נחישות ורוח לחימה
ההיסטוריה עמוסה באין־ספור דוגמאות שבהן מעטים גברו על רבים בזכות הרוח ולא בזכות אמצעי הלחימה, או במקרים רבים אחרים שבהם גבר כוח הדומה בעוצמתו לכוח האויב בעיקר בזכות הרוח. במלחמה, על פי נפוליאון, היחס בין הרוח לחומר הוא שלושה לאחד. גם אם הקביעה מעט מוקצנת, יש בה ביטוי לעוצמתה של הרוח בקרב. בקרב אז'נקור שהתחולל בצפון צרפת בין הצבא האנגלי לצבא הצרפתי בשנת 1415, גברו 6,000 לוחמי צבא אנגליה בפיקודו של המלך הנרי החמישי על 25 אלף לוחמים צרפתים למרות נחיתות טקטית מובהקת, בקרב שהיה לכאורה אבוד מראש. רוח הלחימה של המעטים ניצחה את הרבים. כך גם היה בתל פאחר, כך בגבעת התחמושת, במלחמת ששת הימים, כך בקרבות חטיבה 188 וחטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, וכך גם במבצעים רבים אחרים.
עוצמה היא נקודת פתיחה טובה לדיון ברוח לחימה. עוצמה אינה היקף הכוחות והאמצעים שעומדים לרשות יחידה נתונה. עוצמה היא המכפלה של היקף הכוחות בהיקף האמצעים והנכונות להילחם. הנכונות להילחם קשורה למוטיבציה ולמורל, שנסמכים על תחושת מסוגלות ומקצועיות, הביטחון בחברים ובמפקד, והלכידות הקבוצתית.
אי אפשר לנצח בלי אמצעי לחימה מתאימים, אבל אמצעי לחימה משובחים לא יועילו בלי רוח לחימה ונחישות. כמו במלחמה כך בשגרה: מפקד ומנהיג שמפיח ביחידתו נחישות ותנופה, נחוש ולא מוותר בביצוע המשימות חרף כל הקשיים וכנגד רוח נגדית או רוח צד, הוא מנהיג מנצח. מנצח בשגרה ומנצח במלחמה. גישה משימתית והישגית, כזו שמבהירה לפקודים ש"אין אי אפשר", מובילה יחידות להתפתחות, וליצירת אנרגייה ומשמעות בעשייה היום־יומית, ולרוח לוחמנית ונחושה הדוחפת את היחידה להשלמת משימותיה. ההיסטוריה רצופה בדוגמאות של אנשים פרטיים או חברות, שרק בזכות גישה נחושה ורוח לחימה השיגו את יעדיהם. מפקדים בכירים שבתחילת דרכם לא התקבלו לבית הספר לקצינים בניסיון הראשון, מדענים שזכו ללעג על רעיון שהפך להמצאה חשובה, זוכי פרס נובל שנכשלו שוב ושוב עד שהצליחו להגיע להישג של ממש, אמנים פורצי דרך שנדחו בתחילת דרכם פעם אחר פעם, ויעדים, קווי רכס, ערים ומחוזות שנכבשו הודות לרוח לחימה.
כל מפקד וכל מנהיג חייבים לעסוק באופן קבוע ואינטנסיבי בחינוך, בתרגול ובהטמעת נחישות ורוח לחימה. ניתוח אירועי עבר הלקוחים מעולם המלחמה והשגרה ומעולם הטכנולוגיה והניהול, הם אחד הכלים להטמעת גישה עיקשת המתמודדת עם קשיים ואתגרים. כלים אחרים הם תרגול מצבי עומס ומצבי קיצון, ומינוף מצבי אמת מאתגרים להמחשת כושר ההתמדה וההתקדמות האישית והיחידתית חרף הקשיים.
בספרו צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973 כותב ד"ר עמירם אזוב: "אבל לא תורת הלחימה היא זו שקבעה את גורל הצליחה, אלא הרוח והדבקות של הכוחות הלוחמים. גם כשנתקל במכשולים שלפעמים נתפסו בלתי עבירים, גם כשספג אבדות בסדרי גודל שאיש לא צפה, גם כשיחידות שלמות התפרקו, צה"ל זרם מערבה ולא חדל מזרימתו עד שהוכרזה הפסקת אש. אין להסביר את הזרימה הבלתי פוסקת הזאת רק בתוכנית קרב שעלתה יפה אלא ברוח הלוחמים" (עמ' 276).
