אתגר "המרחב האנושי": מודיעין אוכלוסייה בצבא המודרני

תקיפה של מזל"ט ישראלי בבנת ג'ביל. במהלך הלחימה נדרשת התחשבות ב"מרחב האנושי" שבו חיים בלתי מעורבים. צילום: רשתות חברתיות

אחת התובנות של צבאות בעידן המודרני, ובהם הצבא האמריקני על זרועותיו השונות החל מ־2003, היא הצורך בהיכרות עם אוכלוסיית האויב והפעילות בקרב אוכלוסיית האויב. במהלך לחימה במרחב רווי באוכלוסייה אזרחית נדרשת התחשבות ב"מרחב האנושי" (Human Terrain) שבו חיים בלתי מעורבים, שיש להימנע מלפגוע בהם ולעיתים אף נדרש להגיש להם סיוע הומניטרי; פועלים בה סייענים לאויב, ולעיתים תומכי פלגים שונים שאפשר להסתייע בהם; ויש בה גם לוחמי גרילה, שרגע יחליפו את בגדיהם, ישלפו קלשניקוב מתחת למיטה ויהפכו לאויב בעין. אינטנסיביות הלחימה של צה"ל בעזה, בשטחי יהודה ושומרון ובאפיזודות השונות של הלחימה בלבנון וגם בחזית הסורית, מלמדת כי היכרות עם מרכיב האוכלוסייה בשדה הקרב יכול לשמש (ומשמש) כלי עבור מפקדים בתכנון הקרב, בלחימה גופא ולאחר כיבוש היעד.

יש להתייחס לתחום "המרחב האנושי" כאל דיסציפלינה נפרדת המספקת למפקד תובנות על האוכלוסייה שכוחותיו יילחמו בקרבה. תפקיד העוסקים ב"מרחב האנושי" להשיב על שאלות בסיסיות, כמו: מה כמות האוכלוסייה במרחב הלחימה? האם התפנתה? התפנתה בחלקה? אם התפנתה, להיכן ובאיזה ציר? האם היא תומכת בלחימה? מסייעת ללוחמים? מהן נקודות החוזק והחולשה שלה? מהם האתרים הרגישים מבחינת האוכלוסייה בתוכם ייאלצו להילחם? האם נדרש להעביר סיוע הומניטרי לאוכלוסייה ומהו, ולאן? 

מרכיב נוסף במודיעין המרחב האנושי נדרש עבור הקברניטים: האם אפשר להשפיע על האוכלוסייה כדי לרפות את ידיה בסיוע לאויב או אפילו להתנגד לו? מהי "תמונת הניצחון" הנדרשת כדי לפגוע במידה רבה במורל האויב? מהם המגזרים השונים בקרב אוכלוסיית הצד השני, ומהם הלכי הרוח הרווחים בתוכם? התשובות לשאלות אלה ורבות אחרות הן חלק ממודיעין המרחב האנושי.

זמן ארוך היה תחום זה קרוב לעולם העשייה של היחידה למודיעין אנושי, 504 ושל יחידת מתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים). הצורך של 504 להביא מודיעין וסיכול פעילות אויב חייב אותה להקים רשת סייענים המספקים מידע חשוב לכוח הלוחם, וגם לפרוס "מתווכי שפה" תוך כדי לחימה (החק"שים). דווקא הדרישה למתן התראה בזמן, ותפיסת הצד השני כמקור למידע בפוטנציה ותו לא, הכריחו את רכזי המודיעין להפנות פחות משאבים למידע תשתיתי ויותר למודיעין "קשה" ומסכל. בנוגע למתאם הפעולות בשטחים, היכרותו עם המרחב האנושי בגזרתו היא מודל מצוין, אולם יש להקיש ממנה גם לגזרות שונות בהן נוכחות הצבא איננה אינטנסיבית כמו באיו"ש ובעזה.

תחום האוסינט הפך לנדבך חשוב באיסוף המודיעין על האוכלוסייה בצד השני, לצד המפגשים הבלתי אמצעיים של רכזי יחידה 504. התפתחות התחום מאפשרת להעשיר את המודיעין של המרחב האנושי בחומר רב ובסיווג נמוך, על כל היתרונות והחסרונות שבכך.

בדיון העוסק במרחב האנושי אפשר להתייחס לשני מבצעים המשמשים אבני דרך בתחום. מבצע "תקופת מעבר" – מיזם הסיוע לתושבי דרום לבנון (מרס–נובמבר 1976),  ומבצע "שכנות טובה" בחזית סוריה (2016–2018).  שני אלה מדגישים עד כמה קריטית הייתה ההיכרות של יחידה 504 עם השטח, ועם זאת, כמה חשוב היה שאת המבצע יובילו גורמים שאינם מהיחידה. השפעתם של מבצעים אלה על הזירה בטווח הקצר והארוך עדיין צריכה להילמד, אולם הם שימשו נקודות ציון מהותיות ליכולת לפעול בשטח אויב באופן יזום וללא הפעלת אמצעים קטלניים, וכך יש לבחון אותם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן