יחסי צה"ל–חברה

המלחמה חשפה – ולא בפעם הראשונה – את עמוד השדרה של צה"ל: משרתי המילואים. היא הדגישה את עוצמתו, את מסירותו הבלתי מתפשרת, אך גם את עומק המשבר שבו הוא נתון. מה שהתחיל כגל התנדבות מרגש של לוחמים ומפקדים באחוזים גבוהים ביותר, הפך עד מהרה למבחן שמערער על היכולת לקיים מערך מילואים בר קיימא בעידן הנוכחי. טענות על היעדר מענה מותאם למשפחות שבבית, קשיים כלכליים ולוגיסטיים למשרתים ולעיתים אף תחושת זרות ביחסים שבין צה"ל והחברה בישראל.

בה בעת בצה"ל מביטים גם פנימה אל תופעה שמלווה אותו כבר עשרות בשנים – הקושי בשימור כוח האדם. אלוף יניב עשור, כיום מפקד פיקוד הדרום, כתב בכובעו הקודם כראש אכ"א מאמר במלאת שנה ל"חרבות ברזל" לנוכח לקחיה, והוא מבוסס על אסטרטגיית "אנשים" בצה"ל שגיבשו באכ"א בארבע השנים האחרונות והציגו במסמך במרס 2023. 

במאמר ניתח עשור את משבר האמון של החברה בצה"ל מאז 7 באוקטובר 2023, שחלחל פנימה לשורות הצבא. הוא דיבר על הקונספציה שהובילה אותנו אל הכישלון, אך נוסף על המודיעין, בניין הכוח והפעלתו המבצעית הדגיש את הקונספציה בנוגע לאסטרטגיית כוח האדם ובניין הכוח בצה"ל, שתרמה תרומה מהותית למחדל. בלב הקונספציה עמדה התחושה של ראשי מערכת הביטחון והצבא כי יש בעיית חוסן בחברה הישראלית, והיא אינה מסוגלת לשאת את מחירי המלחמה. לכן התגבשו תפיסות ש"עוקפות" את הבעיה. עשור טען כי בניגוד לתפיסה הרווחת, החברה הוכיחה אחרת, שהיא יודעת להתלכד סביב הדגל ולספוג מחירים כבדים.

האנשים, הערכים והרוח המפעמת בקרבם, הם מקור העוצמה של צה"ל. לכן, בצד התביעה למסירות והקרבה, עלינו לשים אותם בראש סדר העדיפות. צה"ל היה וימשיך להיות צבא העם, ו"חרבות ברזל" מדגישה את חשיבותו ואת תפקידיו. עלינו להבטיח כי נשמור על שדרת פיקוד איכותית בסדיר ובמילואים כדי לנצח.

קריאה מועילה.