החות'ים בזירה הבין־לאומית: ניתוח אסטרטגי דרך נקודת מבט שבטית

הצהרות לוחמניות של חות'ים לרגל יום השנה למות מייסדם, חוסיין בדר אלדין. באדיבות ערוץ הטלגרם 301 העולם הערבי

החות'ים, הידועים בשם "אנצאר אללה" ("עוזרי האל"), הפכו לשם מוכר בזירה העולמית בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, פעילותם המקומית והבין־לאומית החלה זמן רב לפני כן. בהובלת עבד אל־מלכ אל־חות'י, הארגון שצמח מתוך מבנה חברתי שבטי בתימן הצליח להפוך לשחקן מרכזי במזרח התיכון ובזירה הבין־לאומית. השאלות המרכזיות בחקר השחקן החות'י הן: כיצד ארגון בעל שורשים שבטיים מקומיים הפך לגורם בעל השפעה עולמית? מהם המניעים התרבותיים והאסטרטגיים המעצבים את פעילותו? ואיך הוא מצליח לשמר את כוחו מול אתגרים פנימיים וחיצוניים? שאלות אלו מציבות את התופעה החות'ית כמקרה מבחן המחייב התבוננות מעמיקה משילוב פרספקטיבות שונות.

במאמר זה, אציע להשתמש בנקודת המבט השבטית ככלי לניתוח והבנת התנהלות החות'ים. ההיבטים השבטיים – הכוללים מבנה חברתי ייחודי, קודים של כבוד, עצמאות טריטוריאלית ויחסי בריתות – הם מפתח להבנת הבריתות האזוריות של ארגון "אנצאר אללה", שיתוף הפעולה עם איראן, המתיחות המתמשכת מול ערב הסעודית, והשפעתו על הזירה הבין־לאומית.

תימן וישראל

בין ישראל לתימן מפרידים יותר מאלפיים ק"מ של ים ומדבריות, וכן פערים עמוקים בתפיסת העולם והתרבות. אלמלא היו החות'ים חלק מהציר השיעי, חורטים על דגלם "מוות לישראל" ו"קללה ליהודים", ייתכן שלא היו זוכים לתשומת לב בציבור הישראלי, ולא היה צורך לבחון את השחקן החות'י ואת דרכי ההתמודדות עימו.1 החות'ים תוקפים מטרות בישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות באמצעות טילים בליסטיים ומל"טים. שליטתם במצרי באב אל־מנדב, אחד מנתיבי המסחר הימיים החשובים בעולם, מדגימה את השפעתם הגאופוליטית. שליטה זו מעניקה להם כוח רב על זרימת הסחר הימי ועל מאזן הכוחות האזורי, ומחזקת את מעמדם כגורם שאי אפשר להתעלם ממנו מצד שחקנים בין־לאומיים.

בניתוח הארגון ובקבלת החלטות להתמודדות עמו, עלינו להבין את הפערים בין תפיסות העולם. פעולות החות'ים נובעות בעיקר מתפיסה שבטית מסורתית, השונה מתפיסת מדינת הלאום של העולם המערבי וישראל. בעוד ישראל ושותפיה האזוריים פועלים לפי עקרונות של ריבונות מדינתית, החות'ים שואבים את כוחם ממבנים שבטיים, המבוססים על נאמנויות מקומיות ובריתות אינטרסנטיות.

חות'ים על רקע דגל פלסטין. באדיבות אתר ערוץ הטלגרם 301 העולם הערבי

האלמנט השבטי: מפתח להבנת החות'ים

החות'ים פועלים בתוך מסגרת חברתית־שבטית שבה נאמנות שבטית ומסורות עתיקות ממלאות תפקיד מרכזי. להתמודדות יעילה עמם, על הקהילה הבין־לאומית להכיר שהם אינם רק ארגון אידאולוגי אלא גם גוף חברתי־תרבותי, המתבסס על מבנים חברתיים מסורתיים ובריתות שבטיות. הבנת האלמנט השבטי הכרחית להבנת מדיניותם בזירה האזורית והבין־לאומית. המסגרת השבטית מקנה להם את הלגיטימציה הפנימית ואת היכולת לנהל קשרים עם שבטים נוספים בתימן ומחוצה לה. שבטים בתימן אינם רק יחידות חברתיות, אלא גם גופים פוליטיים וכלכליים בעלי עצמאות יחסית והשפעה על קבלת החלטות מדיניות.2 השבטיות, הנתפסת לעיתים כלא רציונלית, מציגה היגיון פנימי שונה מזה של מדינות הלאום. השוואת דרכי החשיבה המדינתית לזו השבטית מאפשרת הבנה של פער זה וניתוח כיצד מתמרנים החות'ים בין מבנים מסורתיים ובין אסטרטגיות בין־לאומיות מורכבות. תפיסת העולם השבטית משפיעה על הדרכים שבהן החות'ים משמרים לגיטימציה ומעצבים אסטרטגיות בזירה האזורית והבין־לאומית.3

מרכזיות השבטים בתימן

שבטים נתפסים באופן מסורתי כאנטי־מדינתיים, אנטי־חוקיים ואלימים. ניתוחים מערביים רבים מתארים את תימן כדיכוטומיה בין ערים ובין פסיפס של אזורים שבטיים שאינם נמצאים תחת שליטת המדינה. למעשה, השבטיות בתימן אינה תופעה שולית אלא חלק אינטגרלי מהמבנה החברתי והפוליטי במדינה. אף כי המנגנונים השבטיים נתפסים לעיתים כחסרי היגיון וחוקיות בעיני המתבונן מבחוץ, הם מותאמים היטב לצרכים החברתיים והסביבתיים של הקהילות השבטיות ובעלי מנגנון חוקים ונורמות רלוונטי. למוסדות השבטיים תפקיד חיוני בפתרון סכסוכים, בשמירה על יציבות וביצירת שלום מקומי, בכלל ובתימן בפרט.4

במיפוי תימן מבחינה פוליטית וחברתית יש לזכור כי תימן היא המדינה השנייה בגודלה בחצי האי ערב, עם אוכלוסייה של כ־33 מיליון תושבים המחולקת למחוזות בעלי שלטון מקומי, ובעיר הבירה צנעא יושב מרכז השלטון הרשמי. טופוגרפיית המדינה מגוונת וכוללת רמות, מדבריות והרים, המשפיעים על התרבות המקומית ואורח החיים. נוסף לכך, קיימת חלוקה דתית5 הכוללת את הפלגים השיעיים (זיידית והאשמית) והסוניים (והאבית וסלפית). אולם אחת מהחלוקות המרכזיות בתימן היא החלוקה השבטית, המשפיעה על מבנה החברה, הפוליטיקה והממשל במדינה, במיוחד באזורים שבהם שליטת המדינה מוגבלת.6

חשיבות השבטיות בתימן

השבטים בתימן מאורגנים כיחידות חברתיות־טריטוריאליות ומבוססים על חוקים שבטיים מקומיים (עֻרף), המשמשים כחוזה חברתי בין חברי השבט, מנהיגיהם והמדינה. תימן היא אחד המרכזים העתיקים ביותר של ציוויליזציה במזרח התיכון ומאז ומתמיד התגוררו בה שבטים שלאורך תקופות ארוכות היו בעלי ההשפעה והשלטון במדינה. במהלך ההיסטוריה, מילאו השבטים תפקיד מרכזי בשמירה על הביטחון ובפתרון סכסוכים, במיוחד בתקופות משבר. באמצעות אחריות קולקטיבית, מנהגים שבטיים וקודי כבוד, סיפקו השבטים מערכת חיונית של סדר חברתי וצדק ברוב אזורי המדינה. הם מהווים דוגמה לאופן שבו פרקטיקות מקומיות יכולות לתרום לשלום בר־קיימא וליציבות חברתית.

במהלך המלחמה הפנימית המתמשכת, עלו השבטים כגורמים מרכזיים בקידום ביטחון קהילתי, תיווך סכסוכים ופתרון סכסוכים ברמה המקומית. יכולתם להפחית אלימות, לנהל משא ומתן על הפסקות אש מקומיות ולהבטיח מעבר בטוח לאזרחים הפכה אותם לחיוניים בהגנה על קהילות פגיעות ובהגבלת התפשטות האלימות. מערכת מסורתית זו נשארת עמידה למרות המלחמה, תוך התאמה לאתגרים חדשים ואיומים מודרניים. המערכת השבטית, שנתפסת לעיתים במערב כאלימה וחסרת חוקים, היא כלי מרכזי לשימור הסדר בתימן, במיוחד לנוכח חולשת מערכת המשפט הפורמלית. חוקי השבטים מספקים הגנה על אזרחים, כולל נשים, ילדים וקשישים. מוסדות השבט משמשים מנגנונים מהירים ויעילים ליישוב סכסוכים, הנשענים על אמון ונורמות מקומיות. על רקע המצב הדינמי בתימן המודרנית, המנגנונים השבטיים לא רק שאינם נעלמים ומוחלפים במוסדות מדינת הלאום המודרנית, אלא אף ממשיכים להוכיח את חיוניותם להבטחת אחריות ולהגנה על אזרחים. החברה האזרחית משתמשת במערכת השבטית לצורכי הקהילה ולעשיית שלום מקומי.

מקומה של המסורת השבטית בתימן המודרנית

בחברה השבטית בתימן מתקיימת אינטראקציה ייחודית בין המסורת לדת. החוק בתימן משלב פרקטיקות מסורתיות, החוק השבטי (ערף) ושרידים מהתקופה הקדם־אסלאמית, יחד עם עקרונות אסלאמיים (שריעה), מה שמבטיח את עמידות המערכת גם במציאות משתנה. המנגנונים השבטיים ממשיכים להוות בסיס לסדר חברתי ופיוס מקומי, ומדגישים את חשיבותם כמרכיב מרכזי במבנה החברה התימנית. למנגנוני החוק ויישוב הסכסוכים השבטיים יתרונות העולים על מוסדות השלטון הפורמליים: הם מהירים ויעילים יותר, משום שהם מתבססים על קשרים אישיים, אמון ונורמות מקומיות; ומערכת השבטים היא שוויונית במהותה, השיח'ים (המנהיגים) נחשבים שווים לשאר חברי השבט, ותפקידם תלוי ביכולתם לפתור סכסוכים ולספק הגנה.

בתימן חשיבות רבה למערכת החוקים והנורמות השבטיות. חוקי השבטים מספקים הגנה על אזרחים, ובמיוחד על נשים, ילדים וקשישים. אזורים מסוימים, כמו מחוז צעדה, בתיהם של שיח'ים בולטים או מבנים אזרחיים, מוגדרים "היג'רה" (אזורים בטוחים), והפגיעה בהם גוררת עונשים חמורים פי כמה וכמה מהמקרים הרגילים. החוקים הללו אינם קיימים במישור החברתי בלבד, אלא מקבלים תוקף במישור הפוליטי והמדיני. הממשלה התימנית אימצה את החוק השבטי לעיתים קרובות, ושיח'ים נחשבים כשווי ערך לשופטים בבית משפט. גם בעיתות שלום, רובה של האוכלוסייה התימנית השתמשה בחוקי השבטים, יחד עם אלו הדתיים, ליישוב סכסוכים מקומיים. השפעת השבטיות ניכרת גם בפוליטיקה. אחד מיתרונות החות'ים הבולטים היא יכולתם לרקום בריתות שבטיות, המתפקדות ככוח רב־תפקודי המאפשר שליטה טריטוריאלית והשפעה פוליטית. ארגון אנצאר אללה (החות'ים) הצליח לנצל את המבנה השבטי בצפון תימן לטובת בריתות אסטרטגיות. בריתות אלו סייעו להם לגייס לוחמים, להבטיח תמיכה לוגיסטית ולשמר שליטה באזורים אסטרטגיים.

פרט להשפעה הפוליטית, השבטיות מעניקה לחות'ים שליטה טריטוריאלית, את היכולת לנהל שטחים ביעילות יחסית, על בסיס נורמות מקומיות והיררכיה מסורתית. יכולת זו מעניקה להם יתרון מול גופים בין־לאומיים המתקשים לחדור למרחבים שבטיים מבודדים. שליטה זו גם מחזקת את מעמדם ככוח צבאי ואידאולוגי בזירה הבין־לאומית. באמצעות חיזוק הקשרים בעלי הנופך השבטי, המבוססים לעיתים קרובות על אינטרסים הדדיים ותפיסת עולם משותפת, הצליחו החות'ים לגשר על פערים תרבותיים, דתיים ופוליטיים ולהרחיב את השפעתם. הבנת דינמיקה זו מאפשרת לזהות את מנגנוני הפעולה החות'יים בזירה התימנית ולנתח את הפוטנציאל להרחבת השפעתם מחוץ לתימן.

אלמיאדין – מפגן ראווה של החות'ים. באדיבות ערוץ הטלגרם 301 העולם הערבי

דרכי חשיבה מדינתית לעומת דרכי חשיבה שבטית

במערכת הפוליטית הבין־לאומית קיימת שפה מושגית מוסכמת המנוהלת על ידי מדינות הלאום, המשמשות כציר המרכזי שלה. שחקנים שאינם מתאימים לשפה זו ולנורמות המקובלות במערכת נתפסים כבלתי רציונליים או נדחקים לשוליים. אחד השחקנים הללו הוא ארגון "אנצאר אללה", הנתפס כשונה ולא מובן, שכן פעילותו, השיח שלו והמדיניות שהוא מנהיג נגזרים מתפיסת עולם שונה לחלוטין. שליטת החות'ים בנתיב הסחר של ים סוף מעניקה להם השפעה גאופוליטית נרחבת. התנהלותם והמדיניות בשטח מייצרת הרתעה רחבה. השפעה והרתעה אלו מחזקות את מעמדם כגורם שאינו ניתן להתעלמות מצד שחקנים בין־לאומיים, למרות התעקשותם להשתמש בשפה מושגית אחרת ולהישאר בלתי מובנים, במידה מסוימת, עבור שאר השחקנים. כדי להבין את התפיסה התרבותית והחברתית המשפיעה על מדיניות שחקן זה ולנתח את התקשורת שלו עם שאר השחקנים במערכת הבין־לאומית, יש לבחון את התופעה דרך הפער בדרכי החשיבה בין מדינת הלאום לגורם שבטי.

אפיסטמולוגיה מדינתית ושבטית: הגדרות והבדלים מרכזיים 

אפיסטמולוגיה מדינתית מתאפיינת במיסוד הידע ובשאיפה ליצירת מערכת מסודרת, ריכוזית ואחידה. לעומתה, אפיסטמולוגיה שבטית, המזוהה עם חברות נוודים ושבטים, מתאפיינת בגמישות ובמבנה מבוזר המותאם לצרכים משתנים. השיח המושגי של המערכת הבין־לאומית מבוסס על ערכי מדינות הלאום, הכוללים ריכוזיות ושיטתיות בניהול ידע. ידע במדינות הלאום נאסף, נשמר ומופץ באופן שיטתי ומתועד, לרוב בכתב. לעומת זאת, בחברות שבטיות המסורת שבעל פה משמשת כלי מרכזי להעברת ידע מדור לדור, באמצעות סיפורים, פתגמים ושירה. ידע זה נשמר בזיכרון הקולקטיבי ונשאר חי ודינמי. האפיסטמולוגיה השבטית מאופיינת גם בביזור הידע: הוא מפוזר בין חברי הקהילה ואינו מרוכז במוסדות או בידי יחידים. הידע בחברה זו הוא דינמי ומתעדכן בהתאם לתנאים משתנים, ומאפשר תגובה מהירה למצבים בלתי צפויים, בהתאם לאורח החיים הנוודי והשבטי. מדינות קובעות אמות מידה אחידות לידע ולאמת, כמו תקנים לאומיים ובין־לאומיים ותהליכי אישור מדעיים, תוך שאיפה לאוניברסליות, ידע אובייקטיבי, בלתי תלוי בזמן או במקום, אשר ניתן ליישמו בכל הקשרים חברתיים או גאוגרפיים. בחברה שבטית הידע קשור הדוקות להקשר המקומי ולניסיון המעשי. הוא נועד לפתור בעיות יומיומיות ולהבטיח הישרדות פיזית וחברתית בתנאי שטח ייחודיים. ידע נתפס כנכס משותף של הקהילה, ולא כרכוש פרטי, משום כך שיתוף הידע נחשב לערך חברתי חשוב.

הבדל נוסף בין האפיסטמולוגיות נוגע לשאלת הסמכות והאמת. באפיסטמולוגיה מדינתית, סמכות נובעת ממוסדות פורמליים, כמו תעודות אקדמיות או תפקידים רשמיים. לעומת זאת, בחברות שבטיות סמכות מבוססת על ניסיון אישי, יכולת מעשית ואמון הקהילה, והמנהיגים נתפסים כמי שזכו לאמון בזכות תרומתם הישירה לקהילה.7 האבחנה בין שתי האפיסטמולוגיות מדגישה את השפעת מבני החיים על צורות ידע וערכיו. המדינה שואפת לייצר מערכת ידע אוניברסלית, מתועדת ומוסדרת, המתאימה לצרכים של שליטה וממשל. לעומתה, חברות נוודיות ושבטיות מפתחות ידע גמיש ומקומי, המותאם לאורח חייהן הדינמי ולצורך לשרוד בתנאים משתנים.8

השוואה בין המערכת השבטית למוסדות הפורמליים בתימן

גם בתוך תימן עצמה ניתן לראות חיכוך בין האפיסטמולוגיה המדינתית לבין זו השבטית. המערכת השבטית מתאפיינת בגמישות, ביזור סמכויות והסתמכות על נורמות מסורתיות, בעוד מוסדות המדינה הרשמיים שואפים לריכוזיות ולהסדרה. עם זאת, חוזקת השבטים יחד עם חולשת הממשל המרכזי בתימן והפערים האזוריים מקשים על יישום מודל מדינתי אחיד. על רקע מלחמת האזרחים המתמשכת בתימן, השבטים ממלאים תפקיד מרכזי בהפחתת מתחים, במיוחד באזורים שבהם המוסדות הממשלתיים חלשים או אינם מתפקדים. תפקידם של השבטים דינמי ומשתנה: לעיתים הם פועלים כצד בסכסוך ולעיתים משמשים כמתווכים בין הצדדים הלוחמים. בתקופה זו, המערכת השבטית בתימן מתמודדת עם אתגרים הנובעים מלחצים חיצוניים, לרבות התערבות של שחקנים אזוריים ובין־לאומיים. לחצים אלו פוגעים ביכולתם של השבטים לשמש מתווכים עצמאיים ואפקטיביים.9

בניגוד לשבטים, המוסדות הפורמליים, כמו הצבא והממשלה, נוטים לפעול על פי מודל מדינתי היררכי, בעוד השבטים פועלים על פי מודל קהילתי שבו הכוח מתחלק בין חברי הקהילה והמעמד השבטי. יחסים אלו יוצרים מתח מתמיד בין שתי המערכות: מצד אחד, המדינה שואפת לרכז את הסמכויות תחת שליטתה, ומצד שני, השבטים נלחמים לשמר את האוטונומיה שלהם. החות'ים הם דוגמה לשחקן שממזג בין העולמות: הם מאמצים מאפיינים של מוסדות פורמליים, כמו צבא וארגוני ממשל, אך שומרים על זיקה חזקה למערכת השבטית. שילוב זה מאפשר להם לתמרן בין מסורת מקומית ובין דרישות הפוליטיקה המודרנית.

מוחמד אלחות'י מגיע לצפות מקרוב בהשפעות תקיפה של הקואליציה. באדיבות ערוץ הטלגרם 301 העולם הערבי

תפקיד השבטיות בקונפליקט המקומי והבין־לאומי בתימן

שבטיות בתימן: רציונל מקומי בזירה הבין־לאומית

ההתנהגות השבטית, הנחשבת לעיתים כבלתי רציונלית במערכת הבין־לאומית, נושאת רציונל פנימי המותאם לתרבות ולסביבה המקומית. הבנת רציונל זה יכולה לשפוך אור על מניעי החות'ים ומטרותיהם, כמו גם על הקונפליקט הפנימי בתימן והשפעותיו על הזירה הבין־לאומית. חיזוק המנגנונים השבטיים הפנימיים עשוי לתרום להפחתת האלימות בתימן ולהוות בסיס לשלום יציב, הן ברמה המקומית והן ברמה האזורית. שילוב המנהיגות השבטית בתהליכי שלום, תוך הכרה במאפייניה הייחודיים של החברה התימנית, הוא צעד חשוב לקידום יציבות אזורית, שתשפיע גם על המערכת הבין־לאומית.

שבטיות ככלי בתיווך ופתרון סכסוכים

הבנת השפעת השבטים על המבנה החברתי בתימן יכולה לשמש כלי מרכזי במאמצי תיווך בין הצדדים הלוחמים. שילוב מנהיגי שבטים בתהליכים דיפלומטיים עשוי להחליש את התמיכה המקומית בחות'ים ולפתוח ערוצים למשא ומתן. ניתוח מעמיק של מנגנוני הבריתות השבטיות יכול לאפשר גיבוש אסטרטגיות בין־לאומיות הממוקדות בגיוס שבטים יריבים לחות'ים. שבטים אלה יכולים לשמש כבסיס לקואליציות אזוריות שיפעלו כנגד ההתפשטות החות'ית. באמצעות תמיכה כספית, צבאית ודיפלומטית, ניתן לחזק שבטים אלו ולרתום אותם ככוח נגדי. עם זאת, חשוב לזכור כי קואליציות שבטיות נוטות להיות בלתי יציבות ומשתנות בהתאם לתנאים הפוליטיים והחברתיים.

סיכונים בפעולות שאינן מבוססות שבטיות

פעולות המותאמות לזירה המקומית ולתפיסת העולם השבטית יכולות לנחול הצלחה אסטרטגית. פיתוח תוכניות סיוע מותאמות תרבות, כגון חיזוק מערכות חינוך, הקמת תשתיות ויצירת מקורות פרנסה חלופיים, יכולות להפחית את התלות של האוכלוסייה המקומית בתמיכה החות'ית. צעדים אלה יכולים להיות יעילים בהחלשת שליטתם של החות'ים בתימן על ידי צמצום בסיס התמיכה שלהם. לעומת זאת, פעולות כמו סנקציות לא ממוקדות, חיסול מנהיגים ללא ניתוח השלכות תרבותיות או תקיפות צבאיות חסרות הבחנה, עלולות להחמיר את המצב החברתי־כלכלי הרעוע בתימן ולחזק את הלגיטימציה החות'ית בקרב האוכלוסייה המקומית.

שבטיות כמנגנון לגיטימציה

החות'ים מציגים את עצמם כמגיני האינטרסים של העם התימני ומנצלים את הזהות השבטית לבניית נרטיב של התנגדות לקולוניאליזם ולמעורבות זרה. נרטיב זה העניק להם לגיטימציה פנימית בעת עלייתם לשלטון ואף השפעה בזירה הבין־לאומית.10עם זאת, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהציבור התימני ברובו אינו תומך בהם כפי שהם היו רוצים להציג זאת.11לפי סקרים שפורסמו, רבים בתימן סברו בתחילה כי החות'ים עלו לשלטון מתוך תפיסה זיידית של שלטון צדק המחליף שלטון מושחת. אולם בפועל, הם נוקטים במדיניות דכאנית כלפי האוכלוסייה האזרחית, משתמשים בילדים כחיילים, ומדכאים באלימות כל אופוזיציה פנימית. השליטה בכוח על אזורים רבים אינה מעידה בהכרח על תמיכה ציבורית רחבה. להיפך, הפגיעה במרקם החברתי והשבטי המקומי מחריפה את ההתנגדות לחות'ים, אך הם שומרים על כוחם בעיקר בזכות הבריתות השבטיות שהם מצליחים לכונן, ולא מתוך אהדה ציבורית נרחבת. הבנת מנגנוני הלגיטימציה השבטית יכולה לשמש בסיס לגיבוש מדיניות שתתמודד עם נרטיבים אלה ותציע נרטיב נגדי המדגיש את היתרונות בשיתוף פעולה עם הקהילה הבין־לאומית למען יציבות האזור.

פעולה טרור ימית של החות'ים במטרה לשבש את התעבורה באזור. באדיבות ערוץ הטלגרם 301 העולם הערבי

גיבוש מדיניות יציבה

כדי להתמודד נכונה עם החות'ים, הקהילה הבין־לאומית צריכה לאמץ גישה המבוססת על הבנת האלמנט השבטי בתימן:

שילוב מנהיגים שבטיים בתהליכי משא ומתן. למנגנונים השבטיים יש רציונל חזק המותאם לאורח החיים המקומי. חיזוק המנגנונים השבטיים הפנימיים עשוי לתרום להפחתת האלימות בתימן ולהוות בסיס לשלום יציב, הן ברמה המקומית והן ברמה האזורית. שילוב המנהיגות השבטית בתהליכי שלום, תוך הכרה במאפייניה הייחודיים של החברה התימנית, הוא צעד חשוב לקידום יציבות אזורית שתשפיע גם על המערכת הבין-לאומית. שילוב מנהיגי שבטים בתהליכים דיפלומטיים עשוי להחליש את התמיכה המקומית בחות'ים ולפתוח ערוצים למשא ומתן.

פיתוח נרטיבים בין־לאומיים מתחרים שיתמודדו עם הנרטיב החות'י. החות'ים מבססים את הלגיטימציה לשלטונם על התנגדות למעורבות זרה ושלטון קולוניאליסטי. הם מציגים עצמם כשלטון צודק המחליף שלטון מושחת, הדואג לאינטרסים של העם התימני, תוך ניצול הזהות השבטית. בפועל לא כך פני הדברים - השלטון החות'י מתנהל בשחיתות ודכאנות המפחיתה את הלגיטימציה שלו בעיני העם התימני. יצירת נרטיב מתחרה בקרב הקהילה הבין-לאומית תאפשר גיוס של המתנגדים הפנימיים לשלטון החות'י, לגבש אותם סביב נרטיב שונה ולהחליש בעזרת כך את השלטון החות'י.

יצירת קואליציות שבטיות מקומיות שיתמקדו בצמצום התמיכה בחות'ים. ניתוח מעמיק של מנגנוני הבריתות השבטיות עשוי לאפשר פיתוח אסטרטגיות בין־לאומיות ממוקדות בגיוס שבטים יריבים לחות'ים. שבטים אלה יכולים להוות בסיס לקואליציות אזוריות שיפעלו לבלימת ההתפשטות החות'ית. באמצעות תמיכה כספית, צבאית ודיפלומטית, ניתן לחזק שבטים אלו ולרתום אותם ככוח נגדי. בהתחשב במיקומם הגאוגרפי, בהיסטוריה שלהם וברקע השבטי והדתי, ניתן לגבש קואליציות שבטיות בעלות מטרות ואינטרסים משותפים, אשר עשויות לשמש מנוף לשינוי ולמאבק פנימי. עם זאת, יש להביא בחשבון כי קואליציות שבטיות נוטות להיות בלתי יציבות ומשתנות בהתאם לתנאים הפוליטיים והחברתיים.

השקעה בפרויקטים של פיתוח חברתי־כלכלי. אלה ישרתו את האוכלוסייה המקומית ויקטינו את התלות בחות'ים.

הבנת האלמנט השבטי בתימן אינה רק הכרחית לפתרון הקונפליקט המקומי, אלא היא גם מפתח להתמודדות עם האיום האזורי והבין־לאומי שמציבים החות'ים. שילוב של ניתוח תרבותי, פוליטי וגאופוליטי מאפשר לגבש אסטרטגיות פעולה שיביאו ליציבות אזורית ולפגיעה בלגיטימציה ובכוח של הארגון בזירה הבין־לאומית.