טיהור המרחב: מהישג מבצעי לצורת קרב חדשה
דחפור R9D משוריין וכוחות הנדסה קרבית פועלים בעזה, 2 בנובמבר 2023. בקרב טיהור המרחב המאמץ ההנדסי הוא המאמץ העיקרי וכל שאר הפעולות הקרביות נועדו לאפשר לו להתממש בקצב הגבוה ביותר האפשרי. צילום: דו"ץ
הלוחמים התעוררו לעוד יום עמוס בפעילות. הם שהו באחד הבתים ההרוסים חלקית זה שבועיים, ומאז שהגיעו אליו יצאו מדי יום לסריקות במרחב ומצאו בו משגרי רקטות, קלאצ‘ניקובים, רימונים, אפודים ומדים. יום אחד הם איתרו פיר כניסה למנהרה, הזעיקו כוח מיוחד כדי לחקור אותו ולהשמידו. הם הרגישו שהם נכנסים לשגרה ואפילו התחילו להתרגל למצב. כמה חיילים ירדו למטה לפרוק אספקה שהביאה יחידת הניוד הגדודית – שישיות מים, מנות קרב ותחמושת שהגיעה מדי כמה ימים אל המבנה ששהו בו. לפתע הרעידו מספר פיצוצים את המבנה. שלוש רקטות אר־פי־ג‘י התפוצצו אל דופן הבניין. בזכות מקצועיותם איש לא נפגע – האגף הדרומי של המבנה הושאר ריק בכוונה מפני שהיה חשוף אל האויב.
הפסקה הזאת, המבוססת על מקרה אמיתי, יכולה לתאר את חוויותיהם של עשרות אלפי לוחמים שלחמו ברצועת עזה ובלבנון מאז פרצה מלחמת ”חרבות ברזל“. היא ממחישה עד כמה שונה המלחמה הזאת מאלו שהתרגלנו לקרוא עליהן בספרי הזיכרונות של לוחמי עבר. אך היא גם שונה מהותית מהחוויות של מי שלחם בקרבות ההגנה בנגב המערבי ב־7 באוקטובר 2023, או במדבריות סיני ומרחבי רמת הגולן ב־6 באוקטובר 1973.
המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר מספקת לנו, כמו כל מלחמה, הזדמנות לבחון את הקשר בין תורת הלחימה ובין המציאות. לעיתים היא מתקפת עקרונות שנלמדו מתוך אלפי שנות ניסיון של האנושות בלחימה. לעיתים היא מלבישה תובנות ותיקות בלבוש חדש המותאם לשדה הקרב המודרני. אך לעיתים היא חושפת פער בלתי ניתן לגישור בין המציאות כפי שהתהוותה ובין תורת הלחימה המבקשת להמשיג לנו אותה. במקרים אלו עלינו לבחון האם וכיצד להתאים את תורת הקרב למציאות שנחשפה.
המלחמה האחרונה חשפה פער כזה בין התורה למציאות בכל הנוגע לפעולות הטיהור במרחב. כשאני כותב על טיהור המרחב אני מתייחס לכל אותן הפעולות הננקטות בשטח אויב שהותקף ונכבש על ידי כוחותינו, בפרק הזמן מסוף שלב הלחימה על היעדים ועד להשלמת כיבוש השטח והשמדה, שבי או הכנעה של האויב בו. במהלך המלחמה האחרונה רוב היחידות שעסקו בטיהור המרחב עשו זאת במסגרת הפקודה ”הגן בגזרתך“, כלומר במסגרת מה שהוגדר עבורן כקרב הגנה. זאת למרות ששלב טיהור המרחב מופיע בספרות המקצועית כחלק מצורת קרב התקפה. ניתן לתלות זאת בבורות וחוסר הכרת תורת הלחימה – ויש צדק בטענה זו, אך לטענתי לא לחינם התקבע בלבול זה בקרב הכוחות הלוחמים, סדירים ומילואים, וגם בקרב המפקדים הבכירים. אני מבקש לטעון כי הלחימה בשלב זה שונה בהיבטים מהותיים מעקרונות קרב ההתקפה עד כדי כך שהשכל הישר הדריך את המפקדים שלא להגדיר את צורת הלחימה בשלב זה במסגרת צורת קרב התקפה. לכן סתירה זו בין התורה ובין המציאות לא תבוא על פתרונה רק באמצעות הדגשת לימוד תורת הקרב, אלא גם באמצעות שינויה.
אני מציע לבחון הגדרתה של צורת קרב חדשה – צורת קרב טיהור המרחב, שתתאר באופן מדויק יותר את המאפיינים, ההישגים המבצעיים הנדרשים והטכניקות שבאמצעותן יושגו הישגים אלו בשלב זה של הלחימה. צורת קרב חדשה זו תהיה צורת קרב היברידית השואבת מאפיינים הן מצורות קרב הגנתיות הן מצורות קרב התקפיות. כדי לבסס את טענתי אפרט את המאפיינים של שלב הלחימה לטיהור המרחב כפי שנחשפו במלחמת ”חרבות ברזל“, אסקור את הספרות המקצועית ביחס לצורת קרב הגנה, קרב התקפה וביחס לפעולות לטיהור המרחב, ואשווה את התאוריה למציאות. לבסוף, ועל סמך הניתוח שלעיל, אתווה את המאפיינים העיקריים של צורת הקרב המוצעת.
אך לפני כן, מדוע חשוב לעסוק בצורות הקרב ולבחון הגדרת צורת קרב חדשה עבור טיהור המרחב? הרי טכניקות לטיהור המרחב לרמת הצק“פ והצק“ג וכן מותאמות עבור כל חזית קיימות בצה“ל זה מכבר. צורות הקרב הן אמצעי מתודי המאפשר למפקד להגדיר קודם כול לעצמו ולאחר מכן לפקודיו מהי השיטה הכללית לשם השגת הישג מבצעי נתון. ”צורת הקרב מגדירה את האופן בו המפקד מארגן את כוחותיו ועורכם ואת האופן בו הוא מארגן את המרחב“. כדי להועיל לכוחות הלוחמים, על עקרונות צורת הקרב להתאים למציאות שבשטח. שאם לא כן ייטו להתעלם מהם ולהמציא את התורה מחדש.