מאמר חדש על הצורך להפריד בין יכולות ותוכניות מלחמה, ובין תפיסות בניין כוח / 14 שנים ל"אביב הערבי" / מאמר על הקשר בין היחס של החברה האמריקנית למלחמת וייטנאם – ומשפחת סימפסון / 80 שנים לקרב על הבליטה / יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל

"צה"ל מוכיח במלחמת 'חרבות ברזל' כי הוא מכונת מלחמה טכנולוגית משוכללת [...] בשנים האחרונות אימץ דפוס שבמסגרתו הצהיר על יכולות צבאיות מתקדמות מבחינה טכנולוגית או על ביצוע פעולות המבטאות שינוי תפיסתי. בפועל, התקיים פער בין החזון למציאות".

מאמר חדש מהגיליון האחרון של "מערכות" מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל וסא"ל ד"ר איתי חימיניס על הצורך העתידי בתרבות הצה״לית להפריד בין יכולות בזמן נתון ותוכניות מלחמה המבוססות עליהן, ובין תפיסות בניין כוח אשר מימושן אורך שנים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"בחורף 2010 פקדה את העולם הערבי טלטלה כמותה לא ידע זה עשרות בשנים, וזכתה בראשית דרכה לכינוי 'האביב הערבי'. בעצם השימוש במונח בידי חוקרי אקדמיה, אנשי תקשורת, מעשה ומדינה במערב, אך גם בידי אינטלקטואלים ערביים לא מעטים על־מנת לתאר את הרעש שפקד את העולם הערבי, היה כדי ללמד על תקוותם ואף אמונתם של אלו כי רעש זה יוביל למיטוטו של הסדר הפוליטי והחברתי שהתקיים במרבית, אם לא בכלל המדינות הערביות — על חוליו ופגמיו — ויקדם את החברות הערביות לעבר עידן של דמוקרטיה ונאורות, וממילא, אלי יציבות פוליטית, שגשוג כלכלי, ביטחון וצדק חברתי".

14 שנים למהפכה שרצתה (וכמעט הצליחה בכמה מן המקרים) להפוך את המזרח התיכון

"ליל ה־15 בדצמבר 1944 היה קר ושקט בחזית הארדנים. בעיר אכטרנאך, עיר עתיקה ונאה מימי הביניים בדוכסות הגדולה של לוכסמבורג, כבר היו החיילים האמריקאים שרועים במיטותיהם בשעה 2200, בבתי אצילים צהובים בעלי חלונות מזוותים וגגות כפולי־שיפוע. הם לא ראו זכר לפעילות מצד הגרמנים שבמנזר המט לנפול שבראש המצוק הנשקף אליהם מעברו השני של נהר סאוור הצר והמהיר. לא היתה כל סיבה להישאר ערים באכטרנאך.

בשבילים ובדרכים שרופדו בקש כדי לבלוע את הרעש, נעו אט־אט מערבה, לעמדות ההתקפה הסופיות שלהם, 250,000 גרמנים, 1,900 קני ארטלריה כבדים ו־970 טנקים ותותחי־סער. בתוך שש שעות יתחיל מבצע כריסטרוז – ההתקפה הכבדה ביותר והמטעה ביותר שהונחתה מעולם בחזית המערבית".

בדצמבר 1944 התכוננו בעלות הברית המנצחות למהלומה המכרעת על גרמניה. תבוסתו של המשטר הנאצי הייתה שאלה של זמן בלבד, ואיש לא האמין שיש בכוחו של הצבא הנאצי הנסוג להשיב מלחמה. אולם, אדולף היטלר עוד האמין ביכולתו לנצח ופקד על הגנרלים שלו להלום בארדנים. ערב חג המולד יצאו שלוש ארמיות גרמניות לשחזר את הבליצקריג של שנת 1940, ומולן צבא שאנן ובוטח, שלא חש מבעד לדממה בסערה המתקרבת.

בספרו הקרב: סיפור הבליטה שחזר ג'ון טולנד מפי עדי ראייה אמריקאים וגרמנים, חיילים ואזרחים, את פרפור הגסיסה האחרון של הצבא הנאצי, שכמעט ושינה את תוצאות המלחמה.

עוד על הספר – בפנים

ב־17 בדצמבר 1989 עלתה לאוויר ברשת הטלוויזיה האמריקנית הסדרה המצוירת "משפחת סימפסון". הסדרה מתארת (עד היום, כמעט 800 פרקים ו־36 עונות אחרי) באופן סאטירי את קורותיה של משפחה "טיפוסית" ממעמד הביניים, בעיירה  אמריקנית "מייצגת" בשם ספרינגפילד.

מה הקשר ל"מערכות"? במאמר שונה בנוף שלנו מאת סא"ל (מיל') גדעון שרב, הוא בחן את הייצוגים של מלחמת וייטנאם בסדרה, תוך ההבנה כי יש במראה הסאטירית כדי להצביע על האופן שבו נתפסת המלחמה הארוכה והשנויה במחלוקת הזו בחברה האמריקנית. המאמר הציג את דמות המלחמה לא בשדות האורז או בג'ונגלים, כי אם את השתקפותה בעולמה של המשפחה הצהובה בפריים־טיים, על מסך הטלוויזיה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"אתוס צבא העם ואתוס זכויות נכי צה"ל הם חלק מן הזהות הלאומית הישראלית. בבסיסם עומד עקרון השוויון, לשניהם יש השפעה על המוטיבציה לשירות ושניהם נוכחים בשיח הציבורי".

לרגל יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל שחל השבוע (י"ז בכסלו), חזרה למאמר שכתבה רינת גולד גזית לגיליון הראשון של חברה, צבא וביטחון לאומי על המלצות ועדת גורן מ־2010. במאמר בחנה את ההמלצות שניסחו את כללי ההכרה בנכי צה"ל לראשונה מקום המדינה, וכיצד יצרו פערים בתגמול החיילים, ומתוך כך שחקו את אתוס צבא העם ואת אתוס זכויות נכי צה"ל באופן שעלול לפגוע במוטיווציה לשירות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן