מלחמות ממושכות: ההיסטוריה מתחרזת

בגיליון הקודם כתבה רע״ן תפיסות בזרוע היבשה, סא״ל ענבל הלינגר־שושן, על סוגיית המלחמות הממושכות, ותהתה איך פועלים במלחמה ממושכת של צבא שנבנה למערכה קצרה מבחינת משאבים ומיצוי כוח, בסדיר ובמילואים, כיצד צריכים לפעול בוני הכוח ומהם הצרכים שייגזרו מהמשמעויות של מלחמה ארוכה.

בגיליון זה ממשיך ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, שמואל שמואל, את הדיון בסוגיית המלחמות הממושכות וההתנהלות בהן. באמצעות סקירה של שתי מאות וכ־141 עימותים הוא מנסה להסיק מסקנות ראשוניות על טבע המלחמה בעת המודרנית, ומבקש להציף שאלות בעקבות חוסר ההלימה בין התכנון האסטרטגי בצה״ל ל״חרבות ברזל״ והאופטימיות של תכנון זה. 

מלחמת וייטנאם, שהתנהלה על פני שני עשורים, משמשת תזכורת כואבת למורכבותן של מלחמות ממושכות. המלחמה, שהחלה כסכסוך מקומי, הסתבכה והפכה למאבק אידיאולוגי עולמי במסגרת המלחמה הקרה. המעורבות האמריקנית בה, שהתאפיינה בשימוש בכוח צבאי עצום, לא הצליחה להכריע את הלחימה, והובילה בסופו של דבר לנסיגה צבאית ולכישלון תודעתי. הסכסוך הישראלי–ערבי נמשך כבר למעלה ממאה שנים, הוביל למספר רב של מלחמות וסבבי לחימה, אך גם הוא לא הביא לפתרון שישים לו קץ.

זהו הגיליון החמישי שיוצא לאור בלב מלחמה, שרבים לא האמינו שתימשך זמן רב כל כך. האתגר שבהתמודדות עימה מלווה את צה״ל והחברה הישראלית, וימשיך ללוות עוד זמן מה. חשיבה אסטרטגית מעמיקה והתאמה מתמדת לתצורת המלחמה, ובעיקר למידה מניסיון העבר ופיתוח גישות חדשות להתמודדות עם מלחמות מסוג זה – יכולים לקרב אותנו אל סופה.

קריאה מועילה.