לאחר למעלה משנתיים של לחימה עצימה בחזיתות השונות, והפסקת האש שאומנם הופרה כמה פעמים אך לא נשברה, צה"ל ניצב מול האתגר המוכר: החזרה לשגרה. המושג "שגרה" עצמו הפך בשנים האחרונות לשברירי במיוחד, כזה שמתקשה להתבסס לאורך זמן במציאות ביטחונית רוויית הפתעות. ובכל זאת, דווקא החזרה למוכר, ליום יום, לרצף החיים - היא רגע שבו צבאות, קהילות ומערכות שלמות נמדדות ביכולתך לעבור ממצב קיצון למצב בניין כוח מחודש. זו ההזדמנות לבחון מחדש תפיסות, לשאול שאלות שלא תמיד העזנו לשאול במהלך הקרב וכמובן להביט קדימה.
אחד הנושאים העולים מחדש על סדר היום הוא שינוי התפיסה בהגנת היישוב. המלחמה האחרונה חשפה כי קו הגבול אינו עוד קו ברור ומרוחק; הוא עשוי לעבור בין בתים, על כבישים אזוריים ואפילו בלב קהילה. במאמר שכתבו תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל עמית ימין בגיליון זה הם בוחנים את השינויים שנעשו, בעיקר בתחום איוש, ציוד ואימון מחלקות ההגנה ותשתיות ההגנה הגנריות מול חדירת מחבלים. מול תרחיש שבו כוח אויב חדר את קו ההגנה הראשון על הגדר, הם מציעים להוסיף קו הגנה שני פנימי - שירכז את התושבים בעת הצורך ויגן עליהם ביעילות.
נושא נוסף בתחום בניין הכוח עולה ממאמרו של רס"ן ד' שנוגע בניהול פרויקטים של הקמת וקליטת מסגרת הגנ"א - שהיו בלב השיח במהלך השנתיים האחרונות בכלל ובמבצע "עם כלביא" בפרט. על סמך ניתוח תפיסת ה-Agile שנוגעת להקמה ולקליטה בו-זמנית של כמה מסגרות הגנ"א בעת לחימה, רס"ן ד' טוען כי על אף שהתפיסה אינה הופכת דברים לקלים יותר, אם הצוות המתכלל מורכב מבעלי תפקיד ללא ניסיון, כמעט בלתי אפשרי ליישמה.
נוסף על האתגרים בהגנ"א, מאמר מאת רס"ן ד"ר איבן גור מציף את אתגרי כוח האדם המחריפים של צה"ל (כפי שעלו בתקופה האחרונה בחזיתות רבות) דווקא בהקשר של דחיית מועמדים מתאימים לטיס. במאמר הוא מראה כיצד אפשר למזער את המחירים הללו באמצעות השקעה במחקר וחקר ביצועים, כמו גם שינוי פרדיגמה ודיוק רמות ההמלצה הרפואית ורמת הסמך שבה היא ניתנת.
בכל מלחמה במהלך ההיסטוריה עם סיום השלב העצים עלתה מחדש לדיון השאלה על עתידו של הטנק. כמו מטוטלת של צרכים ויכולות, גם הפעם הוכיח הטנק את יוקרתו בשדה הקרב לאחר שנים שבהן שהה הרחק מאור הזרקורים. לפני למעלה מעשור כתב קולונל (דימ') קלינטון ג'יי אנקר השלישי מאמר בנושא עתיד הטנק, וכעת כתב מאמר נוסף, מעין "מהדורה חדשה" לאחר עשור. במאמר הנוכחי טוען אנקר כי הטנק מספק יכולת שאינה זמינה בפלטפורמות אחרות, וכאשר הוא מופעל כחלק מצוות קרב משולב אפקטיבי, שמונהג היטב, מאומן היטב ומונחה על ידי תו"ל נכונה, ומפעיל מערך יכולות רחב בכל אורכו, רוחבו ועומקו של שדה הקרב ולמשך זמן מספק - אזי יחד עם שאר צוות הקרב הרב חילי יוכל לשרוד - ולהצליח.
ומהשטח - לטכנולוגיה, ולמאמרו של רס"ן א' על משחקי מלחמה בעידן הבינה המלאכותית שנדמה שפשתה בכל חלקה טובה. לדבריו, המעבר למשחקי מלחמה מותאמי עידן אינו עוד אפשרות טכנולוגית נחמדה אלא הכרח אסטרטגי מיידי, והבדלי הגישות - הישנה והחדשה - נע בין "אולי יהיה בסדר" ל"אנחנו יודעים בדיוק". לדבריו העתיד של הביטחון הלאומי תלוי ביכולתנו לעבור מאינטואיציה למדע, מניחושים לנתונים ומתקווה לידיעה.
לאחר תקופה ארוכה של לחימה עצימה והפסקת אש שברירית, צה"ל ניצב בפני אתגר החזרה לשגרה - מושג שכבר אינו יציב וברור כפי שהיה בעבר. המעבר מחירום לשגרה ובניין כוח מחודש אינו מובן מאליו והופך לרגע מבחן - עלינו לעמוד בו בהצלחה, שכן ניצחון בתחרות הלמידה יביא לניצחון בקרב.
קריאה מועילה,
עדי לרנר
עורך מערכות