ההמשגה הנכונה של "צבא טרור" פרצה עבורנו את המגבלה המחשבתית שעוצבה בעשורים הראשונים לקיום המדינה. הלחימה בחמאס מלמדת אותנו על מאפייניו של צבא טרור ואופן ההתמודדות עימו – ברמות הטקטית, המערכתית והאסטרטגית. לקחים אלה בנוגע לאופי העימות ולשיקולים בהפעלת כוחנו מול צבא טרור, עלינו לאמץ גם בעימות עצים מול צבא הטרור בצפון

המלחמה הרב זירתית שנכפתה עלינו ב־7 באוקטובר 2023 מחייבת את צה"ל להתמודד הלכה למעשה עם המושג "צבא טרור". בתשעה חודשי לחימה בעצימות משתנה ובהיקפים גדלים וקטנים ברצועת עזה, אנו לומדים לצקת תוכן במושג זה שטבע הרמטכ"ל חמש שנים קודם לכן: "האויב הפך מארגון טרור לצבא מאורגן [...] בלבנון וברצועת עזה האויב השתנה [...] זהו הביטוי המובהק ביותר להיותו צבא טרור: גם מאורגן ביחידות עם אמצעים צבאיים וגם נוקט בטרור תוך התעלמות מדין בין־לאומי, מוסר וערכים".

הבנה זו, המתגבשת ומוטמעת ביחידות הצבא ובמסלולי הכשרת המפקדים והחיילים, מאפשרת הפעלת כוח נכונה יותר ומדויקת יותר על מנת לעמוד במשימות הצבא. יותר מכך, בחינת קווי הדמיון והשוני בין שני צבאות הטרור מאפשרת לנו ליישם את התובנות שלמדנו מהלחימה ברצועת עזה בלחימת תמרון קרקעית בגבול הצפון, כפי שהתרחשה עד כה ואולי תתרחב בעתיד. 

מטרת מאמר זה לארוז תובנות על אודות התנהלות צבא חמאס בלחימה הנמשכת ברצועת עזה וצבא חזבאללה בלחימה בדרום לבנון ולהשליך מהם על אודות צבאות טרור נוספים המתגבשים בגבולנו הצפוני, כמו הכוחות הלוחמים של הציר השיעי, המבוססים בסוריה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן