לחימה מוסרית לאחר 7 באוקטובר
פעילי פלוגות הנוח'בה של הזרוע הצבאית של חמאס צועדים במרכז עזה, 15 בדצמבר 2014. בחמאס קיוו שמספר ההרןגים הגבוה יניע פלסטינים אחרים להצטרף ל"התנגדות" (מקאומה). צילום: ויקיפדיה
מלחמה מטבעה היא פעולה אלימה המובילה לנזק ולפגיעה בזכויות אדם, ומעמידה במתח ערכים ליברליים זה נגד זה. בשל כך, רבים מאמינים שאי אפשר להילחם באופן מוסרי – השקפה הבאה לידי ביטוי כבר באמירה המיוחסת לקיקרו, "Inter arma silent leges" המתורגמת לרוב ל"בזמן מלחמה, יידום חוק". אף על פי כן, מרבית הדמוקרטיות הליברליות דוחות תפיסות שלפיהן המוסר אינו רלוונטי למלחמות, ומאמצות גישה המאפשרת לחימה, תוך הגבלת האופן שבו היא מתרחשת. תפיסה זו מכוּנה לעיתים קרובות ״תורת המלחמה הצודקת״, והיא עומדת גם בבסיס חלק גדול מהחקיקה הבין־לאומית בנוגע למלחמה. את הגישה ניסח בצורה הטובה ביותר במאה ה־20 הפילוסוף מיכאל וולצר בספרו מלחמות צודקות ולא צודקות.
תורת המלחמה הצודקת מבחינה בין השאלות "מתי מלחמה מוצדקת" (Jus ad Bellum), ו"באילו אמצעים מותר להשתמש במהלכה" (Jus in Bello), ומציבה קריטריונים ברורים לכל אחת מהן. בנוגע לשאלה "מתי מוצדק לצאת למלחמה", התורה מציגה שישה תנאים, שהבולטים שבהם – הצורך בעילה צודקת למלחמה והדרישה שהיא תהיה פרופורציונלית. בנוגע לשאלת האמצעים הלגיטימיים במלחמה, התורה מפרטת שלושה יסודות מרכזיים, הקובעים אם האמצעים המשמשים במלחמה צודקים: הבחנה בין מטרות לגיטימיות ומטרות שאינן לגיטימיות, פרופורציונליות וכורח. שתי השאלות נתפסות לרוב כנפרדות ובלתי תלויות זו בזו – אפשר להילחם במלחמה צודקת ובכל זאת להפר את תנאי הלחימה, ואפשר להילחם בהתאם לכללים במלחמה שאינה צודקת.
יש ויכוחים פילוסופיים ומשפטיים רבים הן בנוגע לרלוונטיות הן בנוגע לתוכן של התנאים השונים, במיוחד מכיוון שהניסוח שלהם משאיר מקום רב לפרשנויות. אחד הוויכוחים נוגע לטענה שהניסוח הנוכחי של התנאים אינו מתאים למלחמות רבות המתרחשות כיום, ובכלל זה המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס, מכיוון שאינו מאפשר לחימה אפקטיבית נגד אויבים שאינם מכבדים את כללי המלחמה. התומכים בטענה טוענים שכללי המלחמה לא רק מגבילים את הצד שבוחר לציית להם, אלא לעיתים משמשים נשק על ידי הצד האחר, המנהל את הלחימה שלו בדרכים שהופכות את הלחימה נגדו לבלתי אפשרית, למשל על ידי שימוש באזרחים (שהם מטרה לא לגיטימית לנזק מכוון) כמגינים אנושיים. במאמר זה נבקש לבחון טענה זו, ואת השפעתה על תפיסות הציבור הישראלי בנוגע למוסר הלחימה במלחמת "חרבות ברזל".