מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
ספר חדש יצא לאור!
משה דיין – התפתחותו של אסטרטג מאת איתן שמיר
זו אינה עוד אחת מן הביוגרפיות הרבות שנכתבו על משה דיין, אלא חיבור המתמקד בדמותו כאסטרטג, ניסיון להבין את צורת חשיבתו ותפיסת עולמו מבחינה תיאורטית ופרקטית.
הספר חוקר את קורותיו של משה דיין, אחד האישים המשפיעים ביותר על תולדות ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. סיפורו הוא סיפורה של ישראל ושל הציונות. הישגיו האישיים, כמו גם רגעי השפל, חופפים במידה רבה להישגיה של ישראל ולכישלונותיה.
פרופ' איתן שמיר הוא ראש מרכז בס"א (בגין־סאדאת) למחקרים אסטרטגיים וחבר סגל המחלקה למדע המדינה שבאוניברסיטת בר־אילן. ספרו הראשון פיקוד משימה ראה אור בעברית בהוצאת מערכות ומודן.
הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה, עכשיו בחנויות הספרים.
עוד על הספר – בפנים
יום העצמאות הוא הזדמנות להיזכר במצעדים הצבאיים שצה"ל נהג לערוך בעבר.
חזרה ל"גזרה" – הפינה הלשונית של "מערכות" – על שנותיה הראשונות של ישראל שבה לא הייתה לצה"ל מנגינה רשמית שתלווה את מצעדיו ולדוברי העברית לא היה מונח עברי שיתאר את המנגינה הזו.
לשמיעת הפינה לחצו כאן
"על מבצעי גנרל אלנבי לכיבוש ארץ־ישראל, על המתקפה הסופית בעת מבצע 'פתיחת דלת', שהביא להשלמת כיבוש הארץ אמר לידל הארט: 'הניצחון הושג בעיקרו באמצעים אסטרטגיים' ו'חלק הלחימה בו היה מבוטל'. הרבה היסטוריונים מסכימים לגישה זו.
השבוע לפני 162 שנים נולד המצביא הבריטי אדמונד הנרי אלנבי. במאמר שכתב תא"ל (מיל') דני אשר, אז מדריך בפו"ם, ניתח ההונאה במבצעי אלנבי לכיבוש ארץ ישראל וציטט את וויוול שטען בנוגע לקרב מגידו: "לא היה זה קרב של חיילים, אלא של מפקד".
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
הדיון סביב מודל הגיוס וצבא העם לא יורד מסדר היום, ובצדק. ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים – צבא העם – המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו.
תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי.
חזרה למאמרם של ענת וולדמן, ד"ר רוני טיארג'אן אור וד"ר ראובן גל בכתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, שבחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל בהתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המלש"בים והמלש"ביות.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"כיום, בעידן של מרחבים משותפים, תפקיד המנהיג מתעצב באופן אחר – הכוח, הסמכות ולעיתים אף האחריות – אינם בהכרח בבעלותו הבלעדית".
מאמר חדש של ד"ר שני אלמוג, קרן שחף ואמיר אסנין שהתפרסם בגיליון האחרון של "מערכות" ניסה לענות על השאלות: מי המפקד? האם הפיקוד הוא אותו פיקוד שמוכר לנו? כיצד מנהלים תהליכים? איך פותרים קונפליקטים ועוד.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
כאשר הנכבש מסרב להיפרד מהכובש
לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי באוגוסט 1945 נכנעה יפן, והשליטה בה עברה לידי כוח אמריקני בפיקודו של גנרל דאגלס מקארתור. הליברליזציה והדמוקרטיזציה שעברה יפן אפשרו לסיים את הכיבוש האמריקני כבר ב־28 באפריל 1952 (השבוע לפני 71 שנים). רבבות חיילים אמריקנים נותרו בבסיסים רבים, ובהמשך אף תוגבר הכוח האמריקני במידה ניכרת.
כך נוצרה מציאות יוצאת דופן שבה לשני הצדדים היה אינטרס בקיומה: היפנים היו מעוניינים בנוכחות האמריקנית משום שמדינתם ספגה מכה כה קשה עד שלא הייתה מסוגלת לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלה. האמריקנים היו מעוניינים לבלום את התפשטות הקומוניזם במזרח אסיה ובשל קרבתה של יפן לברית המועצות – יריבתם הגדולה ביותר.
מתוך מאמרו של סרן ישי קימלמן על כיצד קרה שהיפנים חפצו בהמשך נוכחותם של מי שהיו אך זמן קצר קודם לכן אויביהם המרים.