משמעת

רא"ל אביב כוכבי, הרמטכ"ל ה־22 של צה"ל15.01.2023

משמעת היא אמצעי מהותי בגיבוש יחידה צבאית, וחלק מרכזי בתהליך הפיכתה ליחידה אפקטיבית. משמעת אינה תנאי מספיק, אבל היא תנאי הכרחי ליצירת קבוצה ולתפקודה. משמעת היא כמו חוקים בכדורגל או בכדורסל, כמו תווים וסולמות במוזיקה. אפילו "מדים" אחידים יש לשחקנים ולנגנים. אי אפשר לנגן יצירה מוזיקלית, או לשחק באופן קבוצתי ולנצח, ללא כללים וחוקים הנשמרים בקפדנות. האחרונים לא מספיקים, ונדרשת רמה מקצועית גבוהה, שלא לומר וירטואוזיות וכושר אלתור, כדי לנגן ולנצח. באופן דומה, משמעת בכלל ומשמעת בקרב בפרט יוצרות מסילות לתפקוד איכותי. אלה מסילות אישיות וקבוצתיות, שבלעדיהן החייל וחבריו לא היו נענים לאתגר, ולא היו מבצעים אותו כראוי. בשונה מספורטאים וממוזיקאים, לוחמים פועלים בשדה קרב רווי סכנות ואיומים, המאיימים לפורר את רוחם ואת לכידותם. רוח הקרב במלחמה, משימתיות בשגרה ומשמעת בימי שגרה ובמלחמה הן שמן על גלגלי היחידה, מאיצים לבניינה, ומשפיעים באופן מכריע על תפקודה. למשמעת חשיבות רבה בשל כמה סיבות:

* היא יוצרת את כללי היסוד לתפקוד מתואם בין חיילים, מפקדים ויחידות, וכך מעניקה משמעות קבוצתית לצוות וליחידה;

* היא יוצרת אחידות ושוויון במהות ובנראות בין כל חברי הקבוצה, החיוניים לעבודת צוות;

* היא יוצרת אחידות תפקודית ושפה משותפת, המהווים בסיס מקצועי חיוני לפעולה משותפת;

* היא משפרת את התיאום והסנכרון בין מפקדי היחידה ובין יחידות;

* היא משפרת לכידות וגאוות יחידה;

* היא מתפקדת כחישוק אשר מחזיק ומחזק את הקבוצה בעיתות עומס ובמצבי לחץ ולחימה;

* היא יוצרת ביטחון הדדי בין אנשי היחידה, וביטחון בכך שכל אדם ביחידה יתפקד כראוי גם בשעת לחץ;

* היא ממרכזת את פעילות הקבוצה, ומונעת ויכוחים ומחלוקות ברגעי לחץ ומתיחות;

* היא מסמנת גבולות ערכיים ונורמטיביים, ומונעת סטייה מהנתיב הראוי;

* היא מאיצה תהליכי למידה ותחקור, ומסייעת לבסס תרבות של דיוק וביצוע מוקפד.

לפיכך, משמעת היא תנאי למקצועיות, ומקצועיות גבוהה היא ביטוי למשמעת. משמעת אינה תנאי מספיק לתפקוד אפקטיבי, אבל היא תנאי הכרחי. מכל הסיבות הללו חייב כל מפקד לטפח את המשמעת, ולראות בה מרכיב חשוב ומרכזי בתפקוד היחידה, אך הוא חייב לטעת אותה בקרב אנשיו ממקום של הבנת חיוניותה, ממש כשם שהדבר ברור לנגנים ולספורטאים.

מפקד חייב ללמד את אנשיו את מקומה של המשמעת, כאמצעי לגיבושם והפיכתם ליחידה מקצועית ומלוכדת. הוא צריך להטמיע את המשמעת מתוך הזדהות עימו, עם היחידה ועם המשימה, ולא מתוך שרירות, שררה או רצון בהרתעה. מפקד צריך לפתח גאוות יחידה כלפי משמעת, הזדהות עם ההשפעה החיובית שיש לאחידות ולהדגיש את חשיבות הנראות והקפדנות, שמשדרות מקצועיות, דיוק ורצינות.

משמעת אינה צייתנות עיוורת ולא מחיקה של שיקול הדעת, של המחשבה, של הזכות לשאול או להטיל ספק. לכל אלה יש מקום והם הכרחיים, וצריך לאפשר ולעודד אותם, אך כאשר מגיעים לשלב הביצוע, כאשר עוברים למימוש ולפעולה – חובה לבצע את ההנחיות כפי שהוחלט ונקבע. הכלל הבסיסי שיש לאמץ ולהטמיע הוא הנהגת "חופש המחשבה ומשמעת הפעולה". כאשר משמעת מטופחת מתוך ההכרה בחשיבותה הרבה, היא הופכת להיות מקור לגאוות היחידה וביטוי למקצועיות ולדייקנות. הגאווה תהיה על ש"אנו הדייקנים", "אנו המסודרים", "אנו המקצוענים".

תהליך הלימוד וההטמעה של המשמעת צריך לנבוע מהבנת חשיבותה ותכליתה – אחדות המטרה ותיאום הפעולה. הפנמה עמוקה של העיקרון תחזק את המשמעת, ותאפשר ליישם אותה באופן קפדני, בגישה חיובית, תוך שמירה על טיפוח היצירתיות והיוזמה.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz