ספר חדש יצא לאור: לחבק את האויב – סיפורה של מנהלת שכנות טובה מאת אייל דרור / מערכות בשמע - 41 שנים למבצע "ערצב 19" / מאמר חדש על פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי / חזרה למלחמת פוקלנד / על חמ"ד ג', מיזם דימונה ומדינה בתוך מדינה / הרצאתה של ד"ר לירן ענתבי מכנס שדה הקרב העתידי

ספר חדש יצא לאור: לחבק את האויב – סיפורה של מנהלת שכנות טובה מאת אייל דרור

בין השנים 2018-2013 קיים צה"ל את המבצע ההומניטרי הגדול ביותר בתולדותיו, ואחד הגדולים שצבא ביצע אי פעם. במסגרת זאת הצילה מנהלת "שכנות טובה" את חייהם של מאות אלפי אזרחים סורים שסבלו ממלחמת האזרחים המתחוללת במדינתם. בספר חדש, פרי עטו של מפקד המנהלת מסופר כיצד הוקמה המנהלת ואיך נבנה אמון מול השחקנים השונים שהיו מעורבים בפרויקט.

עכשיו בחנויות הספרים

"השתנות טכנולוגית, לחימה רב־ממדית, מהפכת המידע וכניסת מאפייני לחימה רובוטיים ובינה מלאכותית מצריכים תפיסת לחימה שונה מזו הנהוגה כיום. פלטפורמות ימיות בלתי מאוישות הן חלק הכרחי במענה הנדרש בשדה הלחימה העתידי, והתנאים הבשילו לצאת ולממשן".

מתוך מאמרו של סא"ל מ', רע״ן תכנון ובקרה במחלקת צוללות של מטה זרוע הים, על פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"השמדתו של מערך הטק"א בבקעת הלבנון חוללה זעזוע עמוק בסוריה והיא הגורם המרכזי לכך שחזית רמת הגולן שקטה זה 25 שנה. אבל להישג הזה היה גם מחיר: הוא ששכנע את סוריה להשליך את יהבה בעתיד על טילי הקרקע-קרקע".

41 שנים למבצע "ערצב 19", מאמרו של אלוף (מיל') דוד עברי "השמדת מערך הטק"א במלחמת של"ג". המאמר התפרסם במערכות 413 (יולי 2007), וזמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.

לשמיעת המאמר המלא לחצו כאן

בסדרה הגנת מעברות פתאים המחבר, ארנסט סווינטון, סיפר כיצד הגן סג"ם בקסייט פורתוט על מעברת נהר במלחמת הבורים בדרום אפריקה. חמשת ניסיונותיו הראשונים נכשלו, אבל הוא הצליח בניסיון השישי.

ביום שלישי, 6 באפריל 1982, כאשר הפלגתי מפליימות לדרום האוקיינוס האטלנטי על סיפון Fearless, התמזל מזלי, ופיקדתי על חטיבה, שמנתה כ־5,000 איש, שלא היה דומה להם בעולם במורל, בכישורים צבאיים ובכושר פיזי.

המחסור בשריון ובארטילריה כבדה לא הטרידנו, מפני שחיל הנחתים המלכותי והצנחנים של ימינו הם ללא ספק צאצאים ישירים ברוחם של "ירוקי המעיל" מצבא ולינגטון.

כיצד אפוא עמד מפקדם – זה אני, בריגדיר בפני האתגר? לסג"מ BF הביש-גדא היו שש הזדמנויות להגן על מעברתו; הקצין הזוטר בשנות ה־‏80 ובשנות ה־90 עשוי להסתדר איכשהו עם טעות פיקודית אחת מול פני האויב: שתיים-שלוש שגיאות יהיו, ללא ספק, יותר מדי.

ממרחק של עשר שנים אני שואל, מה הייתי עושה אחרת באיי פולקלנד, ובעיקר בימי הראשונים אחרי הנחיתה?".

על החתום: מייג'ור גנרל ג'וליאן תומפסון, מפקד חטיבת הקומנדו ה־3 בחיל הנחתים המלכותי, שהשתתף במלחמת פוקלנד שהסתיימה השבוע לפני 41 שנים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

על חמ"ד ג', מיזם דימונה ומדינה בתוך מדינה

השבוע לפני 63 שנים החל לפעול בנחל שורק כור אטומי. מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת זה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא.

האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי.

מאמר מרתק שכתב ד"ר אבנר כהן לגיליון השני של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן