המגזין השבועי של "מערכות": מאמר חשוב מאין כמותו על חשיבותם של מודיעי נפגעים לעומת אלה שלא הוכשרו לכך / על עיטורים וצל"שים במלחמה – מה נדרש לעשות, ומהר / פרק מספרו של ד"ר מיכאל מילשטיין לא פה לא שם – דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני, שמדגים כיצד פועלת מערכת החינוך הפלסטינית / פודקסט על ההיסטוריה של הים האדום והאיום הנוכחי החות׳י / מאמר (זמין גם בשמע) על פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק פחות אפקטיבי. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

"החשיבות של מסירת הודעת נפגעוּת על־ידי צוות בדרך מיוחדת, שלובה בהכרה ובהנחה שרגישות ודיוק בנושא זה - כואב ככל שיהא - הם מרכיבים חיוניים […] המרוץ של הצוות להודיע למשפחה לפני שישמעו על כך בערוצי המדיה האחרים הוא כמעט בלתי אפשרי, ובנוסף נדרש הליך בדיקה מדוקדק לוודא שהמידע נכון, אמין ומדויק. אתרים שונים מאפשרים העברת מידע שעוקף צנזורה וביקורות למיניהן ויתרה מכך: רשתות חברתיות דוגמת ווטסאפ מעבירות מידע שעלול להיות שגוי. לכן, חיוני לוודא שיאפשרו לצוותים תנאים מיטביים למסור הודעה מסוג זה".

מאמר חשוב מאת סרן (מיל׳) ד״ר יורם גלי על הנחיצות במקצועיות של מודיעי נפגעים בעת אירוע קשה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

״מלחמת ׳חרבות ברזל׳ הביאה עימה מצבים חריגים, אבל בהיערכות מתאימה תוך התבססות על העבר אפשר להעריך את גבורת החיילים, השוטרים, לוחמי מג"ב והאזרחים. הענקת עיטור או צל"ש לחייל אינה רק אקט של הערכה אישית, אלא מצפן ערכי למה שהמפקדים רוצים שיהיה מודל לכלל הצבא״.

מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') עופר דרורי, מייסד אתר הגבורה, על עיטורים וצל"שים במלחמה – מה נדרש לעשות, ומהר.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"למערכת החינוך הפלסטינית יש תפקיד חשוב בשימור זיכרון הנכבה בתודעת הצעירים. הנושא מוגדר כיסוד מרכזי במסגרת תוכניות הלימוד של כלל הגילאים, והטמעתו מבוצעת באמצעות אינדוקטרינציה ישירה, במיוחד בתחומי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והאזרחות, אך גם במהלכים "אגביים" או עקיפים, למשל דרך מקצועות המתמטיקה, המדעים והלשון. ספר מתמטיקה לכיתות ג' נפתח בשיעור שנועד ללמד את התלמידים את המספרים עד 9,999, באמצעות תרגיל העוסק במניין הכפרים הפלסטינים שנהרסו ב־1948; בספר לימוד לכיתות י"א הועלתה השאלה הבאה: "מחנות הפליטים הפלסטיניים הוקמו בעקבות הטיהור האתני שביצעו הכנופיות הציוניות [...] חשב את מספר המחנות בפלסטין ובירדן [...] ומה להערכתך יהיה מספר הפליטים שמחזיקים במפתחות השיבה במחנות הפליטים בלבנון".

בעקבות מקרים רבים לאחרונה שבהם מצאו לוחמי צה"ל אמל"ח בתוך גני ילדים וספרי לימוד עם חומרי הסתה, זמן לחזור לספרו של ד"ר מיכאל מילשטיין לא פה לא שם – דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני, ולפרק "עבר שהפך להווה: הדור הצעיר הפלסטיני וזיכרון הנכבה", שמדגים הלכה למעשה כיצד פועלת מערכת החינוך הפלסטינית.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים האדום, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל".

תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

"מאז הומצא המטוס התפתח במהירות הכוח האווירי והפך להיות מרכיב מרכזי בעוצמתו של כל צבא מודרני. מאז מלחמת העולם הראשונה ממלאים מטוסים מגוון רחב של משימות – החל מסיוע קרוב לכוחות בחזית וכלה בהפצצות אסטרטגיות — ולמעשה לא ניתן כיום לחשוב על השגת הכרעה בעימותים צבאיים ללא כוח אווירי. אולם למרות ההתקדמות העצומה של כוחות האוויר האפקטיביות שלהם נמצאת בדעיכה".

מתוך מאמרו של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל "פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק פחות אפקטיבי", שהתפרסם בגיליון 420–421 (ספטמבר 2008). המאמר זמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

לשמיעת כל הפודקסטים שעלו עד כה על מלחמת "חרבות ברזל" וחומרים נוספים לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן