שנה לחזרתו של הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן - משמעויות ולקחים

סרן (מיל') עדו גדי רז, חוקר של אפגניסטאן-פקיסטאן. בוגר התמחות מחקרית בטרור מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, המחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן26.08.2022

שלטונו הרעוע של הטאלבאן מאפשר לאויביה של ישראל חופש פעולה באפגניסטאן תחת חסותו. טוב תעשה ישראל אם תגדיל את מעורבותה באפגניסטאן, ותמנף את המצב כדי להכניס את פקיסטאן תחת כנפי "הסכמי אברהם"
תמונתו של המחבל המתאבד עבד א־רחמן א־לוגרי, שביצע את הפיגוע בשדה התעופה, אוגוסט 2021

תמונתו של המחבל המתאבד עבד א־רחמן א־לוגרי, שביצע את הפיגוע בשדה התעופה, אוגוסט 2021

את הכאוס הראשוני ששרר בשדה התעופה "חמיד קרזאי" שבקאבול בשלהי אוגוסט 2021 היה קשה לפספס. המונים התגודדו מחוץ לשדה והתרוצצו בין כתליו, בניסיון לעלות על אחת הטיסות הזרות שעוזבות את אפגניסטאן. תמונות של אפגאנים נתלים על כנפי מטוסים בעת המראתם הופצו ברחבי העולם, וביטאו בצורה כזאת או אחרת את התקווה הכוזבת של מיליונים מהם, לאחר שארגון הטאלבאן תפס את השלטון במדינתם.1 נסיגת הכוחות הזרים מאפגניסטאן לצד נפילת שלטונו של ע'ני, היו הזדמנות פז עבור אחד מארגוני הטרור הפועלים במדינה – "המדינה האסלאמית" - דאעש שבמחוז ח'וראסאן - להוציא לפועל פיגוע רחב היקף, וכך להשיג הישג תודעתי חסר תקדים. העובדה הזאת לא הודרה מעיניהן של סוכנויות מודיעין רבות כמו האמריקנית והבריטית, אשר הזהירו מפני פיגוע בעל "סבירות גבוהה מאוד" בשדה התעופה.2 למרות מאמצים רבים למנוע את הפיגוע, ובהם שיתוף פעולה טקטי חסר תקדים בין הטאלבאן ובין הכוחות האמריקניים,3 הצליח מחבל מתאבד לפוצץ עצמו בשער "אבבי" של שדה התעופה, ולגבות את חייהם של כ־180 בני אדם, אפגנים, אמריקנים ואחרים.4

כמעט שנה מאוחר יותר, ב־31 ביולי 2022, חזרו האמריקנים לאפגניסטאן, הפעם לצורך חיסולו של מנהיג אל־קאעדה איימן אל־ט'והארי, באמצעות תקיפת מזל"ט וללא אישור הטאלבאן.5 אל־ט'ואהרי היה בין מתכנני פיגועי 11 בספטמבר בארצות־הברית, וחיסולו היווה נקודת ציון תודעתית ואסטרטגית עבור ארצות־הברית. העובדה כי חרף הסכם השלום בין ארצות־הברית לטאלבאן שהה מנהיג אל־קאעדה בבירת אפגניסטאן שנה לאחר עליית הטאלבאן לשלטון, מלמדת כי הקשרים בין שני הארגונים מעולם לא נפסקו, וחשוב מכך - שאיום הטרור העולמי מאפגניסטאן עדיין חי ובועט.6 הפיגוע בשדה התעופה היה סימן לבאות בכל הנוגע למציאות הביטחונית המאתגרת באפגניסטאן תחת השלטון האסלאמי החדש-ישן של הטאלבאן. מציאות זאת טומנת בחובה לא רק אתגרים ביטחוניים פנימיים לממשל הטאלבאן, אלא גם אתגרים ביטחוניים עולמיים, שלא פוסחים על מדינת ישראל. מטרתו של מאמר זה היא לנתח את השפעות המצב הנוכחי השורר באפגניסטאן על ישראל, ולעמוד על הלקחים וההזדמנויות העולות ממנו.

מייג'ור גנרל כריס דונהיו, החייל האמריקני האחרון שעזב את אפגניסטן. צילום: הטוויטר הרשמי של הפנטגון

מייג'ור גנרל כריס דונהיו, החייל האמריקני האחרון שעזב את אפגניסטן. צילום: הטוויטר הרשמי של הפנטגון

אפגניסטאן גרסת 2022: על משבר פוליטי, כלכלי והומניטרי

במחצית הראשונה של שנות ה־90, בצל מלחמת האזרחים ששררה במדינה, הוקם ארגון הטאלבאן (מפרסית וערבית: תלמידים). מקימי הארגון היו תלמידי "מדרסות" (בתי ספר אסלאמיים) ממוצא פשטוני, אשר התחנכו במוסדות פקיסטניים על ערכי הסלאפיות (זרם קיצוני באסלאם הסוני). הטאלבאן נלחם נגד הממשלה הפרו־סובייטית באפגניסטאן לצד ארגוני מג'הידין נוספים, אשר נתמכו בחלקם על־ידי ארצות־הברית. ב־1996 הפך הארגון לריבון ברוב שטחי אפגניסטאן, והִשליט משטר בעל מאפיינים של אסלאמיזם קיצוני. עד מהרה סבלו התושבים מדיכוי, אפליה, הוצאות להורג, הכחדת פלורליזם ורמיסת זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט. הטאלבאן איבד את התמיכה הבין־לאומית, והושיט יד לעלייה של ארגוני טרור אסלאמיים, שבראשם אל־קאעדה. פיגועי 11 בספטמבר המפורסמים של אל־קאעדה ב־2001 הביאו את ממשלת ארצות־הברית להחלטה על פלישה לאפגניסטאן, שמהר מאוד הפכה למלחמה ממוקדת בשלטון הטאלבאן עצמו.7

המלחמה הזו, אשר נמשכה כ־20 שנה, במטרה להפיג את איום הטרור מעל ארצות־הברית, הביאה להפלת שלטון הטאלבאן ב־2001, ולהקמת ממשלה פרו־אמריקנית בקאבול. תחילה, האמריקנים בהובלת ג'ורג' בוש הנחיתו מהלומה כבדה על משטר הטאלבאן, ולאחר מכן עסקו בעיקר בבניית המדינה ושיקומה.8 ב־1 במאי 2011 חיסלה ארצות־הברית את אוסאמה בן לאדן בפקיסטאן. כפועל יוצא מכך החליט אובמה על צמצום הנוכחות הצבאית באפגניסטאן, ובמקביל נתן אור ירוק לשיחות שלום עם הטאלבאן. ההחלטה על הנסיגה מאפגניסטאן לצד החתירה להסכם שלום עם הטאלבאן התחילה להתבשל תחת ממשל אובמה, ונשאה פרי תחת ממשל טראמפ.9 בפברואר 2020 נחתם "הסכם דוחה" בין ארצות־הברית לטאלבאן, שלפיו ארצות־הברית התחייבה להסיג את כוחותיה מאפגניסטאן, והטאלבאן התחייב לקדם את השלום במדינה ולא לאפשר בה מקלט לארגוני טרור.10 ואולם למרבה הפלא, לטאלבאן היו תוכניות אחרות, והוא ניצל את נסיגת הכוחות הזרים מאפגניסטאן בדרך לכיבושה מחדש. כחודש לפני תאריך הנסיגה הסופי (יולי 2021), כבש הטאלבאן את קאבול, ובכך סיים את השתלטותו על רוב חלקי אפגניסטאן.11

ההשתלטות המהירה על אפגניסטאן העמידה בפני הטאלבאן אתגרים ביטחוניים רבים. ראשית, המעבר מארגון מיליטנטי למפלגת השלטון הביא לאבטלה של לוחמי טאלבאן רבים. אם במשך כשני עשורים היה לארגון צורך בעיקר בלוחמים, עכשיו הוא זקוק לאנשי ממשל ולאנשי מקצוע שינהלו את המדינה. לאחר שהושלמה משימת כיבוש אפגניסטאן, אותם לוחמים חיפשו חלופות מקצועיות. חלקם ערקו לשורות ארגונים יריבים, כמו תא דאעש בח'וראסאן, וחלקם הצטרפו לכנופיות מקומיות.12

שנית, הטאלבאן מורכב מקבוצות פוליטיות שונות אשר מערערות את יציבותו הכלכלית והמדינית. כדי להצליח לכבוש את המדינה בצורה כה מהירה נדרש הטאלבאן להתגבר על קשיים אידאולוגיים, אולם לאחר שהקים ממשלה מונו לתפקידי מפתח דמויות שלאו דווקא מתכתבות עם "הזרם המרכזי" של הנהגת הארגון.13 הדוגמה הבולטת ביותר היא מינויו של סיראג'ודין חקאני לשר הפנים האפגני. חקאני עומד בראש ארגון הטרור "רשת חקאני", אשר על־פי מידע אמריקני ביצע פיגועים באזרחים אמריקנים, ואף סייע לאל־קאעדה בפיגועי 11 בספטמבר.14 האף־בי־איי מציע פרס של עשרה מיליון דולר על ראשו של שר הפנים של "האמירות האסלאמית של אפגניסטאן",15 מה שמקשה על הארגון לקבל הכרה בין־לאומית או לקיים שיתוף פעולה ביטחוני גלוי עם ארצות־הברית. רשת חקאני נושאת בתפקידי מפתח בממשלה הטאלבאנית, ושולטת בין היתר בכוחו המיליטנטי של הארגון. עם זאת, על־פי הערכות מודיעיניות, הרשת עדיין מחזיקה בקשרים עם אל־קאעדה.16 יתר על כן, המבנה הגאופוליטי של אפגניסטאן מקשה על תפיסת "הפיקוד והשליטה" של הטאלבאן ברמה הטקטית, ומדיניותו מוכלת ברמות שונות במחוזות שונים במדינה.17

שלישית, כפועל יוצא של בעיית ההנהגה בטאלבאן, אפגניסטאן סובלת מסנקציות קשות מאז עלה הארגון לשלטון. זאת נוסף על חוסר בהכרה בין־לאומית בטאלבאן כריבון במדינה. לצד הכסף הרב אשר "הוקפא" בבנקים אמריקניים,18 מדיניותו הקיצונית של הטאלבאן הוציאה נשים רבות אל מחוץ לשוק העבודה, ובכך הוסיפה לבעייתן הכלכלית. איום נוסף נוגע לחיסול ענף רווחי במיוחד במדינה, המפרנס חקלאים ומשפחות רבות. שנים רבות מגדלים באפגניסטאן את פרג האופיום, שנסחר לצורך ייצור סמים.19 על־פי נתונים לא רשמיים, כ־11% מתוצרה הלאומי הגולמי של אפגניסטאן ב־2021 התבסס על הענף. הטאלבאן, ככל הנראה מסיבות של נראוּת כלפי העולם, שם לו יעד לחסל את הענף, שבעבר היה מתומכיו, ובכך צפוי להנחית עוד מכה אנושה על הכלכלה המקומית המדממת.20

לפי נתונים שפורסמו ביוני 2022, ל־25 מיליוני אפגנים בקירוב, שהם מעל 50% מתושבי המדינה, אין ביטחון תזונתי.21 המוני אזרחים רעבים וחסרי תקווה עלולים לצאת לרחובות, להעלות את רמת הפשיעה במדינה ואף לחפש את מקומם בארגוני טרור שמציעים תגמולים כספיים בתמורה להצטרפות לשורותיהם. כפי שראינו ב"אביב הערבי" במזרח התיכון, שכונה גם "מחאת הפיתה", בטן ריקה יכולה להביא להתקוממות ולהפיכה.22 משבר במדינות המזרח התיכון בכלל ובמדינות מוסלמיות בפרט עלול להיות מופנה בשלב זה או אחר לכיוון ישראל, בדיוק כמו שעולה מפעילות הח'ותים בתימן.23

זירת הפיגוע בחדרה, מרס 2022

זירת הפיגוע בחדרה, מרס 2022

"המדינה האסלאמית" - מקאבול לבאר שבע

מאז עלה הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן, הגביר תא דאעש בח'וראסאן את פעילותו ואת נוכחותו במדינה. סיפור הצלחתו הפך אותו מודל לפעילות דאעש במקומות שונים בעולם במלחמה נגד "הכופרים".24 מלחמה זו, כפי שאנו יודעים, לא פסחה לאחרונה גם על מדינת ישראל.

תא ח'וראסאן, אשר פועל בעיקר באפגניסטאן ובפקיסטאן, הוקם בתחילת 2015 על־ידי עריקים מאל־קאעדה וקבוצות טרור אחרות במרחב, והוא מבקש להקים ח'ליפות אסלאמית, בדיוק כמו בתקופת האסלאם הקדום. כסניף של דאעש רואה הארגון בג'האד מלחמת הקודש, ערך עליון להשגת מטרתו, וכדי להשיגה פועל בצורה רצחנית קיצונית, כולל פיגועים וקרבות. מאז הוקם הספיק הסניף בח'וראסאן לדעת הישגים טקטיים לצד הפסדים נרחבים. מחד, כבר בשנה הראשונה להיווסדו הכיל את ריבונותו באזורים מסוימים באפגניסטאן, ומאידך, ב־2020 חווה הפסדים קשים בשליטה ובכוח אדם, בעיקר לנוכח המלחמה המשותפת נגד טרור שנקטו הכוחות האפגניים לשעבר עם ארצות־הברית.25

בסמוך לנסיגת הכוחות הזרים ועליית הטאלבאן לשלטון, חלו בארגון שני אירועים מרכזים, אשר הביאו ל"תחייתו מחדש". הראשון היה שחרורם של אסירים רבים מבתי הכלא - בגראם ופול א־שרקי. בגראם היה מחנה אמריקני עם תאי כליאה שננטש בסמוך לנסיגת הכוחות, ונפרץ על־ידי הטאלבאן. יש לציין כי אסירים מארגוני טרור שונים היו כלואים בבתי הכלא הללו, אולם פעילי דאעש רבים זכו מן ההפקר.26 האירוע המרכזי השני היה עלייתו של מנהיג הארגון החדש, שהאב אל־מהג'יר. אל־מהג'יר תפס את הפיקוד ככל הנראה באפריל 2020, והשתמש בניסיונו הטקטי-מבצעי שרכש בתור מפקד אזור קאבול, על מנת להוציא לפועל פיגועים איכותיים וקטלניים.

ב־2021 ביצע תא המחוז 365 פיגועים, בהם הרג כ־2,210 בני אדם.27 הארגון הקיצוני רואה את כל הקבוצות הדתיות השונות במדינה ככופרות, וממקד את תקיפותיו במיוחד נגד המיעוט השיעי הזרי (כ־10% מאוכלוסיית אפגניסטאן), חיילי ואנשי הממשל של הטאלבאן ושאר קבוצות אזרחים. מטרת העל שלו מתחלקת לשניים. מצד אחד, ערעור השלטון בצורה מיליטנטית באפגניסטאן במטרה להשתלט על חלקים מהמדינה, ומצד שני, זריעת אימה והפגנת כוח כלפי האוכלוסייה המקומית על־מנת לערער את שלטון הטאלבאן בצורה תודעתית.28

שיטת הפעולה של הסניף מבוססת על פיגועים נקודתיים בבני אדם, הכוללים הפעלת מטענים, ירי, ופיצוץ כלי רכב, פיגועי התאבדות איכותיים, אשר לרוב מתוכננים זמן רב נגד יעד איכותי, במטרה לגבות חיי אדם רבים, והתקפות על תשתיות כמו מקורות חשמל. בעוד ההתקפות על התשתיות וההתקפות הנקודתיות מתבצעות כמעט על בסיס שבועי, פיגועי ההתאבדות מבוצעים כמה פעמים בשנה והשפעתם התודעתית גדולה. דוגמה שכיחה לפיגוע התאבדות איכותי היא פגיעה במתפללים שיעים או צופים (הזרם המיסטי של האסלאם), בעת תפילתם במסגד. פיגוע כזה אירע בעיר מאזאר א־שריף ב־21 באפריל 2022 במסגד שיעי. המחבל ניצל את העובדה שהמסגד היה מלא בחודש הרמדאן, ופוצץ עימו לפחות 25 בני אדם.29

מלבד הפעילות המיליטנטית, הרחיב תא ח'וראסאן את היקף תעמולתו תחת שלטון הטאלבאן. עד אוגוסט 2021 הפיץ הארגון את התעמולה בעיקר בשפות עמי האזור (פשטו, אורדו וטג'יקית), נוסף על התעמולה של כלל דאעש בשפה הערבית. ואולם לאחר עליית שלטון הטאלבאן, ובעקבות הפיגוע המוצלח בשדה התעופה בקאבול שהחזיר אותו לכותרות בעולם, החל התא להפיץ תעמולה גם באנגלית, על־מנת לנסות לגייס פעילים ממנעד רחב של מדינות. התעמולה התבטאה בהוצאה לאור של כתב העת "הקול של ח'וראסאן" שיוצא לאור על בסיס חודשי, ועל הוצאה לאור של ספר התעמולה ג'האד - הדרך לגן עדן, בן 54 עמודים. תעמולת הארגון מתרכזת ב"דעוה" (הטפה דתית), בהטפה נגד הטאלבאן והאשמתו כמי שמובל על־ידי המערב, ובהטפה נגד פלגים אסלאמיים שונים, המכונים בפיו "כופרים". כמו כן, הארגון מנצל את ההתרחשויות האזוריות על־מנת לגייס פעילים נוספים.30 לדוגמה, לאחר ההתבטאויות של בכירים בממשל ההודי נגד הנביא מוחמד ביוני 2022, שהובילו למחאות אלימות בתוך הודו ומחוצה לה בקרב מוסלמים, הוציא הארגון מהדורה מיוחדת של "הקול של ח'וראסאן" שבה הפציר במוסלמים לצאת לג'האד בהודו נגד הממשל הכופר.31

מאז תחילת 2022 האתגר הביטחוני שהציב תא ח'וראסאן התפתח לכדי איום אזורי בקרב מדינות מרכז אסיה. הארגון, אשר פעל עד תקופה זאת רק בתחומי אפגניסטאן ופקיסטאן, התקיף מתוך שטח אפגניסטאן גם מדינות הגובלות עימה - טג'יקיסטאן ואוזבקיסטאן. ב־18 באפריל 2022, ירו פעילי ח'וראסאן עשרה טילים על בסיס של הצבא הטג'יקי בסמוך לעיר קונדוז. הטג'יקים הכחישו את הידיעה, ולא דווח על פגיעות בנפש.32

במרס 2022, ישראל, אשר שוכנת אלפי קילומטרים מאזור ח'וראסאן, הוכתה בתדהמה כאשר מחבל ערבי-ישראלי רצח ארבעה אזרחים לאור יום במרכז באר שבע. ימים אחדים לאחר מכן, שני מחבלים מאום אל־פחם תכננו להוציא לפועל פיגוע גדול בחדרה, רצחו שני שוטרי מג"ב ופצעו בני אדם נוספים. המשותף לשני הפיגועים היה שהמחבלים שביצעו אותם פעלו בשם דאעש, וכבר ריצו זמן בכלא לאחר שניסו להצטרף לשורות הארגון בסוריה ועיראק. אם עד אירועים אלה דאעש, לעומת ארגוני טרור כמו חמאס או חזבאללה, לא נתפס ברמה התודעתית על־ידי הציבור הישראלי כאיום ממשי, המציאות בשטח הוכיחה אחרת.33

לאחר הפיגועים, גורמים במערכת הביטחון הישראלית ציינו שלאחרונה החלה תופעה חדשה של שבועת אמונים לדאעש של צעירים דרך הרשת בצורה פשוטה ומהירה מבעבר. ולכן, אף שמספר הפעילים המוערך בישראל איננו גדול, מתברר שפוטנציאל הגיוס אליו עולה וגדל. בד בבד, ארגון הטרור ידוע בברוטליות הקיצונית שלו, אשר מאפשרת גם למספר פעילים קטן לבצע פיגועים רצחניים - עם כלי נשק חם או קר.34

על־מנת להבין ולסכל בצורה טובה יותר את הטקטיקה, התעמולה, הגיוס ותפיסת העולם של דאעש בישראל כיום, יש ללמוד מהנעשה בסניף בח'וראסאן. תא טרור זה הצליח בעזרת פיגוע ראוותני בשדה התעופה ליצור השפעה תודעתית חסרת תקדים, שהובילה להתחזקותו תחת שלטון הטאלבאן. לא מן הנמנע שבעקבות הפיגועים בישראל ינסה דאעש להשיג תוצאה דומה וישתמש בטכניקות דומות. או, במילים אחרות, מה שהצליח באפגניסטאן, עשוי להצליח (אף אם חלקית) גם בישראל.

ג'האד: הדרך לגן עדן. ספר התעמולה הראשון באנגלית של תא דאעש בח'וראסאן (מקור: טלגרם)

ג'האד: הדרך לגן עדן. ספר התעמולה הראשון באנגלית של תא דאעש בח'וראסאן (מקור: טלגרם)

איראן וחמאס - מגרש משחקים חדש?

מאז 1987 ישראל מנהלת מערכה נגד ארגון הטרור הפלסטיני חמאס, אשר פועל בכמה מוקדים בעולם נוסף על עזה ושטחי יהודה ושומרון. חמאס הביע את תמיכתו בעלייה לשלטון של הטאלבאן באפגניסטאן באוגוסט 2021 ומחזיק בכמה מאפיינים אידאולוגיים דומים לו.35 לכן, לא מן הנמנע שהטאלבאן, שכבר מאפשר לכמה ארגוני טרור להתאמן, לתכנן ולפעול בתוך ומתוך שטח אפגניסטאן, יאפשר גם לחמאס מקלט בטוח להתבססות. חמאס עשוי לנצל את הקרקע הפורייה של אפגניסטאן לניהול הארגון, במיוחד לנוכח ההתקרבות הדיפלומטית ושיתוף הפעולה הביטחוני המתחזק בין ישראל לטורקיה (חלק מהנהגת חמאס נמצאת בטורקיה). טורקיה מאפשרת לחמאס כבר זמן מה להשתמש בה כמעין מדינת בסיס, אשר דרכה מנהל הארגון את מערך כספיו.36

