זירת רצועת עזה: אחריות וגבולות גזרה בקהילת המודיעין הישראלית

קהילת המודיעין היא מסגרת מבוזרת של שירותי מודיעין עצמאיים, נעדרי מכניזם שליטה מרכזי. גבולות הגזרה ותיחום האחריות בין שירותי המודיעין נקבעו עוד בשנות ה־50, על בסיס עקרון החלוקה הגאוגרפית - האחריות בתחומי ישראל נמסרה לשב"כ, האחריות להגנת הגבולות וּמֵהם למדינות יעד – לאמ"ן, וכלל הפעילות בחו"ל שלא דרך הגבולות – למוסד. עיקרון זה תקף, במרבית המקרים, גם כיום על אף השנים הרבות שחלפו מאז החלתו. על בסיסו נבנו במהלך השנים פרקטיקות וממשקי עבודה שמסדירים את היחסים ומשמשים תשתית למכלול המכונה "הקהילה". הם כוללים:

●       פרוצדורות – תשתית חוקית, הגדרת משימות, גבולות ונוהלי עבודה.

●       ממשקי עבודה – יחסי עבודה בין הגופים בתחומי הפעולה השונים (מבצעים, הדרכה, חירום וכדומה).

●       מנגנונים משותפים – הבכיר בהם הוא ור"ש (ועדת ראשי השירותים) ולצידו שורת מסגרות קבועות ואד־הוק שנועדו לסנכרון ולטיוב הפעילות המשותפת.

●       הסדרות פורמליות ובלתי פורמליות ששיפרו וטייבו את הממשק בין הארגונים.

למרות ההסדרות, היו ויש עדיין לא מעט מחלוקות בין הארגונים. אלה נובעות פעמים רבות מתחרות, מאבקים על קרדיט, יוקרה ארגונית או אישית ומשאבים. לצידן, היו גם מחלוקות שנבעו מחוסר הסכמות על "גבולות הגזרה" ותיחום הסמכויות והאחריות בין גופי המודיעין השונים. אלה נבעו משינויים שחלו בסביבת העבודה וגרמו לכך שקווי התיחום הגאוגרפיים והדיסציפלינריים היטשטשו עם השנים, באופן שגרם לחפיפה בין שני גופים או יותר באותה זירת פעולה. כאלה הם למשל אתגרי הסייבר ההתקפי וההשפעה הזרה ברשתות חברתיות.

המאמר עוסק בהיערכות המודיעינית של ארגוני קהילת המודיעין מול זירת הרצועה בין השנים 1993–2023. הוא בנוי באופן כרונולוגי ומטרתו להסיק מסקנות רוחב על הקהילה, עוצמותיה ובעיותיה ולהמליץ על דרכים לשפרה. הניתוח ממוקד בשב"כ ובאמ"ן, הארגונים הדומיננטיים בזירה, מתוך הנחה שבתווך ביניהם באו לידי ביטוי מגוון רחב של אתגרים ודילמות קהילתיות. הרצועה תשמש במאמר כמקרה בוחן משום שחלו בה במהלך השנים הללו שינויים רבים, ואלה אתגרו את שב"כ ואמ"ן ואת הממשק ביניהם והצריכו לבצע התאמות פנימיות וחיצוניות. שאלות משנה שייבחנו הן: כיצד נקבעו גבולות הגזרה בין הארגונים ואילו הסדרות היו במהלך השנים; כיצד התבצע התיאום וכיצד נפתרו מחלוקות; ומה הייתה השפעת השינויים שחלו בסביבת הפעולה החיצונית על הארגונים. המאמר לא יעסוק ישירות באירועי 7 באוקטובר וגם לא במלחמת "חרבות ברזל". המאמר מבוסס על מקורות כתובים – מאמרים, ספרים וכתבות שעסקו בזירת הרצועה, כמו גם על ראיונות שקיימתי עם אישים שמילאו תפקיד בגופי הקהילה בשנים הנדונות. 

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן