יצירת אסטרטגיה תקפה: חזרה ליסודות של מטרות, דרכי פעולה ואמצעים

ג'יילס מון , קצין בצבא הבריטי בעל תואר שני מהמחלקה ללימודי מלחמה בקינג'ס קולג' לונדון 19.06.2025

תְּקֵפוּת היא כלי מושגי שימושי ופשוט עבור קובעי אסטרטגיה המאפשר להם לבחון, על סמך רשימת תכנים בסיסית, שהיסודות החיוניים קיימים כולם. "אמנות המצביא" קובעת אם אסטרטגיה מועילה, אך לפני כן אפילו המצביא הטוב ביותר חייב לבחון תחילה שהיא תקפה. אם האחראים למבצעים באפגניסטאן, בעיראק או בלוב, היו מוודאים שהאסטרטגיה שלהם תקפה, ייתכן שהיה אפשר למנוע אסון
מקור: freepik

מקור: freepik

מה זו אסטרטגיה צבאית? כיצד קובעים אותה? על שתי שאלות אלה, שקיימות מאז שקיימת תופעת המלחמה, אין תשובה המוסכמת באופן גורף. כמות הספרים והמאמרים שנכתבו כמענה לשאלות אלה עצומה. הפולמוס יצר מספר אסכולות כלליות ובהן גוונים שונים. 

אחד המאמרים שניסה להציג גישה מסוימת כמענה לשאלות אלה התפרסם בביטאון Military Review של צבא ארצות הברית ב־1989. כותב המאמר, אל"ם (דימ') אַרְתוּר לָיִיק, תמצת את החשיבה הנדרשת לתכנון אסטרטגי לנוסחה: S = E + W + M. כלומר, אסטרטגיה (Strategy) שווה להגדרת מטרות צבאיות (Ends) פלוס קביעת דרכי הפעולה (Ways) פלוס האמצעים (Means) העומדים לרשות האסטרטג. הנוסחה המשולשת שהציע לייק הפכה לניסוח יסוד של החשיבה האסטרטגית המקובלת ברוב הצבאות המערביים וחוקרי האסטרטגיה האקדמיים במערב – היא נלמדת בכמעט כל קורס על אסטרטגיה. יש המבקרים את הנוסחה, מיעוטם על נכונותה או שלמותה, אבל רוב הביקורת אינה על הרעיון שהציג לייק במאמרו, אלא על הפרשנות והשימוש בפועל בנוסחה באופן פשטני מדי.

המאמר המובא להלן הוא התייחסות של הכותב, קצין בצבא בריטניה, למאמר שפרסם כשנתיים קודם מרצה בכיר לאסטרטגיה, בעבר ראש המחלקה ללימודי מלחמה של אוניברסיטת קינגס קולג' לונדון, וכעת המנהל הראשי של מכללת ההגנה של צבא אוסטרליה, מל"ר סמית'. שני הכותבים מאמצים את הנוסחה של לייק.

במאמרו טען סמית' שחשיבה אסטרטגית כשלעצמה אינה מסובכת. המורכבות נובעת מהיכולת של המצביא לבחור מטרות צבאיות המשרתות כראוי את המטרה המדינית, ולקבוע על סמך האמצעים הזמינים לו דרכי פעולה שעשויות לממש את המטרות הצבאיות. לטענתו המדד שצריך לשמש את האסטרטג בעת קביעתו את האסטרטגיה שלו הוא ניתוח מועילותה – כלומר עד כמה היא מבטיחה את מימוש המטרות. אדגיש כאן את ההבדל בין מועילות ובין יעילות – מועילות בוחנת את התועלת של האסטרטגיה להשגת המטרה; לעומת זאת יעילות בוחנת את כמות המאמץ המושקעת להשגת המטרה. יש כמובן קשר בין שני המושגים אבל הם אינם זהים או חופפים באופן מלא – תיתכן אסטרטגיה מועילה אבל פחות יעילה ולהיפך.

המאמר הנוכחי טוען שגישה זו לא תורמת למתכנן האסטרטגיה, שכן את המועילות אפשר למדוד רק בדיעבד (האם האסטרטגיה שנבחרה הצליחה או לא), ואילו המתכנן צריך לחזות את העתיד ולבחון מה הסיכוי שהאסטרטגיה שלו תהיה מועילה לפני שניסה אותה, ולשם כך יש צורך בדרך שונה לבחינתה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן