מפקד ודואג כל הזמן

רא"ל אביב כוכבי, הרמטכ"ל ה־22 של צה"ל15.01.2023

"לא אכפת לי כמה אתה יודע, אני רוצה לדעת כמה אכפת לך", קובעת האמרה. חייל או מפקד־משנה חייב להרגיש שמפקדו דואג לו. בניגוד לאמרה, לחייל חשוב מאוד שמפקדו יהיה בעל ידע ושיהיה מקצועי, אבל חשוב לו לא פחות שיהיה אכפתי ודואג. מפקד חייב לדאוג לאנשיו ולטפל בכל צורכיהם בכל זמן ובכל מקום, כשהם תחת פיקודו הישיר וכשנשלחו לתורנות או לסיפוח, בזמן שירותם בצבא או כשהם בבית בחופשה או מסיבות אחרות. הדאגה חייבת להיות טוטלית ומקיפה כמעט את כל אורחות חייו של החייל: אוכל, בריאות, שינה, תנאים סניטריים, יחסיו עם חבריו ומפקדיו, מצב כלכלי, המצב בבית וכמובן כשירותו המקצועית ומצב רוחו הכללי.

הדאגה לחייל או למפקדי המשנה אינה מסתכמת בזמן השירות המעשי או השהות ביחידה. הטעם העיקרי לכך חייב להיות תחושת אחריות עמוקה שחש מפקד כלפי אנשיו. אין צורך בנימוקים משפטיים (כל חייל הוא בגדר משרת בצה"ל גם בעת חופשה) ולא בנימוקים תועלתניים. הדאגה לשלומו ולצרכיו של חייל או מפקד צריכה לנבוע מתחושת "ההורות" שכל מפקד חייב לחוש ביחס לאנשיו. מצבו הכספי או המנטלי, כשירותו לנהוג ברכב או אתגריו בבית הם נושא מרכזי שצריך להעסיק את המפקד. הבסיס לכך הוא בראש ובראשונה אנושי, אבל לא פחות – תפקודי. חייל או מפקד־משנה שטרוד מבית, שנתון לקשיים מעיקים, יתפקד באופן חלקי וגם יפגע בעבודת הצוות.

האם לחייל יש אוכל במקרר? מה המצב בבית הוריו? האם יש לו חובות? מפקד חייב להיות עם היד על הדופק ועם הסטטוסקופ באוזניים כל הזמן.

יתרה מכך, למפקד יש אחריות לדאוג ככל יכולתו לחייל ביום שאחרי השירות שבו ייצא לאזרחות. השירות הצבאי הוא הזדמנות לחייל להוציא רישיון נהיגה, להשלים בגרויות או לעבור תהליך גיור אם הוא חפץ בכך. כל אלה תחת תחום אחריותו של המפקד.

מפקד לא מחכה לשמוע מה מצבו של חייל, אלא דואג לקיים מנגנון לידיעה ולשליטה במצב באופן יזום. שיחות ישירות, ביקורי בית והסתייעות בבעלי תפקידים בתחום כ"א הם חלק מהשיטות להיכרות מעמיקה עם החיילים או עם מפקדי המשנה. שיחות פתוחות וגלויות הן המפתח להבנת מצבו של החייל וליכולת לדאוג לצרכיו. במקרים רבים חיילים מתביישים או מתקשים לשקף את מצבם. הקושי עשוי לנבוע מהמצב האובייקטיבי, אבל לא פעם גם מסגנון הפיקוד של המנהיג. מנהיג הוא קומוניקטור, אדם שיודע ליצור קשר, אדם שמטפח אווירה המקדמת שיח אמיתי, כן ופתוח. מפקד צריך לדבר בגובה העיניים, לדעת להזדהות ולגלות הבנה, לצד שמירה על דיסקרטיות ויכולת אתגור ו"העמדת מראה" בפני בן שיחו. כדי להגיע לפתיחות ואינטימיות פיקודית נדרשת מיומנות בתחום התקשורת הבין־אישית, וזמן מפקד המוקדש לנושא, עד שקשה שלא לומר בעניין זה שכל המרבה הרי זה משובח. תכונות כאלה מעוררות אמון אצל החייל או מפקד־המשנה, ומאפשרות לו "להיפתח", וכפועל יוצא מאפשרות למפקד לדאוג לצרכיו.

הדאגה אינה מפחיתה את רמת הדרישות מהחייל, ואסור שתקהה את הדרישה למצוינות. נהפוך הוא, דאגה וטיפול אישי מחזקות את האמון בין החייל למפקדו, דבר המאפשר לו להגביר את התביעה לביצוע איכותי. מפקד דואג לחייליו מתוקף אחריותו ומתוך אהבה. הוא לא עושה זאת ממקום תועלתני ולא כדי לחזק את האמון בינו לבינם, אבל זה האחרון מתחזק מעצמו לנוכח הדאגה האותנטית שהוא מפגין.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz