פרק מתוך הספר המודיעין ושבעה באוקטובר

הדרך אל הכישלון המודיעיני

אל"ם (מיל') ד"ר אסף הלר , מנהל מחקרים במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. שירת בחיל האוויר ובאמ"ן בתחומי מחקר מודיעין וחקר ביצועים. בעל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב 28.05.2025

המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד

מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 הבליטה כישלון מודיעיני מגוון – היעדר התרעה קונקרטית על המתקפה, הערכה שגויה של אסטרטגיית חמאס לאורך השנים, הערכת חסר של יכולותיה הצבאיות ואי־הבנה של תוכניותיה האופרטיביות. מרכיבי הכישלון הופיעו גם בזירות נוספות, בין שבהפתעה לרעה בהחלטת איראן לתקוף את ישראל באופן ישיר, ובין שבהפתעה לטובה, בתגובה המוגבלת של חזבאללה, לאחר שישראל החלה לתקוף אותו באינטנסיביות בספטמבר.

במהלך 2024 ולאחר מכן נכתב על מגוון תופעות, בניסיון להסביר מדוע התרחש הכישלון המודיעיני, בהן שחיקת המקצוענות המחקרית, פערים במתודולוגיית ההערכה באמ"ן, חוסר הבנה של התרבות הערבית, העדפה של טכנולוגיות איסוף ועיבוד מתקדמות על פני שיטות ותיקות, פוליטיזציה של תהליכי קבלת החלטות ותרומת הדרג המדיני לקונספציה, שחיקת מנגנוני הבקרה באמ"ן, ועוד. אלה תופעות שאפשר לראות בהן סיבות מסדר ראשון לתוצאה. המקור להן הוא סיבות מסדר שני, אשר מקורן בתהליכי עומק באמ"ן לאורך השנים מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), ובעיקר בעשור האחרון. אם אכן כך, הרי תיקון יסודי של אמ"ן, שיצמצם את האפשרות לכשלים דומים בעתיד, צריך להתחיל בזיהוי תהליכי העומק ובהתמודדות איתם.

המאמר מתמקד בשאלה – מהם תהליכי העומק שהובילו לכישלון המודיעיני באוקטובר 2023? תשובה על שאלה כזו מחייבת הסתכלות ארוכת טווח, מכיוון שתהליכי עומק לא נוצרים בִּן־לילה. היא מחייבת גם התבוננות מהחוץ פנימה, מכיוון שאמ"ן אינו פועל בחלל ריק, והוא מושפע ממה שקורה בצה"ל, בקהילת המודיעין (עם שב"כ והמוסד) ובישראל בכלל. בחרתי לתחם את הדיון לצה"ל, שאמ"ן מספק את המענה לתפיסותיו ולתוכניותיו, ושמפקדי אמ"ן מגיעים משורותיו. הדיון אינו כולל את שב"כ והמוסד, מכיוון שאמ"ן הוא הגוף הדומיננטי בקהילה בהיבטי המודיעין בראייה רחבה, בפרט בכל הקשור למודיעין להפעלת הכוח ולבניין הכוח הצבאי. הוא גם אינו כולל את מגמות העומק בחברה ובפוליטיקה בישראל, שהשפעותיהן על אמ"ן הן בעיקר דרך השפעותיהן על צה"ל.

הדיון על תרבות ארגונית מציב אתגר. שני ספרים חשובים שפרסמו לאחרונה מאיר פינקל ואיתי שפירא, מספקים תמונה היסטורית רחבה על התרבות הארגונית של אמ"ן, אך גם ממחישים את האתגר המחקרי: אפשר למצוא מקורות כתובים המתארים פעולות והתנהגות, אך דיון על תרבות מחייב מנה גדושה של פרשנות, ומקורות כתובים מעידים במידה רבה דווקא על מי שכתב אותם, על פרשנותו ועל תקוותיו.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן