\"לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של הגדוד ב'צוק איתן' מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה\"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב\".
\n
\"מפנקסו של מג\"ד\" – 9 שנים למבצע \"צוק איתן\". מאמר חדש מאת אל\"ם (מיל') קובי ולר, מג\"ד 202 במבצע, על ההכנות, התמרון הקרקעי, הפשיטות הגדודיות כמענה לבעיה המבצעית, ההיתקלות בסמוך למנהרה ובעיקר התובנות והלקחים שיש ליישם גם כעשור לאחר מכן.
ב־20 באוגוסט 1968 החלה ההתערבות הצבאית הסובייטית בצ'כוסלובקיה, כאשר כוחות מברית המועצות בשיתוף מדינות נוספות מברית ורשה פלשו למדינה. הכוחות מנו 250 אלף חיילים ו־2,000 טנקים, ואף על פי שברז'נייב, מזכ\"ל המפלגה הקומוניסטית, ניסה להציג קואליציה המורכבת מכמה מדינות, הפיקוד העליון הסובייטי הוא ששלט ישירות בכוחות הפולשים ואף שלח פי חמישה חיילים לשטח.
\n
יום למחרת החליפו הכוחות הפולשים את ההנהגה המקומית ו\"האביב של פראג\", שהחל ב־5 בינואר אותה שנה, הגיע לקיצו.
\n
בגיליון האחרון של מערכות בחן סא\"ל (מיל') ד\"ר רועי נאון את המערכה הרוסית באוקראינה דרך שני מקרי הבוחן בצ'כוסלובקיה ב־1968 והפלישה לאפגניסטאן ב־1979, כדי לאפיין את מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ואת התאמתו למהלך הפתיחה הרוסי באוקראינה. זאת במטרה לקבוע האם הצבא הרוסי ניגש לתכנון ולביצוע מהלך הפתיחה כמהלך פתיחה למערכה צבאית, או כמודל התערבות.
\"בראשיתה, לוחמה אווירית נערכה באמצעות מטוסים מאוישים בלבד. בהדרגה הצטרפו למטוסים אלה אמצעים לא מאוישים, מהם עצמאיים ומהם מופעלים מרחוק: רקטות ארוכות־טווח, טילים ארוכי־טווח ממגוון סוגים וכטמ\"מים. מול אלה התפתחו מערכות הולכות ומשתכללות לגילוי וליירוט המטוסים והאמצעים האחרים מהקרקע.
\n
היום המונח 'מערכה אווירית' כולל את הפעלת כל האמצעים הללו כדי לשלוט בשמיים, או לפחות לטוס דרכם, ולהטיל חימושים על מטרות שעל הקרקע תהיינה אלה מטרות – בעלות משמעות מדינית, אסטרטגית, מערכתית או טקטית.
\n
את המערכה האווירית במלחמה באוקראינה מנהלים כוחות אוויריים שתפיסת המלחמה שלהם מבוססת על התפיסה של צבא ברית המועצות לשעבר, ושונה מהמקובל בצבאות המערב\".
\n
מאמרו של ד\"ר עוזי רובין על טילים, כטמ\"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה. מתוך גיליון מיוחד שיצא בשיתוף מרכז בגין־סאדאת (בס\"א) למחקרים אסטרטגיים ומערכות.
\"אם יבואו יום אחד לציין את זכרי בקובץ, הרי רוצה הייתי כי לא יהיה זה קובץ עלי – אלא על הנושאים שהיו מעניינים אותי בחיי\".
\n
ב־21 באוגוסט 1957 רעשה ישראל הצעירה. צעיר בשם רפי (טומי) בליץ שדד את קופות קולנוע צפון בתל אביב, ובעת מנוסתו מן הזירה ירה לכל עבר. אדם אחד נפגע מן הירי אנושות – ומת. שמו היה פידיה יעקב פיאטלי.
\n
פיאטלי, שעבד במפעלי מטוסים באיטליה בשנות ה־40, עלה לארץ עם אשתו היינקה ושנה לאחר מכן הקים בשיתוף תעשיינים ישראלים את חברת \"מעוף\" ששמה לה למטרה לייצר דאון תוצרת ישראל. ב־1948, רגע לפני הקמת המדינה, הצליח ליצור דאון זעיר בשם \"תינוק\". במלחמת העצמאות שירת רמ\"ח הנדסה של חיל האוויר וכעשור לאחר מכן התמנה למהנדס הראשי של \"מכון הבדק\" (לימים: התעשייה האווירית).
\n
זכרו של ד\"ר פיאטלי הונצח בספר ברום שחקים שיצא במערכות בעריכתם של ד\"ר דוד אביר וסגן עורך מערכות דאז (ולימים עורכו הראשי) סא\"ל גרשון ריבלין. הספר כולל אוסף מאמרים על התפתחות התעופה בישראל ועל בעיות תעופה, וכן סקירה על פרשת חייו של ד\"ר פיאטלי ופועלו.
אגב, סיפור חייו של הרוצח, לפני הרצח ואחריו, ומערכת היחסים שנרקמה בינו ובין אלמנתו של פיאטלי, מרתק בפני עצמו (מוזמנים ומוזמנות לחפש \"רצח בקולנוע צפון\" או \"לקסיקון לסלנג עבריינים\").
\r\n\r\n\r\n \r\n \r\n
\r\n
\r\n \r\n\r\n
\r\n
\r\n\r\n\r\n \r\n \r\n
\r\n
\r\n \r\n\r\n
\r\n
\r\n\r\n\r\n \r\n \r\n
\"ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית\".
\n
מתוך מאמרו של אלוף יצחק שדה (נפטר השבוע לפני 71 שנים), ממייסדי הפלמ\"ח ומפקדו הראשון. המאמר \"בתחומה של מלחמה זעירה: 'מלחמה פרטיזנית' כמכשיר של צבאות סדירים\" זמין לשמיעה במסגרת \"למידה בתנועה\" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.
השבוע הלך לעולמו העורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת, חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ואושיה בקרב חובבי הלשון בארץ. פורת אף כתב בעצמו, למשל את אגדת הבקעה וההר: ועוד סיפורים שיצא בהוצאת משרד הביטחון, ובין עבודותיו הרבות שימש חמש שנים עורך ומתרגם ב\"מערכות\".
\n
אחד מהספרים שתרגם היה סקיפיו הגדול מנפוליון שכתב באזיל לידל הארט על שלוש המלחמות הפוניות בין קרתגו ורומי, הקרבות ומצבי המלחמה השונים בהם נתגלה סקיפיו בכל גדולתו. אותה גדולה שירדה לטמיון כאשר את שארית חייו בילה כגולה למחצה, הרחק מעירו האהובה.
ד\"ר יגיל הנקין על התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה.
\n
בתחילת השנה יצא לאור הספר \"התפתחות הקרב המשולב: עבר, הווה ומבט לעתיד\". בעקבות הספר יצאנו בסדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה\"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום. את הסדרה מלווה עורך הספר תא\"ל (מיל') ד\"ר מאיר פינקל, ובכל פרק מתארח אחד מכותבי הפרקים הרלוונטיים בספר.
"מפנקסו של מג"ד" – 9 שנים למבצע "צוק איתן" / מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ב"אביב של פראג" והקשר למלחמה הנוכחית / טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה / חזרה אל הרצח בקולנוע צפון, ואיך "מערכות" קשורה לסיפור / 71 שנים למותו של אלוף יצחק שדה / כלים שלובים – הפרק הרביעי בסדרה: התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה / סוללות נטענות לאלקטרוביליות בשדה הקרב העתידי / פרידה מהעורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת
המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד.
"לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של הגדוד ב'צוק איתן' מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב".
"מפנקסו של מג"ד" – 9 שנים למבצע "צוק איתן". מאמר חדש מאת אל"ם (מיל') קובי ולר, מג"ד 202 במבצע, על ההכנות, התמרון הקרקעי, הפשיטות הגדודיות כמענה לבעיה המבצעית, ההיתקלות בסמוך למנהרה ובעיקר התובנות והלקחים שיש ליישם גם כעשור לאחר מכן.
ב־20 באוגוסט 1968 החלה ההתערבות הצבאית הסובייטית בצ'כוסלובקיה, כאשר כוחות מברית המועצות בשיתוף מדינות נוספות מברית ורשה פלשו למדינה. הכוחות מנו 250 אלף חיילים ו־2,000 טנקים, ואף על פי שברז'נייב, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, ניסה להציג קואליציה המורכבת מכמה מדינות, הפיקוד העליון הסובייטי הוא ששלט ישירות בכוחות הפולשים ואף שלח פי חמישה חיילים לשטח.
יום למחרת החליפו הכוחות הפולשים את ההנהגה המקומית ו"האביב של פראג", שהחל ב־5 בינואר אותה שנה, הגיע לקיצו.
בגיליון האחרון של מערכות בחן סא"ל (מיל') ד"ר רועי נאון את המערכה הרוסית באוקראינה דרך שני מקרי הבוחן בצ'כוסלובקיה ב־1968 והפלישה לאפגניסטאן ב־1979, כדי לאפיין את מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ואת התאמתו למהלך הפתיחה הרוסי באוקראינה. זאת במטרה לקבוע האם הצבא הרוסי ניגש לתכנון ולביצוע מהלך הפתיחה כמהלך פתיחה למערכה צבאית, או כמודל התערבות.
"בראשיתה, לוחמה אווירית נערכה באמצעות מטוסים מאוישים בלבד. בהדרגה הצטרפו למטוסים אלה אמצעים לא מאוישים, מהם עצמאיים ומהם מופעלים מרחוק: רקטות ארוכות־טווח, טילים ארוכי־טווח ממגוון סוגים וכטמ"מים. מול אלה התפתחו מערכות הולכות ומשתכללות לגילוי וליירוט המטוסים והאמצעים האחרים מהקרקע.
היום המונח 'מערכה אווירית' כולל את הפעלת כל האמצעים הללו כדי לשלוט בשמיים, או לפחות לטוס דרכם, ולהטיל חימושים על מטרות שעל הקרקע תהיינה אלה מטרות – בעלות משמעות מדינית, אסטרטגית, מערכתית או טקטית.
את המערכה האווירית במלחמה באוקראינה מנהלים כוחות אוויריים שתפיסת המלחמה שלהם מבוססת על התפיסה של צבא ברית המועצות לשעבר, ושונה מהמקובל בצבאות המערב".
מאמרו של ד"ר עוזי רובין על טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה. מתוך גיליון מיוחד שיצא בשיתוף מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים ומערכות.
"אם יבואו יום אחד לציין את זכרי בקובץ, הרי רוצה הייתי כי לא יהיה זה קובץ עלי – אלא על הנושאים שהיו מעניינים אותי בחיי".
ב־21 באוגוסט 1957 רעשה ישראל הצעירה. צעיר בשם רפי (טומי) בליץ שדד את קופות קולנוע צפון בתל אביב, ובעת מנוסתו מן הזירה ירה לכל עבר. אדם אחד נפגע מן הירי אנושות – ומת. שמו היה פידיה יעקב פיאטלי.
פיאטלי, שעבד במפעלי מטוסים באיטליה בשנות ה־40, עלה לארץ עם אשתו היינקה ושנה לאחר מכן הקים בשיתוף תעשיינים ישראלים את חברת "מעוף" ששמה לה למטרה לייצר דאון תוצרת ישראל. ב־1948, רגע לפני הקמת המדינה, הצליח ליצור דאון זעיר בשם "תינוק". במלחמת העצמאות שירת רמ"ח הנדסה של חיל האוויר וכעשור לאחר מכן התמנה למהנדס הראשי של "מכון הבדק" (לימים: התעשייה האווירית).
זכרו של ד"ר פיאטלי הונצח בספר ברום שחקים שיצא במערכות בעריכתם של ד"ר דוד אביר וסגן עורך מערכות דאז (ולימים עורכו הראשי) סא"ל גרשון ריבלין. הספר כולל אוסף מאמרים על התפתחות התעופה בישראל ועל בעיות תעופה, וכן סקירה על פרשת חייו של ד"ר פיאטלי ופועלו.
אגב, סיפור חייו של הרוצח, לפני הרצח ואחריו, ומערכת היחסים שנרקמה בינו ובין אלמנתו של פיאטלי, מרתק בפני עצמו (מוזמנים ומוזמנות לחפש "רצח בקולנוע צפון" או "לקסיקון לסלנג עבריינים").
"ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית".
מתוך מאמרו של אלוף יצחק שדה (נפטר השבוע לפני 71 שנים), ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון. המאמר "בתחומה של מלחמה זעירה: 'מלחמה פרטיזנית' כמכשיר של צבאות סדירים" זמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.
השבוע הלך לעולמו העורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת, חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ואושיה בקרב חובבי הלשון בארץ. פורת אף כתב בעצמו, למשל את אגדת הבקעה וההר: ועוד סיפורים שיצא בהוצאת משרד הביטחון, ובין עבודותיו הרבות שימש חמש שנים עורך ומתרגם ב"מערכות".
אחד מהספרים שתרגם היה סקיפיו הגדול מנפוליון שכתב באזיל לידל הארט על שלוש המלחמות הפוניות בין קרתגו ורומי, הקרבות ומצבי המלחמה השונים בהם נתגלה סקיפיו בכל גדולתו. אותה גדולה שירדה לטמיון כאשר את שארית חייו בילה כגולה למחצה, הרחק מעירו האהובה.
ד"ר יגיל הנקין על התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה.
בתחילת השנה יצא לאור הספר "התפתחות הקרב המשולב: עבר, הווה ומבט לעתיד". בעקבות הספר יצאנו בסדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום. את הסדרה מלווה עורך הספר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ובכל פרק מתארח אחד מכותבי הפרקים הרלוונטיים בספר.