דברים שרואים משם רואים גם מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן"

רכבים אזרחים מעטים נראו בכבישי הצפון, שעה ששיירת ענק של כלי רכב צבאיים נעה צפונה. מצלמת הרכב של אחד מאותם אזרחים שנע דרומה נטתה קלות לעבר הנתיב הנגדי, וצילמה את השיירה. זמן קצר אחר כך העלה אותו משתמש אלמוני את הסרטון לערוץ טלגרם, וממנו התגלגל חיש מהר אל הטוויטר.

ויכוח ער בין חשבונות שונים שעשו להם שם כמסקרים את המלחמה בלבנון מפריצתה הביא לזיהוי השיירה כחריגה בגודלה, ומאופיינת בכלי רכב לוגיסטיים. משתמש נוסף העלה צילום מסך של אפליקציית waze שהראתה פקקי תנועה בהמשך הדרך בכיוון צפון, בעוד המשתמש eyeon_war, המוּכר ברשת כבר סמכא בנושא הלווייני ולחבריו בניו דלהי כעו"ד חביב, הציג השוואה של צילומי לוויין מסחריים של אזור צאלים, והראה שמאגר כלי רכב דומים התרוקן. לוויכוח נוסף פוסט שהעלה חייל ישראלי לפייסבוק, ובו סיפר עד כמה הוא "נרגש להצטרף למאמץ סופסוף". ברקע נראו שתי משאיות ישנות.

כמה השוואות למאגרי מידע שערכה בחשבון הטוויטר שלה פרידה מגרמניה הביאו להבנה שזוהי אכן משאית מדגם דומה. דימה, בעל חשבון בשפה הרוסית ואנדראס, שחשבונו מעוטר בדגל נורווגיה, ניתחו פריטי נוף ברקע, העלו נקודת ציון מדויקת של מיקום התמונה והסבירו מדוע סביר שזה מיקומה הנוכחי של כלי הרכב מאותה שיירה שצולמה קודם.

את החותמת הסופית נתן madogcharlie, ש־120 אלף עוקביו הכירו בערך ניתוחיו. מאחורי החשבון עמדה ג'ואן, סרן במילואי המשמר הלאומי של אוקלהומה וחובבת צבא, שמאז שפרצה המלחמה לקחה חופשה והתמסרה לניתוחה ברשת. היא הסבירה מדוע להערכתה מדובר בבסיס מבצעים קדמי, ושטח היערכות לוגיסטי. נחילי הרחפנים שהופיעו עד מהרה מעל שטח הפריסה של הבמ"ק ומטחי האש שנורו הראו שגם חזבאללה, שאנשיו עקבו בעניין, אימץ את הערכתה.

את הדיווח על הפגיעה קיבל מפקד האוגדה בעת שביקר בחפ"ק הגדודי שהתמקם במבנה נאה בעיירה הלבנונית שנכבשה לא מכבר. אנשי החפ"ק שנכנסו לבית לא מכבר סרקו אותו נגד מטענים, אך לא השגיחו במצלמת האבטחה המוסתרת בסלון. בעל חברת אבטחה העביר את הצילום שנקלט במחשב במשרדו, ופרסם את הכתובת עם התמונה. דקה אחר כך נדרך העוקב אעוזובלה מאינדונזיה. כעוקב בעניין אחר הנעשה במזרח התיכון זיהה את דמותו של מפקד האוגדה. הציוץ שלו זכה לשיתופים רבים ולאישור ממשתמשים נוספים ברחבי העולם. דקות אחר כך ניחתה אש כבדה על המבנה, וכוח חזבאללה נע להכין מארב ביציאה מהעיירה.

הסיפור הנ"ל לא התרחש כמובן במציאות, ואין צורך לחפש אותו באתרי החדשות השונים, אך דמיוני ככל שיהיה – הוא כבר מזמן אינו בגדר מופרך, ובמציאות הנוכחית של 2023 היתכנותו אפשרית בהחלט.

