מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
"האם האמרה 'חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות' רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם".
מאמר חדש של סא"ל (מיל') איל זיו, כשנה לאחר מאמרו הקודם באותו נושא, מנתח את הפן הלוגיסטי במלחמת רוסיה-אוקראינה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
בחמישי הבא (11 במאי) יתקיים במחנה דיין יום הצגת עבודות הגמר המחקריות של המכללה לביטחון לאומי. לא רק אנשי צבא מוזמנים. לפרטים ולהרשמה ניתן לפנות בדוא"ל: anat.chn@gmail.com
מלחמת רוסיה-אוקראינה מציינת כבר 14 חודשי לחימה, כאשר לכותרות עלה לאחרונה האשמה של רוסיה כלפי האוקראינים על שהתקיפו מתקן נפט בקרים, ומתיחות בין צבאות ארצות־הברית ורוסיה דווקא בסמוך אלינו, בסוריה, בדמות הפרות חוזרות ונשנות של הרוסים את הסכם "ההימנעות מעימות" מול הצבא האמריקני.
השימוש בסנקציות ככלי מדיניות חוץ וביטחון התרחב מאוד בעשורים האחרונים. ישראל רואה בהן כלי חשוב בסל הכלים הביטחוני־מדיני שלה, לא רק נגד איראן, אלא גם כחלק ממאבקה בטרור הפלסטיני ובחזבאללה. מאמרו של סא"ל ד"ר איתי חימיניס, שהתפרסם בגיליון האחרון של מערכות קבע, כשנה לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, כי הסנקציות נגד רוסיה אינן עובדות, והן אף הביאו להקצנת מדיניותה של רוסיה. מה אם כן יועילו סנקציות נגד איראן?
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
שוב לא שקט
למעלה מ־100 רקטות שוגרו, ככל הנראה בידי פעילי הג'האד האסלאמי, לעבר שטח ישראל. 48 מהן נפלו בשטחים פתוחים. בתגובה תקפו מטוסי חיל האוויר מתחמים של חמאס ובהם אתרים לייצור אמל"ח. משעות הבוקר נרשמה רגיעה, אך האם מדובר בשקט שאחרי הסערה או לפניה?
בעבודה שכתב תא"ל עמית סער נגע בתופעת ההסלמה. לדבריו, בעוד תופעת ההחרפה בעוצמתו של העימות הצבאי הייתה קיימת מאז שהחלו עימותים צבאיים, השימוש במונח הסלמה חדש יחסית.
על שלושת ממדי ההסלמה, ההבדל בין הסלמה מתוכננת ולא מתוכננת, עימותים א־סימטריים ועוד – בפנים
צילום: דו"ץ
"אם יישארו מעשי העושק של אמריקה על כנם והחזק ימשיך לתקוף את החלש – יישאר הטרור על כנו, ואף אם יהרגו את בן־לאדן יימצאו אלף אחרים כמותו".
השבוע לפני 12 שנים, לאחר כעשור של מרדף, הגיע לסיומו המוצלח מבצע "חנית נפטון". הטרוריסט הסעודי אסאמה בן לאדן חוסל.
ב־1996 פתח בן לַאדִן את "הכרזת הגִ'הַאד נגד האמריקנים הכובשים את ארץ שני המקומות הקדושים" באבחון מצב המוסלמים. מסקנתו הייתה כי יש להתרכז בפגיעה באויב העיקרי – הברית האמריקנית-ישראלית – שכן "הצל לא יהיה ישר בעוד המקל עקום".
בפברואר 1998 פרש את הרציונל המוסלמי לעתיד להתרחש, בהכרזה על הקמת "החזית האסלאמית העולמית לג'האד נגד היהודים והצלבנים". ב־11 בספטמבר 2001 כבר יישם את תוכניתו באסון התאומים.
עוד על תופעת בן לאדן, אל־קאעדה והתשתית הרעיונית שממנה שאבו – בפנים
"בשני למאי, אחר הצהריים, מסר לי ילד ערבי שגר בשכונתנו, שעומדת להגיע רכבת מרמלה, והערבים עומדים לפרוץ לכיוון שבזי. נכנסתי לבעלי בית החרושת 'שולמן', ואמרתי לו שבחרנו בביתו לעמדה. אבל הוא לא נתן לי, אמר שהדבר יקלקל לו ושהוא חי בשלום עם הערבים. רק כשאיימנו עליו באקדח, הסכים ונתן לנו חדר בקומה השנייה שהשקיף על הכיכר ותחנת הרכבת".
עוד לפני הקמתו הרשמית של ארגון ההגנה, ביוני 1920, פעלו ברחבי הארץ מסגרות ביטחוניות עצמאיות שונות, מקומיות - רובן ללא שיוך ארגוני מובהק. על־פי־רוב היו אלה יוזמות פרטיות של צעירים שלקחו על עצמם להגן על האוכלוסייה היהודית המקומית מפני התנכלויות ורדיפות של האוכלוסייה הערבית שמסביבה. חלק מן המסגרות האלה היוו מאוחר יותר את הגרעינים הראשונים של ארגון ההגנה. אחת מן המסגרות המקומיות הייתה קבוצת קדם התל־אביבית.
העובדה שרוב חבריה היו יוצאי הגדודים העבריים תרמה במידת־מה לניסיונם ולפעילותם הביטחונית בהשוואה לקבוצות אחרות שפעלו בתל־אביב, שאנשיהן היו חסרי רקע צבאי. הניסיון הזה בא לידי ביטוי מובהק בהגנה של הקבוצה על יהודי יפו וסביבתה בפרעות תרפ"א (השבוע לפני 102 שנים).
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן