החלל כזירת לוחמה: בינה מלאכותית ואבטחת סייבר בחלל והשלכותיהן על הביטחון הלאומי
אופק 13 (הדמיה). מחשוב הקצה מסייע בהנגשת שירותי לוויין ליחידות המוצבות באזורים מרוחקים, לכוחות במשימה מעבר לקווי אויב, לגורמי חילוץ והצלה ועוד. מקור: ויקיפדיה/משרד הביטחון
בעשורים האחרונים מתחוללות תמורות והתפתחויות חשובות בענף החלל, המובילות למהפכות טכנולוגיות הרלוונטיות גם לתחומי הצבא והביטחון. מגמה אחת היא הטמעת מחשוב הקצה במערכות המוצבות בחלל, המובילה לשיפורים רבים בכוח המחשוב של לוויינים וצפויה להרחיב את יכולות המחשוב והעיבוד שלהם ולשנות, באופן הדרגתי, את מידת התרומה והשירותים המתקבלים מהחלל. כחלק מכך, אפשר להצביע על ניצניה של מגמת משנה, שבמסגרתה מדינות וגורמי תעשייה מנסים להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית בלוויינים עצמם, בניגוד להטמעתן במרכזי נתונים ובענן, כמקובל כיום.
הטמעת הבינה המלאכותית בלוויינים טומנת בחובה יתרונות רבים הנוגעים למהירות קבלת נתוני הלוויין והפצתם, חיסכון בכוח האדם והאצה ואוטומציה של משימות חיוניות נוספות. לצד זאת, בינה מלאכותית צפויה להוביל לשינויים במצב אבטחת הסייבר של הלוויינים, במפת האיומים ובטכניקות התקיפה, אך גם בשיטות ההגנה. מגמה זו מתקיימת על רקע תחרות עולמית אסטרטגית הנערכת בחלל, בין המעצמות, ומטרתה להשיג דומיננטיות וחופש פעולה בחלל אך גם לשלול חופש פעולה זה ממדינות יריבות.
נושאי הטמעת הבינה המלאכותית על גבי לוויינים והשלכותיה על אופן קבלת התוצרים מנכסי חלל, וכן על הגנת הסייבר של נכסים אלה, רלוונטיים לישראל בכלל ולצה"ל בפרט. רלוונטיות זו נובעת מהשימוש הגובר בלוויינים ובתוצריהם לצרכים צבאיים כגון תקשורת עם יחידות מרוחקות, ניווט, צילום וקבלת מודיעין חזותי המועבר לגופי המודיעין וליחידות הלוחמות בשטח. כמו כן, התמודדותו של צה"ל עם יריבים בשטחי מדינות זרות, ובהן יריבים במעגל השלישי, נסמכת על שירותי לוויינים, והפגיעה בהם עלולה להוביל להשבתת השירות או למניפולציות בתוצריהם, באופן שעלול לשבש משימות ולהוביל לאבדות בנפש ובציוד. שנית, התחרות האסטרטגית המתחוללת בין המעצמות בחלל עלולה להשפיע גם על תוכנית החלל של ישראל ועל נכסי חלל המשמשים את צה"ל. זאת עקב שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין רוסיה, הנחשבת מדינה מובילה בתחומי החלל והסייבר, ובין איראן, העושה מאמצים לפתח יכולות עצמאיות בשני ממדי לחימה אלה.
בהיעדר מידע אמפירי, ובהתחשב בכך שמדובר במגמות מתהוות, מאמר זה תאורטי בעיקרו, ומטרתו להפנות את הזרקור אל סוגיה שהדיון בה צובר תאוצה בקרב גופים צבאיים ותעשייתיים ובקרב מקבלי החלטות ברחבי העולם.