מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
השבוע יצא צה"ל למבצע "מגן וחץ" בעזה. כמעט שנתיים לאחר שהוציא לדרך מבצע אחר באותו אזור – "שומר החומות" (בפי הערבים מערכת סיף אל־קדס, חרב ירושלים) בעקבות ירי רקטות על ירושלים ויישובי עוטף עזה. המבצע הוביל לפגיעה מהותית ביכולות הצבאיות ובמערכי הפו"ש של חמאס והג'האד האסלאמי.
במאמר שכתב עומר דוסטרי ניתח את האסטרטגיה הצבאית במבצע, וטען כי כל עוד ממשלת ישראל בוחרת לשמור על מדיניות ההרתעה (תחת מעבר למדיניות הכרעה), על צה"ל להציע לדרג המדיני שינוי במסגרת המדיניות הקיימת.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ברביעי בערב היה נראה שישראל וגא"פ בדרך להפסקת אש ומבצע "מגן וחץ" מגיע לסיומו. הלילה חוסל ראש מערך הרקטות של גא"פ, הירי התחדש והעורף נכנס לכוננות מחודשת.
העיסוק בפגיעותו של העורף הישראלי הוא מרכיב בסיסי וחשוב מאין כמוהו בתעמולת האויב במהלך ימי קרב, סבבי לחימה או מבצע צבאי. לרוב הוא יעדיף שלא לחצות קווים אדומים נוכח הבנתו את יחסי הכוחות, אולם השימוש בתעמולה הוא חלק מנרטיב הניצחון ותמונת הסיום שהוא פועל להחדיר לתודעה.
עוד על מאמץ התודעה שהפעילו דווקא בחמאס על הציבור הישראלי – בפנים
"האיום המחודש על הגבול מתכתב עם מגמות בעולם, שכן מלחמות הכוללות עימות על הקרקע לא פסו מן העולם, לא באירופה ולא באסיה. תמרון הוא אחד הכלים שמשנים את הווקטור, ואי אפשר להפריט מהמקורות השונים את ההכרעה וההרתעה במעגל הראשון, בעיקר לעולמות האש. ללא יכולת תמרון ומחויבות למימושו – לא נוכל להכריע".
מתוך מאמרם של תא"ל נדב לוטן ואל"ם (מיל') ד"ר אסף חזני שהתפרסם בגיליון האחרון של מערכות על הצורך בעדכון בתמרון.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"תפקידו העיקרי של המפקד – לחשוב, לחשוב ולחשוב [...] במלחמה קיים אויב, והוא לא תמיד עושה מה שרצוי לך".
השבוע מצוין בישראל (על־פי חוק התשע"ז-2017) יום הניצחון על גרמניה הנאצית. זמן טוב לחזור לספר המופת אנשי פאנפילוב, אודות לחימת באטאליון רגלים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה בקרבות להגנת מוסקווה.
בסקירה קצרה שכתב סרן (מיל') גל פרל, הדגיש את תרומתו של הספר בנושאי חניכה, טקטיקה, פיקוד ומנהיגות, וטען כי: "המלחמה היא בית ספרו של המג"ד לא פחות מן השיעורים שלימד אותו פאנפילוב".
עוד על הספר – בפנים
בינואר 2000, אחרי התפטרותו של בוריס ילצין מתפקיד נשיא רוסיה, נשא ולדימיר פוטין במהלך השבוע הראשון להיותו נשיא בפועל, לראשונה בתולדות הנשיאות, נאום ברכה לרגל חג המולד.
הוא הדגיש בו את תפקידה המיוחד של האורתודוקסיה בהיסטוריה הרוסית, טען שהיא קבעה את אופי התרבות הרוסית ותיאר את ערכיה כמקור של לידה מחודשת, רוחנית ומוסרית.
ב־7 במאי 2000 (השבוע לפני 23 שנים), בעקבות כניסתו הרשמית לתפקיד הנשיא, אף ערך תפילת הודיה. מאז פוטין אינו מסתיר את חיבתו לאמונה: בכל חג מולד הוא מצטרף לתפילה באחת מכנסיות המחוז הזעירות שברוסיה, ומתערבב עם המקומיים בלבוש יום־יומי. בחג הפסחא הוא מצטרף לתפילה שנערכת בהובלת הפטריארך בקתדרלת ישו המושיע, כשהוא לבוש בבגדים רשמיים ומלווה על־ידי מדבדב ורעייתו, ולפעמים גם על־ידי ראש עיריית מוסקווה.
עוד על דת, פוליטיקה ואסטרטגיה במשנתו של פוטין בפרט ושל רוסיה בכלל, וכיצד היא מיתרגמת לאורתודוקסיה גרעינית רוסית – בפנים
העם האמריקני האמין, בשנת 1860, כי הוא העם המאושר ביותר עלי אדמות, וכי מזלו שפר עליו יותר מכל עם אחר, ומבחינה מסוימת אכן היה הצדק עמו.
היה זה אולי קצו של תור הזהב של אמריקה; מכל מקום ברור כי היה זה קצו רדוף הרוחות של עידן התום שלה. 600 אלף אמריקנים צעירים, שהיו בחיים בסוף 1860, עתידים היו למות כתוצאה מהתלקחות שאירעה בארבע השנים הבאות.
השבוע לפני 158 שנים הסתיימה מלחמת האזרחים האמריקנית, עליה טען פון מולטקה "הזקן" כי אין הוא רואה כל טעם בלימוד לקחיה מהיותה "מלחמה בין שני אספסופים חמושים".
עם חלוף השנים הוברר כי השקפה זו הייתה מוטעית, והמלחמה זכתה לתואר "המלחמה המודרנית הראשונה", שאילו היו לקחיה נלמדים כהלכה, ייתכן כי דם רב, שנשפך במלחמות שהתרחשו אחריה, היה נחסך.
עוד על המלחמה בספרו של ברוס קאטון
במהלך מלחמת האזרחים, בספטמבר 1863, התרחש קרב בן יומיים בדרום מזרח טנסי וצפון מערב ג'ורג'יה בשם קרב צ'יקמוגה. על הקרב בעל מספר ההרוגים השני בגודלו בהיסטוריה האמריקנית עד מלחמת העולם הראשונה ועל טעות טרגית אחת שחרצה את גורל הקרב – בפנים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
