לוחמה ממונפת בינה מלאכותית
מערכת נשק אוטונומית - הארופ - תוצרת התעשייה האווירית לישראל, בסלון האווירי בפריז. יכולות לפעול ללא מודעות מצבית משותפת בין האדם למכונה התבונית. צילום: אתר חיל האוויר
במהלך המאה ה־21 חלו תמורות טכנולוגיות וחברתיות בארץ ובעולם. רגישות לנפגעים, שמובילה לרצון להרחיק את האדם משדה הקרב במערכים מסייעים, לצד התפתחויות באלקטרוניקה, במחשבים, בתקשורת ובלמידת מכונה מאפשרות לדון באופן שבו אפשר לשלב לוחמות מסוגים חדשים.
המאמר מציע מסגרת רעיונית ללוחמה שאפשר ליישם באמצעות מערכות נשק אוטונומיות-משוטטות, להתריע מפני הגבלה עצמית של פיתוח מערכות נשק כאלה ולהזהיר מפני אימוץ הרעיון טרם הבשלתו. כמו כן, יוצגו המלצות לדרכי התמודדות עם חלק מהאתגרים שלוחמה כזאת עשויה להביא עימה.
המושג המוצע במאמר הוא "לוחמה ממונפת" (leveraged warfare). מדובר בלוחמה המבוססת על מערכות נשק אוטונומיות ומשוטטות או אוטונומיות למחצה ומשוטטות. מערכות כאלה יאפשרו למנף את יכולות העיבוד שלהן כדי לבצע הרכשה עצמית של מטרות, כדי לתקשר אלה עם אלה, לחלוק ביניהן מטרות ולהתאים באופן המיטבי חימוש למטרה עם מעורבות אנושית מזערית. לוחמה כזאת תוכל לסייע לקזז את הנחיתות הכמותית שממנה ישראל סובלת ביחס לחלק מאויביה.
מערכת נשק אוטונומית היא מערכת נשק הפועלת באופן אוטונומי, ללא מודעות מצבית משותפת בין האדם למכונה התבונית. מערכת כזאת יכולה להיות מבוקרת על ידי מפעיל אנושי שיכול להתערב בפעילותה (מכונה "אוטונומית למחצה", או "בינה מלאכותית מבוקרת"), או לפעול ללא בקרה ויכולת התערבות אנושית ("אוטונומיה מלאה"). משרעת רחבה של רמות אוטונומיה משפיעה על ממשק אדם–מכונה, ודיון מעמיק בה חורג ממסגרת מאמר זה.
במאמר זה נדון במערכות נשק ובחימושים אוטונומיים ואוטונומיים למחצה, בעלי יכולת הרכשה עצמית של מטרות. ההרכשה העצמית נעשית באמצעות חיישנים (סנסורים) פסיביים (כמו מקלטי רדיו או עדשות אלקטרו־אופטיות) או אקטיביים (כמו מכ"מים ששולחים גלי רדיו לגילוי עצמים), ומחשבים שמפענחים ומעבדים את האותות הנקלטים בחיישנים ומזהים את המטרות בהתאם ללוגיקה שהוגדרה בהם מראש. מערכת כזאת יכולה לפעול גם בלי התערבות של מפעיל אנושי, והיא אוטונומית מרגע הפעלתה. מערכות אלה יכונו "אוטונומיות–משוטטות".