"לחשוב מהר, לחשוב לאט" בעזה
פורום למידה מטכ"לי אחרי מבצע "שומר החומות". חלק מקבלת ההחלטות במטכ"ל תוך כדי המבצע ניתן לאפיין כ"מערכת 1". צילום: דו"ץ
בספרו לחשוב מהר לחשוב לאט טען פרופ’ דניאל כהנמן כי אפשר לסווג את דפוסי החשיבה האנושית לשני סוגים או מערכות חשיבה. את הראשונה כינה “מערכת 1” – קבלת החלטות ביחס לחלופות במצבי אי ודאות, סיכון ועמימות, כאשר המידע רב מיכולתו של המוח לעבדו באופן שיטתי בזמן הנדרש להחלטה.
מערכת זו נשענת על שני מרכיבים. הראשון הוא “קיצורי דרך” מחשבתיים (היוריסטיקות) שנועדו לאפשר קבלת החלטה בתנאים אלו, כמו “עיגון” הנתון המספרי לגביו נדרש להחליט לנתון דומה ומוכר ולאור זאת התאמת התשובה/ ההחלטה, מידת “זמינות” אירועים מן העבר היכולים לשמש כרפרנס לאירוע נוכחי, “ייצוגיות” של נתון מסוים מתוך כלל הנתונים, המקבל משקל יתר בהחלטה ועוד. 2 המרכיב השני הוא אינטואיציה של מומחים, שבמהלך זמן פיתחו הבנה לגבי דפוסים חוזרים של מושא מומחיותם, ומסוגלים לזהות אירוע חדש במהירות על בסיס הרפרנס הקוגניטיבי שבנו. לדוגמה רופא ותיק הנותן אבחנה מהירה לחולה על סמך נתונים חלקיים המצויים בידיו. שני מרכיבים אלו של “מערכת 1” ידועים גם בטעויות קבלת ההחלטות, הנובעת מקיצורי הדרך. לעומת “מערכת 1”, את דפוס החשיבה ה”רציונלי” המבוסס על הסתברות הופעת אירועים, השוואת חלופות, חישובי עלות–תועלת וכדומה כינה כהנמן “מערכת 2”. בסיום הספר כתב כי המענה לבעיות של “מערכת 1”, הוא לבצע כמה שיותר תפקודי חשיבה במסגרת של ארגון, אשר מטבע הדברים התהליכים בו איטיים יותר, והוא מייצג “מערכת 2” רציונלית יותר. המשמעות היא היצמדות לתהליכי עבודה שיטתיים ו”בירוקרטיים”, על חשבון קבלת החלטות מהירה של מומחים ומקבלי החלטות.
מאמר זה משתמש בתאוריה של כהנמן, ומחיל אותה על תהליכי חשיבה, פיקוד וקבלת החלטות בצה”ל, בהקשר זירת עזה, בשנים, חודשים ושעות שלפני הפתעת 7 באוקטובר. הוא אינו עוסק בפסיכולוגיה אנושית של ממלאי התפקידים, אלא משתמש בהגדרות של כהנמן כמטאפורה לתהליכי החשיבה בארגונים צבאיים. טענת המאמר היא כי בשנים שלפני הפתעת 7 באוקטובר אפשר לזהות במטכ”ל ובפד”ם, בהקשר חמאס, דפוס חשיבה חוזר של “חשיבה מהירה” באמצעות קיצורי דרך והסתמכות על אינטואיציה – “מערכת 1”. לדפוס חשיבה זה היו שותפים אנשי מודיעין ומפקדים, והיה לו חלק באי זיהוי ואי הבנה של מגוון היבטים בהתנהלות חמאס – האסטרטגיה שלה, שיטת הפעולה האופרטיבית שפיתחה וכוונותיה ערב 7 באוקטובר 2023. אמחיש טענה זו בעזרת ניתוח של שלושה מקרי מבחן: קבלת החלטות תוך כדי מבצע “שומר החומות” במאי 2021; ההתייחסות לידיעת “חומת יריחו” במאי 2022; וקבלת ההחלטות בליל 7/6 באוקטובר 2023. אחר כך אציע סיבות להשתרשות דפוס חשיבה זה דווקא בזירת עזה מול חמאס.
מאמר זה הוא מאמר נוסף בסדרת מאמרים בכתב העת מערכות, שמטרתה לנסות לפענח מרכיבים בתרבות הארגונית ובתהליכי העבודה בצה”ל, אשר ייתכן שיש בהם כדי להסביר מה עמד בבסיס הכשלים לפני מתקפת הפתע של חמאס.