי – המהפכה התעשייתית הרביעית – שהוביל לשינויים בתחומי חיים רבים, חולל שינוי גם במודיעין. תחילה הגבירו ארגוני המודיעין את השימוש במודיעין גלוי (אוסינט) ובהמשך יזמו שיתופי פעולה עם גופים אזרחיים. עם זאת, בהתבוננות במודיעין הישראלי בשנים שלפני מתקפת 7 באוקטובר, נראה דווקא תהליך הפוך, שבמסגרתו אמ"ן סגר את יחידת האוסינט ("חצב") ושם דגש משמעותי על מקורות מסווגים וקשים להשגה, תוך החמצת הפוטנציאל המודיעיני הגדול הקיים במרחבים הלא מסווגים. לעומת התהליך שהתקיים במודיעין הישראלי, במרחב האזרחי אנחנו עדים לתופעה חדשה – הקמת יוזמות אזרחיות דמויות מודיעין.

מאמר זה בוחן איך אפשר להגדיר את התופעה החדשה יחסית של יוזמות אזרחיות דמויות מודיעין, ואת השפעת התופעה הזו על קהילת המודיעין ועל החברה האזרחית, במטרה לייצר תרומה תאורטית לשיח האקדמי והמקצועי על המודיעין. היוזמות שהגדרנו כרלוונטיות לבחינה הן התארגנויות שפעלו במהלך מלחמת 7 באוקטובר, הוקמו על ידי אזרחים יזמים, ושבמסגרתן מתבצעת פעילות איסופית ו/או מחקרית, למען מטרות לאומיות ולא למטרות רווח אישי, ומתוך עניין שתוצריהן יובילו לפעולה קונקרטית. לצורך כך, התבססנו על מקורות אינטרנטיים עם מידע על היוזמות השונות וקיימנו ראיונות עם חלק מהיזמים לשם השלמת פערי מידע.

היוזמות האזרחיות אומנם שונות מהגדרות המודיעין המסורתי, אך יש ביניהן נקודות דמיון והשקה, באופן שמאפשר לדון בהן בהקשר המודיעיני. ליוזמות אלה יתרונות רבים על ארגוני המודיעין המסורתיים והן אף יכולות לסייע להם, אך גם חסרונות שיש לתת עליהם את הדעת. לכן, ארגוני המודיעין צריכים מחד גיסא להיות מודעים לתהליך אובדן המונופול שלהם ולעשות התאמות נחוצות, ומאידך גיסא לאמץ גישה פתוחה יותר לשיתופי פעולה עם היזמים האזרחיים. על היוזמות האזרחיות לקבל על עצמן את האחריות המגיעה עם הצמדת המונח "מודיעין" אליהן, תוך שימת לב לקביעת קוד אתי, כיבוד גבולות הסיווג הביטחוני והפרטיות של הציבור הרחב.

המאמר מתחיל מפרק תאורטי שמגדיר את מונח המודיעין ואת השתנותו בעידן הדיגיטלי ובהקשר של תופעת הפוסט־אמת, ממשיך בפרק המנתח מקרי בוחן של יוזמות שפעלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" על פי הקריטריונים שהוצגו קודם לכן, ולבסוף נציג ניתוח של המקרים הנ"ל כדי לענות על שאלות המחקר שהוצבו.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן