המעבר למשחקי מלחמה מותאמי עידן אינו עוד אפשרות טכנולוגית נחמדה אלא הכרח אסטרטגי מיידי, והבדלי הגישות – הישנה והחדשה – נע בין “אולי יהיה בסדר” ל”אנחנו יודעים בדיוק”. העתיד של הביטחון הלאומי תלוי ביכולת שלנו לעבור מאינטואיציה למדע, מניחושים לנתונים ומתקווה לידיעה
משחקי מלחמה על לוח השחמט. המעבר מ”כוח גס” ל”אינטליגנציה אמיתית” הוא בדיוק מה שיכול לקרות במשחקי מלחמה. הדמיה: Adobe Fierfly
הסרט “משחקי מלחמה” מ־1983 תיאר מחשב ענקי ששולט באסטרטגיה הגרעינית האמריקנית ולומד לשחק משחקים. אף על פי שהסרט נראה אז כמדע בדיוני טהור, היום המציאות הטכנולוגית חורגת הרבה מעבר לחזון הזה. במקום מחשב אחד גדול שמנתח במשך שעות, היום קיימות מערכות מבוזרות שמקבלות החלטות תוך שניות, וכל אחת מהן מתוחכמת פי כמה מהמחשב הבדיוני של הסרט.
המלחמה המודרנית השתנתה באופן יסודי. עם טכנולוגיות אוטונומית ומערכות בינה מלאכותית, זה כמו המעבר מפק־מן אל Call of Duty. לא רק שהגרפיקה השתפרה, כל המשחק השתנה. לכן מי שכיום מסתמך על שיטות משחקי מלחמה מ־ 1980 דומה למי שמנסה “לנהל מערכה מודרנית עם כלים של המאה הקודמת”.


