מה ניתן ללמוד מקרב מחנה "פגה"

מוצב טיבה ב־ 1997 כדוגמה למוצב הממוקם בגבעה שלטת וערוך ללחימה. מיקומו של "פגה" אינו מנצל יתרון טקטי במרחב )אזור טופוגרפי מישורי וחקלאי(, ואינו שולט ישירות על נתיב חדירה או שטח השמדה. צילום: דותן דרוק

מהות קרב ההגנה היא לבלום התקפות אויב ולמנוע כיבוש שטח שמגנים עליו, או למנוע פגיעה באנשים ובציוד הנמצאים במרחב ההגנה ואשר המגן אמון על ביטחונם, כל זאת תוך פגיעה מרבית בכוחות האויב התוקפים. ארגון המרחב, פריסת הכוחות והתחבולה הם תולדה של עקרונות אלה, ואמורים להמחיש אותם כביטוי נגד כל אויב ובכל זירה. כללי היסוד בהגנת הגבולות מפרטים את עקרונות המלחמה ותורת הקרב בביצוע קרב הגנה, בהתחשבות ובהתאמה לסביבה המבצעית באותו הגבול.

בהיסטוריה הצבאית יש דוגמאות רבות להפתעות אסטרטגיות: פרל הרבור, מבצע “מוקד”, מלחמת יום הכיפורים ועוד. מתקפת פתע משבשת את התגובה הצבאית המיידית של המדינה המותקפת ומונעת את גיוס יכולותיה המלחמתיות בטרם המתקפה.  מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר היא דוגמה מתועדת היטב למתקפה שקדמו לה אותות מבשרי רעה רבים ומגוונים, ולמרות זאת הושגה בה הפתעה מוחלטת.

במאמר זה אנתח את קרב ההגנה של כוח גולני במחנה “מגן בארי”, המכונה “פגה”, במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. הניתוח מתמקד בבחינת המחנה כתשתית צבאית במערך ההגנה, ובפער בין תפיסתו כ”מוצב” ובין היותו מחנה צבאי שלא נועד מלכתחילה לשמש מוצב הגנה מבצעי. דרך ניתוח מהלכי הקרב ותפיסת ההגנה האוגדתית, אבחן כיצד יושמו עקרונות ההגנה בשטח לפי התו”ל בצה”ל.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן