
שר הביטחון משה דיין. לפני המלחמה היה דיין ערני וחושש, אך בהדרגה, משלא קרה דבר, נכנע לאט להערכות הבוטחות של זעירא וקציני המודיעין שלו. צילום: לשכת הפרסום הממשלתית - יעקב סער
משה דיין, המצביא עם רטיית העין השחורה, היה אחת הדמויות האייקוניות הבולטות בישראל משנות ה־50 עד שנות ה־70. תחילה ביסס את מעמדו כרמטכ“ל שהוביל ניצחון על מצרים בסיני ,1956 ולאחר מכן כשר ביטחון כאשר ישראל זכתה בניצחונותיה הגדולים ביותר ביוני 1967. לאחר המלחמה המשיך לשרת כשר הביטחון ונהנה ממעמד סמכותי מיוחד.
הציבור בישראל ראה בו “מר ביטחון“, וחש אמון במנהיגותו. בבחירות לכנסת השמינית ב־1973 הסיסמה של מפלגת העבודה, מפלגתו של דיין, הייתה: “מצבנו מעולם לא היה טוב יותר“. לפיכך, תוצאות מתקפת הפתע ב־6 באוקטובר 1973 והתבוסות הראשונות במלחמת יום הכיפורים היו זעזוע הרסני להנהגת האומה ולדיין עצמו. ועדת אגרנט מצאה כי התנהלותו הייתה סבירה והפנתה אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הצבאית. עם זאת, דיין לא חמק מפסק הדין של דעת הקהל.