מוטרד תמיד

רא"ל אביב כוכבי, הרמטכ"ל ה־22 של צה"ל15.01.2023

"אשרי אדם מפחד תמיד" כתוב בפרקי אבות. "רק הפרנואידים שורדים" אמר בגרסה המודרנית אנדרו גרוב, המנכ"ל המצליח לשעבר של חברת אינטל. אין צורך לפחד ואין מקום להיות פרנואידים, אבל במהותם אלה עקרונות דומים ונכונים. מנהיג צריך להיות מוטרד תמידית. מוטרד שחסר מודיעין, או שהמודיעין הקיים אינו מובן כהלכה; מוטרד שהמענה המבצעי, הטכנולוגי או המנהלתי אינו מספק; מוטרד שאנשיו לא מבינים כראוי נושא מסוים, ומוטרד מהפערים שלעולם קיימים; מוטרד גם כאשר המצב ביחידתו שקט ויציב לכאורה, ומוטרד מהאפשרות שקיימות תופעות המתקיימות ללא ידיעתו.

מוטרדות מחדדת את החושים, מעוררת ביקורת עצמית ומניעה לשיפור ושכלול. מוטרדות מצמצמת, מרחיקה ואולי אף מונעת את הסכנה הגדולה ביותר לכל צוות, יחידה וארגון – שביעות רצון מוגזמת.

"אני תמיד שמח ואף פעם לא מרוצה", נהג לומר הרבי מלובביץ'. אני מציע גרסה מעט שונה: "אני תמיד מלא סיפוק, ואף פעם לא מרוצה". גישה מסוג זה היא המניע לכל תהליכי למידה. מנהיג חייב להיות אופטימי, נחוש ומשוכנע ביכולת להשתפר ולמצוא פתרון. הוא משימתי ומתעקש למצוא מענה לכל מצב ואתגר. מפקד מצטיין תמיד רואה את הפערים, את החסר, את הטעון שיפור, ועם זאת רואה את פוטנציאל השינוי ומדמיין את העתיד האפשרי המשופר.

כל מפקד, מהזוטר ביותר ועד לבכיר, חייב ליצור לעצמו ולאנשיו תמונת מצב בכלל ותמונת פערים בפרט. תמונת הפער בין הרצוי למצוי יוצרת את הדחיפות ואת ההכרח לשינוי. את תמונת הפערים וההזדמנויות רצוי לגבש ביחד עם מפקדי המשנה ביחידה בתהליך משותף ומשתף, אך לא פעם המפקד חייב להתייצב מול יחידתו, ולהעמיד בפניה את המציאות כפי שהוא מנתח אותה ולאמת את חברי הקבוצה עם הפער. פעולה מסוג זה, בין אם היא נעשית במשותף ובין אם חד־צדדית, מוציאה את האנשים מאזור הנוחות שלהם, מונעת שביעות רצון יתרה ו"מבסוטיזם", שהם אויבי השיפור והשינוי הגדולים ביותר. שביעות רצון מוגזמת היא מחלה ממארת, אשר בשקט ובחשאי מכרסמת את יסודות ההשתנות והשיפור של היחידה.

הפערים והיעדים לשיפור יהיו לעולם מגוונים ביותר: מ"פ יכול לסמן כפער את הישגי הפלוגה בלחימה, בכושר גופני או בדרך הפיקוד של מפקדי המשנה. מפקד אחר יחשוף ביושר את פערי הרלוונטיות של שיטות הלחימה מול דפוסי הפעילות של האויב, ומפקדים אחרים יצביעו על הזדמנויות רבות שחובה לנצל ולרתום בתחומי המודיעין, התקשורת, הלוגיסטיקה וכוח האדם.

התובנה שקיים פער או שנוצרה הזדמנות אמורה להזריק אנרגייה ליצירה, לשינוי ולהתחדשות. מתח חשמלי מתקיים רק בתנאי שמתקיים הפרש בין שני קצוות בעלי פוטנציאל חשמלי שונה – "מינוס" ו"פלוס". תפקידו של מפקד לייצר את ה"מינוס" וה"פלוס", ולחולל זרימה בארגון.

מפקד נבון ייצור את "המינוס" ו"הפלוס" יחד עם אנשיו, או לכל הפחות בתהליך של שכנוע ורתימה, ויגבש את תהליך הלמידה והשינוי ("זרימה") בגישה חיובית, מחזקת ובונה. גישה שבה המפקד מטיח באנשיו את הפערים, ובמשתמע משקף להם תפקוד לקוי שמטיל עליהם את האחריות, לא רק שאיננה מועילה – היא יוצרת התנגדות, התגוננות וחסימה של תהליכי ההשתתפות והלמידה. אומנות המנהיגות היא האיזון העדין בין הבשלת התובנה בקיומם של פערים, ובין חיזוק ההצלחות וההישגים הנוכחיים. בין שיקוף פערי הרלוונטיות, ובין גיוס ורתימה להשתנות ושיפור מתוך הנעה פנימית.

מנהיג־רותם מחזק את הישגי העבר וההווה, מצביע על פערים ומגדיר את העתיד הרצוי, וכפועל יוצא מכך את היעדים והסטנדרט הגבוה שיש לשאוף אליהם. את תהליך השיפור והשינוי הוא מוביל בעצמו, אך עושה זאת יחד עם חייליו ומפקדיו.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz