ההפתעה האסטרטגית של 7 באוקטובר כהפתעה בסיסית–אבסורדית
מחבל נוח'בה מסתער לתוך קיבוץ עלומים בעוטף עזה בבוקר 7 באוקטובר 2023. אירוע ההפתעה האסטרטגית החמור בתולדות המדינה. צילום: מצלמת אבטחה / ויקיפדיה
הפשיטה של חמאס על הנגב המערבי ב־7 באוקטובר 2023, שהחלה את מלחמת "חרבות ברזל", נראית על פניו כאירוע ההפתעה האסטרטגית החמור בתולדות המדינה, עוד בטרם התבררו פרטיה תחת בחינה של ועדת חקירה. עוצמת ההפתעה, התדהמה וחוסר המוכנות המוחלט של כוחות צה"ל, מגזרת המתקפה ועד המטה הכללי, אולי אפילו מגמדים את כישלון ההתרעה של מלחמת יום הכיפורים, שעד 7 באוקטובר שלט בתודעה הישראלית כמקרה הבוחן המובהק ביותר של הפתעה אסטרטגית, שמשמעה פתיחת מלחמה.
לכאורה, ניתוח טיפולוגי של ההפתעה האסטרטגית של 7 באוקטובר איננו מורכב במיוחד, שכן מדובר בבירור בהפתעה בסיסית, מהסוג שחוו ארגוני מודיעין באירועים כמו מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, מבצע "ברברוסה" ביוני 1941 וההתקפה על פרל הארבור בדצמבר 1941. עם זאת, ניתוח מדוקדק של מרכיבי הכישלון המודיעיני במתן התרעה לפשיטת חמאס מגלה שמדובר בסוג הפתעה בעל מאפיינים ייחודיים. למעשה, ההפתעה שחוו ארגוני הביטחון ומקבלי ההחלטות באותו הבוקר היא מקרה פרטי של הפתעה בסיסית. סוג זה של הפתעה בסיסית, שיכונה כאן "הפתעה בסיסית-אבסורדית", מאופיין בכך שהסיבה לדחיית המידע הנכנס נובעת מהגעה לתרחיש אבסורדי שאינו עולה על הדעת, ולכן נדחה. בניגוד להפתעה בסיסית סטנדרטית, שבה הסיבה להפתעה היא הפער שבין המציאות לקונספציה, בהפתעה בסיסית-אבסורדית – המציאות לא זו בלבד שנוגדת באופן מהותי את הקונספציה, אלא גם את הבנתו של המופתע את האפשרויות המציאותיות.
החשיבות של ניתוח אפיסטמולוגי מדוקדק של הסיבות המתודולוגיות לכישלון המודיעיני במתן התרעה ל־7 באוקטובר כמעט מובנת מאליה, אולם במאמר זה ברצוני להדגיש את החשיבות של זיהוי הסוג המדויק של ההפתעה האסטרטגית, כדי לפתח שיטות יעילות להתמודדות עם הכשלים שאפשרו את ההפתעה. כשם שההבחנה בין הפתעה מצבית להפתעה בסיסית אפשרה פיתוח שיטות ותהליכי חשיבה למזעור ההסתברות להפתעות בסיסיות בנפרד מפיתוח ועדכון כלים למזעור ההסתברות להפתעות מצביות, כך ההגדרה של הפתעה בסיסית-אבסורדית, ה"חסינה" לחלק מהתהליכים שנבנו עבור הפתעות בסיסיות "סטנדרטיות", עשויה לשפר את יכולתנו לעצב ולבנות כלים למזעור ההסתברות להפתעה כזאת בעתיד.