"נסיבות? אני יוצר נסיבות", קבע נפוליאון. גישתו "הניהולית" כללה תכנון קפדני וחשיבה על כלל האפשרויות במלחמה מראש. זו לשיטתו הייתה תמצית הגאונות, ולא כפי שנוטים לחשוב הברקה רגעית. הניסיון האנושי בכל התחומים וודאי אלפי שנות ניסיון צבאי, מלמדים שתכנון מקדים וקפדני הוא המפתח לניצחון. כך בשגרה וכך בחירום, כך בלחימה וכך בכלל הנושאים. תהליך תכנון מראש הוא גם המקום ליצירתיות ולרעיונות מקוריים.
מפקד רציני לא בונה את הצלחותיו על מזל, אלא יוצר תנאים אשר "מזמנים מזל". במקצוע הצבאי מזל יכול להפוך לגורל. מפקד קרבי ילמד את האויב והשטח ביסודיות רבה, ינתח את כל השלבים באופן מעמיק, ובכלל זה את כל גורמי הסיוע ושיתופי הפעולה. הוא יתכנן ויתכונן למקרים ותגובות מכל הסוגים האפשריים. במפגש עם המציאות חלק גדול מהתכנון ישתנה, אבל הלימוד המעמיק והכנת מגוון אפשרויות מראש, מכינים ומאפשרים להגיב במהירות, לאלתר על בסיס מקצועי ותכנונים שהוכנו מבעוד מועד, ולממש בכך גמישות והסתגלות. התכוננות רצינית בתחום הקרבי, המנהלתי או בכל תחום מקצועי אחר, סוללת את הדרך להישגים ולהצלחה ומקטינה את הסיכוי לאירועי בטיחות וכישלונות.
הכנות יסודיות מאיצות מימוש הזדמנויות. הכנות יסודיות, לרבות מקרים ותגובות שנותחו לעומק, מאפשרים לנצל הזדמנויות בצורה טובה יותר. "ההזדמנות" פוגשת יחידה שהתכוננה לאפשרות שנוצרה מבעוד מועד, ומכאן קצרה הדרך למימוש ההזדמנות באופן מהיר ואפקטיבי. מן ההיבט המקצועי, יש כאן תרומה לביצוע המשימה באופן איכותי, ומן ההיבט המנהיגותי, מי שנוהג כך יוצר תחושת ביטחון ואמון אצל פקודיו, אשר מבינים שמפקדם מתכנן ומקבל החלטות באופן מעמיק ויסודי ודואג לביטחונם לא פחות מאשר לביצוע המשימה.
"בבית שאין בו כללים הגורל משתולל, המזל מתעכב והמקרה מבקר.
אבל בבית שיש בו כללים,
הגורל עושה את מה שאומרים לו,
את המזל לא צריכים,
והמקרה נשאר בחוץ, דופק וצועק ולא יכול להיכנס".
(מאיר שלו, כימים אחדים) [20]