מאמר זה יתמקד בסוגיית השימוש שנעשה במודיעין ממקורות גלויים – אוסינט – בידי אזרחים וגורמים פרטיים, כחלק ממאמץ הלחימה והאיום על הכוחות. המלחמה באוקראינה היא דוגמה עכשווית לשימוש במקורות גלויים לחשיפת כוחות, וכך גם פעילות "בית וגן" שערך צה"ל בתחילת החודש בג'נין. על אף חוסר הפרופורציות בין מבצע בט"ש מקומי למלחמה כוללת, הוא אפשר הצצה לאיום שבשימוש באוסינט, ועדות להתממשותם של שינויים ואיומים שנולדים במלחמה אחת, ומשתקפים במלחמה אחרת שמתרחשת בזמן ובמרחב אחר לחלוטין.

אוסינט, קיצור של Open Sources Intelligence, הוא תחום בעולם המודיעין העוסק באיסוף ועיבוד מידע ממקורות גלויים. מהפת המידע בעשורים האחרונים שבאה יד ביד עם ההתפתחות הטכנולוגית שהנגישה את המידע, הביאו לגידול דרמטי בהיקף המידע הזמין כיום ברשת. תחום האוסינט חופף בחלקו לתחום הוובינט – מודיעין הנאסף ומעובד מהרשת – אולם לאחרון מרכיבים של איסוף ממקורות שאינם גלויים.

צבאות ערים לתחום המודיעין הגלוי ועושים בו שימוש מזה זמן. הם אספו מידע מרכילות ומעיתונים ומהתקשורת, למשל יחידת חצ"ב של חיל המודיעין שעסקה במשך עשרות שנים באיסוף מידע מסוג זה והפצתו.1 גם מהפכת המידע והמעבר לרשת לא נעלם מעיני גופי המודיעין הממוסדים.2 אולם מה שמתרחש בשנים האחרונות באופן חסר תקדים, הוא תהליך הפרטת האוסינט: יכולת תיעוד והפצה מהירים בזכות הטלפונים והרשתות; יכולת עיבוד תמונות וזיהוי מיקום; וגישה של אזרחים לצילומי לוויין באיכות שהייתה שמורה עד לפני שנים מספר לקומץ מדינות בלבד. כל אלה מאפשרים לכל אזרח להיות סנסור, לעיתים ללא ידיעתו, או לחילופין (ולעיתים בנוסף) תחנת עיבוד והפצה של המידע. אפשר לכנות תחום זה "פרוסינט",3 Privatized Osint, ויש בו משום עלייה מהותית באיום על הכוחות, לצד סכנה בהצפת מידע וריבוי מידע כוזב.

מימין: ניתוחים של היקף העוצמה של הצבא הרוסי בגבול אוקראינה, באמצע: ניתוחים של מיקומי כוחות רוסיים וסוגיהם על פי צילומי לוויין אזרחי. משמאל: תמונה של שיירה רוסית מתוך סרטון שצילם אזרח והעלה לטיקטוק

אוסינט מופרט במלחמת רוסיה–אוקראינה

לפני שפלשה רוסיה לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022, ערכה האחרונה את כוחותיה לאורך גבולותיה במשך חודשים. בתקופה זאת החלו להופיע ברשת, ובמיוחד בטוויטר, כתבות ופוסטים שעסקו במיקומי הכוחות הרוסיים. הם כללו ניתוח של צילומי לוויין אזרחיים, לצד זיהוי וניתוח סרטונים ותמונות של שיירות כלי רכב צבאיים שהעלו לרשת אזרחים ברוסיה ובבלארוס – שם התרכז חלק ניכר מהצבא הרוסי – וכן כאלה שהעלו חיילים רוסים.

ניתוח המידע שהצטבר אפשר גם לבנות תמונה של תוכנית מתקפה רוסית אפשרית, שכפי שהסתבר בדיעבד לא הייתה רחוקה מהמציאות.4

מפתיחת המלחמה וככל שהתקדמה העלו חשבונות רבים ושונים ללא הרף לרשת צילומים של כלי רכב ורק"ם רוסיים פגועים ונטושים. הם זכו לאיתור כמעט מידי בחשבונות שונים ברשתות, ולניתוח על המקום. משתמשים שונים החלו לבלוט ואתרים שונים שייחודם היה בניתוח מידע והערכה לאורך זמן זכו לתהודה רבה. אחד המוּכּרים שבהם היה אוריקס (ORYX)5 המתעד ומצליב תיעוד מצולם לפגיעה באמצעי לחימה מכלל הסוגים, בשני הצדדים. ככל שעבר הזמן הפך אוריקס למקור כמעט בלעדי "אובייקטיבי" להערכת יחסי השחיקה, על אף כל המגבלות, ובכללן הטיית התיעוד לטובת הצד האוקראיני.6

חשבונות ואתרים נוספים החלו להעריך מיקומי יחידות של הצבא הרוסי בעיקר, בתוך שטח אוקראינה, ומהלכי קרבות ובנו כל העת "תמונת מצב אויב" של הצבא הרוסי.

הפעילות הביאה לידי ביטוי שני מרכיבים אחרים של האוסינט המופרט: השיתוף במידע ובניית בסיסי הנתונים. השיתוף במידע, שבעזרת הרשת נעשה מהיר מאוד, מאפשר השלמה מהירה של פריטי מידע, בלי מידור וחסמים, תוך ניצול יתרונות יחסיים של משתמשים כגון שליטה בשפות רלוונטיות, יכולת ניתוח מידע גיאוגרפי, יכולת זיהוי אמל"ח וכדומה. יש המתמחים בניתוח לוויינות אזרחית, למשל הערוץ Covert Cabal ביוטיוב7 שמנתח את מצבו של הצבא הרוסי בהתאם לניתוח שינויים בכמויות הכלים במחסני החירום שלו. מי מהמשתמשים שאוגר פריטי מידע ובונה בסיסי נתונים, הופך ל"גורם הערכה" מוסמך וזוכה להכרה מהקהילה ברשת.

מאמץ חשיפה רצוף זה, שהוא שיטתי כמו שהוא כאוטי, מביא לחשיפה מתמדת של הצבא הרוסי ומהלכיו, מקשה עליו לתפקד ולהסתיר את כוונותיו וכל זאת עוד לפני התמודדותו עם המודיעין "המסורתי" הממוסד של אויביו.

היבט חשוב נוסף הוא היכולת לחשוף ולאתר כוחות בזמן אמת ולהפיץ את המידע. תמונות שצילמו אזרחים; תיעוד תקיפות; איתור מבנים ייחודיים; וכל פרט שמצולם ומועלה לרשת זוכה עד מהירה לגאולוקציה – איתור נקודת הציון בדיוק מרבי.8

דוגמאות לזיהוי נקודות ציון של יעדים, כוחות ומטרות שנתקפו בידי משתמשים בטוויטר, לרבות שימוש בלוויינות

מקרים נוספים שזכו לתהודה מאפשרים בחינת היבטים נוספים של התופעה: איגור גירקין, לאומן רוסי הנחשב מבקר חריף של ניהול המלחמה, אך מוּכּר גם כפושע מלחמה שהשתתף במלחמה בדונבאס בשנים 2014–2015 הוא גורם קולני ברשת. באוקטובר 2022 טען שהוא מצטרף לכוחות הרוסיים באוקראינה, ונעשה מאמץ ערני ברשת לאתרו. מאמץ זה נשא פירות, הוא אותר והוכח שהוא בכלל עודנו ברוסיה. במאי 2022 צילם כתב הטלוויזיה הפרו־רוסי אלכסנדר (סאשה) קוֹץ כתבה על השימוש במרגמה הכבדה מדגם טולפאן' בקוטר 240 מ"מ. זמן קצר אחר כך המרגמה הותקפה והושמדה. המשמר הלאומי האוקראיני צייץ בחשבונו ו"הודה" לקוץ' על הטיפ.9

רישות עירוני, פרטי וציבורי, הוא מאפיין נוסף של שדה הקרב הנוכחי. הוא ניכר בהיקף גדול מאד של מצלמות בסביבה העירונית ובדרכים. מצלמות אבטחה במעבר הגבול לקרים הכבושה זיהו את התנועה הראשונה של כוח רוסי לתוך המדינה, והיו האינדיקציה הראשונית לראשית הפלישה. מהמצלמות קלטו ושידרו כוחות רוסיים פולשים, כמו גם נסוגים. אחד האירועים בשל אותו רישות עירוני היה של איש העסקים האוקראיני אנדריי סטווניצר, שכוחות רוסיים השתלטו על ביתו רחב הידיים בפרבר אירפין מצפון לקייב, בשלב הראשון של הפלישה. סטווניצר שהה מחוץ למדינה, ועקב באמצעות הטלפון הנייד אחרי תנועת הכוחות הרוסיים בביתו מבעד למצלמות האבטחה בביתו. כאשר הבין שהרוסים הפכו את ביתו לבסיס קבע, ושמחצרו נורות רקטות – יצר קשר עם המטכ"ל האוקראיני, הזמין וקיבל תקיפה על אחוזתו.10

מימין: המיליונר סטווניצר שהזמין תקיפה על ביתו; כוח רוסי במצלמת האבטחה של נקודת הגבול בקרים ביום הפלישה; חיילים רוסים שנקלטו במצלמת אבטחה מחוץ לדירה בבניין בפרבר הוסטומל, 22 במרס 2022; סוללת תותחנים רוסית בנסיגה מאזור צרניהיב כפי שנקלטה בעדשת מצלמת תעבורה, 2 באפריל 2022

האוקראינים הבינו את היכולת להשתמש באזרחים ובמודיעין המגיע מהם, ומיסדו אותה. למשל מידע עובר לא רק ברשת, אלא גם באמצעות קווים ייעודיים לדיווח על זיהוי כוחות רוסיים או "מרגלים". לדוגמה אפליקציית השירותים הממשלתיים של אוקראינה דייה ( ДІЯ- פעולה) מאפשרת לדווח על כוחות רוסיים ועל חשודים. אולם כאן מדובר כבר על מודיעין אנושי – יומינט – שהופרט.

מלחמת רוסיה–אוקראינה מביאה להבשלה מאפיין חדש, שהתאפשר הודות להתפתחות הטכנולוגית ולשינויים החברתיים שבאו עימה – יצירת קהילות חוצות גבולות. מאמץ חשיפה רצוף, המתנהל ברשת ללא משטור אך באופן שיטתי, ובו משתמשים רבים חולקים מידע וניתוח וחושפים ללא הרף צבא המהווה יעד, במיוחד כאשר הוא פועל על אדמה זרה, חשוף לאזרחים ולטעויות ביטחון מידע וכוחות מצד אנשיו.

מימין: תמונה של ריכוז כלי רכב ממוגנים של צה"ל בתחנת דלק שהועלתה לערוץ טלגרם. לתמונה צורף כיתוב: מקור מקומי: תגבור כוחות צבא ניכר בכיוון מחסום הכיבוש ג'למה מצפון לעיר ג'נין; צילום בסמוך לתחנת דלק של שיירת כלי רכב ממוגנים יוצאת ממנה; סרטון שעלה לרשת הטיקטוק מספר שעות טרם פתיחת המבצע ובו תעוד שיירת רכבים ממוגנים עושה דרכה לג'נין; צילומים וסרטונים של כוחות ממרחק גדול, ביום ובלילה, המדווחים על "הגעת שני נגמ"שי נמ"ר למחנה דותן" ועל "ריכוז כוחות בבקעת מוקיבלה"

מבצע "בית וגן" – צוהר לעתיד

בתאריכים 3–5 ביולי 2023 ערך צה"ל את פעילות "בית וגן" – פשיטה בסדר כוחות של חטיבה מוגברת ובסיוע כוח אווירי. מדובר בפעילות מצומצמת בהיקף הכוחות, בשטח הגיאוגרפי ובזמן. שונה לחלוטין ממה שצה"ל יתמודד עימו במלחמה עתידית בצפון שבה יתמרן. ובכל זאת, גם כאן באו לידי ביטוי מאפיינים בתחום המודיעין ממקורות גלויים ומופרטים. המבצע החל ב־3 ביולי לפנות בוקר. במהלך שעות אחר הצהריים והערב הועלו לרשתות החברתיות השונות – טיקטוק, טלגרם ופייסבוק – פרסומים על תנועת כוחות צה"ל. למשל סרטון של שיירת כוחות צבא צה"ליים ובה כלי רכב משוריינים, עושה דרכה בוואדי ערה, כאשר לסרטון צורף כיתוב ובו נאמר שפניה למחסומים ג'למה וסאלם בצפון השומרון ומגמת הכוחות לג'נין. כמו כן, כוחות צולמו בתחנות דלק ושטחי כינוס שונים.

בה בעת גברו ברשתות החברתיות הדיווחים על תנועה ערה של כלי טיס בלתי מאוישים בשמי ג'נין וצפון השומרון, ודיווחים על תנועות רחפנים. הדיווחים הלכו והצטברו, ויצרו אפקט של שיח ער על הערכות צה"ל להיכנס למבצע רחב בעיר ג'נין.

מימין: דיווחים בטלגרם בשעות טרם המבצע על תנועת כלי טיס בלתי מאוישים. משמאל: דיוו בערוץ טלגרם ישראלי בעל אופי ימני, המדווח שעות לפני פתיחת המבצע על כך שהוא עומד בפתח

במהלך המבצע הועברו דיווחים שוטפים ברשתות החברתיות השונות. עשרות ערוצי טיקטוק שידרו "לייבים" מרחובות ג'נין, ותמונות וצילומים של זיהוי כוחות, גלויים ומוסתרים, הועלו לרשת. בין השאר עלו לרשת צילומים של כוחות צה"ל כפי שנקלטו בעדשות מצלמות אבטחה, בתוך מבנים ודירות וברחוב. כמה מאותן מצלמות שידרו לחמ"לים, כפי שניתן היה לראות בצילומים שהועברו. לערוצים פתוחים בטלגרם, המאפשרים שיח של כלל החברים, עלו תמונות המזהות צלפים וכוחות שנכנסו לבתים.

צילום החיילים ברחוב מבעד למסך בחמ"ל המציג מספר רב של מצלמות מעקב

דיווחים שוטפים ועדכונים, הערכות, השוואות לדיווחים בישראל ומאמצים שיטתיים לחשיפת כוחות נמשכו במהלך כל המבצע. המשמעות המבצעית לצה"ל במקרה זה לא הייתה דרמטית, לפחות במונחים של היקף נפגעים. יחסי הכוחות בין צה"ל למחבלים בג'נין ויכולתם של האחרונים, הם כאלה שגם פעילות שקופה לחלוטין לא אמורה להשפיע יתר על המידה. מנגד, ייתכן שהמספר הנמוך של מחבלים שנפגעו במבצע11 דווקא הושפע מהחשיפה המוקדמת והרצופה.

צילומי מסך מתוך סרטונים שצולמו כ"לייב" בטיקטוק ושודרו בזמן "בית וגן"

מה צריך לעשות

חשוב ללמוד היטב את הצוהר שנפתח בג'נין וללמוד את הלקחים בראי המתרחש באוקראינה ומתוך מחשבה לקראת מלחמה עם אויב בעל יכולות אש מהותיות, שיכול לנצל היטב חשיפה ולגבות מחיר יקר עליה, שהמשמעות של התרעה מוקדמת על התקדמות כוחות היא דרמטית עבורו ועבור הכוח.

לפחות ככל הידוע, העיבוד של המידע שהוזרם בצד הפלסטיני בידי אזרחים במבצע בג'נין "עוּבד" באופן מקומי וידני. מהפכת המידע קיבלה בעת האחרונה תפנית נוספת עם הופעת הבינה המלאכותית הזמינה לכול. מנועי בינה מלאכותית כבר נמצאים בשימוש בידי ארגוני מודיעין12 ומאפשרים סריקת מאגרים מהירה, הצפת הררי מידע ועיבוד מהיר ויעיל. יש להיערך להתגברות מתמדת של האיום הנשקף מ"פרוסינט" – האוסינט המופרט.

ההבנה ששדה הקרב חשוף צריכה ללוות כל מפקד וכל חייל, ולהחדיר לו את המוּדעות לעובדה שהוא עשוי להיות מזוהה, במיוחד כאשר הלחימה מתנהלת בקרב אזרחים. אלא שאין הדבר אמור לרפות את ידיהם. יש דברים שניתן וצריך לעשות:

* בעת הנעת כוחות אפשר להעדיף צירים משניים, שעות לילה וחלוקה לכוחות קטנים יותר, לצד שיגור כוחות ושיירות דמה בצירים שונים.

* כאשר מקימים מתקן לוגיסטי יש להעדיף מסתור מצירי התנועה, על אף הצורך בקרבה אליהם, ובה בעת לבנות מתקנים נוספים.

* נדרשת נוכחות רצופה ברשתות. קיום מספר רב של חשבונות שיציפו את הרשת במידע שקרי, מטעה, מעוות ונכון בחלקו. משתמשים שיגבו ויחזקו הערכות שגויות ויפריכו נכונות באמצעות מידע (כוזב) סותר.

* יש לנהל מאמץ איסוף ועיבוד שיבוצע במשקפיים של הצד האחר, כדי להעריך מה כנראה נחשף ומה לא.

כמובן שיש להניח שגם האויב יאמץ את ההמלצות הללו. עליית האוסינט טומנת בחובה גם סכנות לעוסקים בו. סכנה לעודף מידע, לריבוי מידע כוזב ולקושי לבור מוץ מתבן. לתחום עצמו השלכות רחבות, ולצד איומים גם הזדמנויות רבות לכוחותינו. מדובר בשדה המעורר עיסוק במגוון תחומים, למשל תחום הדין הבין־לאומי. השימוש באזרחים כסנסורים יוצר אתגר בתחום זה, מכיוון שאזרח הנוטל חלק פעיל בלחימה מסיר מעליו את ההגנות שמקנה הדין, אולם אך ורק לפרק הזמן שפעל. הצורך להטמיע מוּדעות בכוחות שמצד אחד כל אזרח עשוי להיות סנסור, ומצד אחר לא כל אזרח הוא לוחם אויב. תציב אתגר נוסף למפקדים.

בראייה רחבה יותר, עליית השימוש במודיעין המופרט ממקורות גלויים היא מקרה בוחן מרתק ללקחים שזוהו ונלמדו במלחמה אחת. הנה, אותה התופעה שזוהתה במלחמה באוקראינה, אותו השינוי במאפייני הלוחמה, קיבל את ביטויו אצלנו. לצד היערכות ומתן מענה לאתגר הפרטני הזה, ראוי שנפיק לקח רחב יותר, ונבין שלא תמיד אנחנו ייחודיים, וחידושים בשדה קרב אחד עשויים בהחלט לבשר שינויים דומים בשדה קרב אחר. זהו לא רק שיעור בעלייתו של איום הפרוסינט – האוסינט המופרט – אלא גם שיעור על הצורך ללמוד ולהפיק לקחים מהמלחמות המתרחשות אצל אחרים.

אחד ממאפייניו הייחודיים של המקצוע הצבאי הוא שלרוב בעל המלאכה אינו עוסק בו רוב הזמן – אנשי צבא אינם נלחמים באופן רצוף במהלך זמן שירותם. מסיבה זאת יש חשיבות גדולה ללימוד המתרחש במלחמות, אלה שהתרחשו בעבר ואלה המתרחשות בהווה, כדי ללמוד מהן ככל הניתן את האתגרים הצפויים.

הודעות ועדכונים על העתקת כוחות ומאמצים