לאיראן, אויבת נוספת של ישראל, יש אינטרסים רבים באפגניסטאן, ובמהלך ההיסטוריה יחסיה עם הטאלבאן היו מתוחים. מצד אחד, המדינה השיעית לא רואה בעין יפה את הפגיעה והיחס של הטאלבאן כלפי המיעוט השיעי באפגניסטאן, ומצד שני מבינה את החשיבות האסטרטגית של התבססות בה, הרחק מעיני המערב.37 איראן מנצלת כבר שנים את הקרקע של מדינות אנטי־מערביות על־מנת להרחיב את ההשפעה שלה בעולם. ראשית, מכיוון שהיא פועלת תחת סנקציות כלכליות קשות של המערב, ושנית מכיוון שאחת ממטרותיה היא "לייצא את המהפכה השיעית" בכל רחבי העולם. באמריקה הלטינית, למשל, איראן פועלת כבר משנות ה־2000 המוקדמות, הרחק מעיני ישראל וארצות־הברית.38 איראן מנצלת את העובדה שפליטים שיעים רבים מגיעים מאפגניסטאן לגבולותיה מאז עלה הטאלבאן לשלטון, ומגייסת אותם למיליציות איראניות המהוות כוח נייד זמין בסמוך לגבול האפגני.39 נוסף על כך, לא מן הנמנע שאיראן תשתמש בארגונים בעלי אינטרסים דומים כמו חמאס, חזבאללה, או ארגונים מקומיים כזרוע בתוך אפגניסטאן. מה שבטוח הוא, שהתחממות הקשרים בין טהראן לקאבול חייבת לקבל את תשומת הלב הראויה בישראל וליפול על אוזניים קשובות.40

האויב של האויב חבר: תנועת ההתנגדות בעמק פנג'שיר

חזית ההתנגדות הלאומית של אפגניסטאן (NRF) היא התנועה האנטי־טאלבאנית הוותיקה ביותר (שנות ה־90), שידועה בתור זאת שטרם נכנעה לה. התנועה מאגדת תחתיה כיום שורה של ארגונים בעלי מטרה דומה - הפלת שלטון הטאלבאן באפגניסטאן. החזית ממוקמת בעמק פנג'שיר המוקף בהרי ההינדו־קוש, צפונית לקאבול, ומורכבת בעיקר מאפגנים בעלי לאום טג'יקי שמנהלים אורח חיים עצמאי, חלקם חיילים לשעבר בצבא אפגניסטאן. לתנועה כ־17 בסיסים צבאיים בעמק. היא משתמשת בתוואי הקרקע על־מנת להילחם לוחמת גרילה, ולהשיג שליטה מבצעית באזורי מפתח מצומצמים. נכון ליוני 2022 הצליחה חזית ההתנגדות להשתלט על שטחים בפרובינציות נוספות כמו פארוואן, כאפיסה, בלך ועוד, היא מאיימת על ריבונות הטאלבאן,41 ועשויה להמשיך לכבוש ממנו שטחים. הטאלבאן, בתגובה, שלח לעמק תגבור של כוחות גדול יחסית על־מנת להתמודד עם האיום האסטרטגי. קשה לומר בוודאות אם החזית האפגנית מהווה איום ממשי על שלטון הטאלבאן, אולם המתיחות בין הקבוצות מולידה אתגר ביטחוני פנימי משמעותי.42

תנועת החזית האפגנית עשויה להיות בת ברית אסטרטגית לישראל בזירה האפגנית. בעוד שהשפעה של ארגוני טרור באפגניסטאן גוברת, ישראל זקוקה לעיניים בשטח. מחד זקוקה החזית לכסף, תמיכה וסיוע מבחוץ על־מנת להתמודד עם הטאלבאן, ומאידך ישראל יכולה להיעזר בה לטובת מודיעין יומינט איכותי. בעבר ישראל כבר פרסה את חסותה על אוכלוסיית הכורדים בעיראק אשר נאבקים לעצמאות תחת שלטונות טורקיים, איראניים ועיראקיים.43 שיתוף הפעולה הזה, אשר הניב לישראל הישגים ביטחוניים-כלכליים כבירים, יכול לעבוד גם עם דורשי העצמאות מעמק פנג'שיר.

פורשי הטאלבאן הפקיסטני נשבעים אמונים ל"מדינה האסלאמית", ינואר 2015. במרכז: מושל המחוז הראשון חאפט' סעיד חאן

פורשי הטאלבאן הפקיסטני נשבעים אמונים ל"מדינה האסלאמית", ינואר 2015. במרכז: מושל המחוז הראשון חאפט' סעיד חאן

אל־קאעדה והטאלבאן הפקיסטני

ארגון נוסף שמוסיף לאתגר הביטחוני מאפגניסטאן הוא אל־קאעדה, אשר למרות ההבטחות בהסכם דוחה, עדיין מקיים מערכת קשרים עם הטאלבאן בכלל ורשת חקאני בפרט. אחת האינדיקציות לכך היא שמנהיג אל־קאעדה אל־ט'ואהרי חוסל, בעודו שוהה בבית אשר בבעלות סיראג'ודין חקאני.44 אף שעל־פי דיווחים, לארגון אין עדיין יכולת להוציא פיגועים למערב, הוא חווה קשיי הנהגה ומספר פעיליו מצומצם, ההיסטוריה הרצחנית שלו מלמדת שאין להקל בו ראש. אל־קאעדה שומר על שקט אסטרטגי מאז עלה הטאלבאן לשלטון, על־מנת שהאחרון יוכיח למערב שאין הוא מאפשר לקבוצות טרור או לוחמים זרים לפעול משטחו. ואולם אם אל־קאעדה יוציא פיגוע נוסף במערב בכלל ובארצות־הברית בפרט, האמריקנים יראו בהסכם עם הטאלבאן כמבוטל ויחשבו מחדש על המדיניות שלהם באפגניסטאן.45

מי שכבר סובלת זמן רב מהחופש של ארגוני הטרור באפגניסטאן היא פקיסטאן, אשר מתמודדת מול ארגון הטאלבאן הפקיסטני (TTP),  שמטרתו הפלת הטרור והפיכתה של פקיסטאן למדינה אסלאמית. הארגון מחזיק באידאולוגיה דומה לאחיו האפגני, ונהנה מחופש פעולה בתוך אפגניסטאן. קו הגבול הארוך בין המדינות, בעיקר באזור השטחים הפדרלי (FATA), מאפשר לארגוני טרור להסתנן מאפגניסטאן לפקיסטאן, ולפגוע באזרחים ובכוחות הביטחון הפקיסטני.46 פקיסטאן מנסה לכבות את הלהבות, ואף התקיפה מהאוויר פעילים של ארגון הטאלבאן הפקיסטני בתוך שטח אפגניסטאן (בפרובינציות קונאר וח'וסת).47 בד בבד, פקיסטאן מנסה לקדם משא ומתן עם הארגון בתיווך הטאלבאן, שנכון ליולי 2022 לא נשא פרי.48

שותפה חדשה בהסכמי אברהם? פקיסטאן תחת אש

חתימת הסכמי אברהם במחצית ספטמבר 2020 הביאה לתפנית ביחסיה של מדינת ישראל, לא רק עם מדינות העולם הערבי, אלא גם עם מדינות האסלאם בכלל. נרמול היחסים עם מדינות המפרץ הסוניות - איחוד האמירויות הערביות ובחריין, התווה את הדרך לחתימת הסכמי נרמול גם עם סודאן ומרוקו, ולא מן הנמנע שגם עם מדינות נוספות בעתיד. ההסכמים הללו התבססו על שתי נקודות ממשק בין ישראל לשאר המדינות. הראשונה - איראן כאויב משותף הן למחנה הסוני והן לישראל, והשנייה - מסחר במערכות נשק וטכנולוגיות ישראליות, מצרך אשר המדינות הללו זקוקות לו.49

בעקבות האתגר הביטחוני המתגבר מאפגניסטאן, מדינה מוסלמית נוספת עשויה להזדקק לשירותיה של ישראל, ודיווחים מ־2022 כבר מראים שהדרך לשם החלה. פקיסטאן, בעלת הגבול הארוך ביותר עם אפגניסטאן, חוטפת את הריקושטים משכנתה במערב וזקוקה לפתרונות למצבה החדש. מחד, בכירים פקיסטנים גינו את ישראל בצורה בוטה וטרם הכירו בה רשמית. מאידך, התקרבותה של ערב הסעודית, אחותה הגדולה של פקיסטאן, ריככה את עמדתה כלפי המדינה היהודית. את ציון הדרך הזה ניתן היה לחזות לאחר שמשלחת של אזרחים פקיסטנים נחתו לראשונה בישראל במאי 2022. כל עוד אפגניסטאן תמשיך להיות חממת טרור לפיגועים בפקיסטאן,50 וזאת תמשיך לספוג פגיעה בתושביה, חייליה וריבונותה, כך יגבר הסיכוי לחתימה על הסכם נורמליזציה עם ישראל בתצורה דומה לקודמיו. עבור ישראל, נרמול היחסים עם פקיסטאן יכול להביא להישגים טקטיים ואסטרטגיים במערכה אל מול איראן. קודם כול, "תקיעת יתד" נוספת במרכז אסיה, במדינה הגובלת עם איראן, תחייב את האחרונה לפצל את משאביה גם למזרח, תרחיב את המאבק לזירה נוספת ותאפשר הכרה טובה יותר עם השטח. יתר על כן, פקיסטאן היא מעצמה גרעינית, והתקרבות אליה עשויה להיות הישג אסטרטגי.

ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה ומנהיג הטאלבאן, מולה עבד אל־ע'ני בראדר, בפגישה בדוחה לפני תפיסת השלטון באפגניסטאן. אוגוסט 2021

ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה ומנהיג הטאלבאן, מולה עבד אל־ע'ני בראדר, בפגישה בדוחה לפני תפיסת השלטון באפגניסטאן. אוגוסט 2021

סיכום

כשנה לאחר עלייתו המחודשת של הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן, המדינה ניצבת בפני משבר כלכלי-פוליטי-ביטחוני עמוק, אשר מייצר כלפי ישראל משמעויות ביטחוניות ואסטרטגיות לצד הזדמנויות ולקחים. בממד הביטחוני, איראן וחמאס עשויות לנצל את אפגניסטאן כקרקע פורייה להקמת בסיס חדש ותכנון פעילויות טרור הרחק מעיני ישראל. נוסף על כך, אל־קאעדה, אשר מחזיק בקשרים קרובים עם הטאלבאן, עשוי בטווח הארוך להשתקם ולהוציא לפועל מאפגניסטאן פיגועים איכותיים בכל רחבי העולם.

ארגון דאעש העולמי ניצל את ההצלחה התודעתית של עליית שלטון הטאלבאן, ומנצל את מרחב הפעולה שבו זכה כתוצאה מכך על־מנת להתפתח ולפעול באפגניסטאן. סניף ח'וראסאן של הארגון הרחיב לאחרונה את מערך התעמולה שלו בפנייה למוסלמים במדינות שונות דוברי מגוון שפות, באמצעות הרשתות החברתיות. ישראל, אשר במרס 2022 סבלה מפיגועים המיוחסים לדאעש, צריכה ללמוד מפעילות תא ח'וראסאן, ולהגביר את מדיניות האכיפה שלה ברשתות החברתיות, על־מנת למנוע מוטיבציה דומה של גיוסים לארגון. נוסף על כך, אף שמטה דאעש נמצא בסוריה ובעיראק, התחזקות סניף ח'וראסאן עשויה להפוך אותו למעוז חשוב ביותר עבור הארגון לצורך תכנון, גיוס והוצאת פיגועים בין־לאומיים.

בממד המדיני, איום הטרור האפגני אשר זולג לפקיסטאן יכול לשמש הזדמנות פז לישראל לצורך התקרבות בין המדינות. לאחר חתימת הסכמי אברהם ריככה פקיסטאן את עמדתה כלפי ישראל, וצעדים ראשונים להכשרת הקרקע לנורמליזציה כבר החלו. הסכם בין המדינות יכול להביא לישראל הישג אסטרטגי במערכה מול איראן, לנוכח העובדה שפקיסטאן גובלת בה.

טוב תעשה ישראל אם תגביר את הקשב כלפי אפגניסטאן, אשר מתפתחת להיות פעם נוספת חממה לפעילות טרור בין־לאומית. כפי שלמדנו כבר מאירועי 11 בספטמבר 2001, פיגועים שמתוכננים באפגניסטאן, סופם להדהד בכל העולם.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

הערות

  • Martinez, L. and Finnegan, C. (2021, August 16). Chaos at Kabul airport amid struggle to flee. ABC News

  • Seligman, L. (2021, August 30). Pentagon prepared for ‘mass casualty’ attack at Kabul Airport hours before explosion. Politico

  • Schroden, J. and Powell, A. (2021, September 16). Working with the devil? The potential for U.S.- Taliban cooperation against the Islamic State in Afghanistan. War On the Rocks  

  • Schmitt, E. Cooper, H. (2022, February 4). Lone ISIS Bomber Carried Out Attack at Kabul Airport, Pentagon Says. The New York Times

  • US Drone Strike in Afghanistan Kills Al-Qaida Leader. (2022, August 2). VOA News

  • Basit, A. (2022, August 4). Ayman al-Zawahiri’s assassination spells bad news for the Taliban. Al-Jazeera; Mir, A. (2022, August 2). The Al Qaeda That Ayman al-Zawahri Leaves Behind. The New York Times

  • Taliban Government in Afghanistan: Background and Issues for Congress. (2021, November 2). Congressional Research Service. pp. 1-2

  • איילון, ע, רז, ע, ג, עמיאל, ב. (מרס, 2022), משמעויות הנסיגה האמריקנית מאפגניסטאן לאחר שני עשורים למלחמה הכלל-עולמית בטרור. עדכן אסטרטגי.25. 1. עמ' 39-38

  • איילון, ע, רז, ע, ג, עמיאל, ב. עמ' 36-35

  • Joint Declaration between the Islamic Republic of Afghanistan and the United States of America

    for Bringing Peace to Afghanistan. (2020, February 29). US Department of State

  • Taliban are back - what next for Afghanistan?. (2021, August 2021). BBC

  • Nigam, A. (2021, November 1). Afghanistan's Ex-intelligence Officers Joining ISIS-K To Fight Taliban: Report. Republic World

  • Siddique, A. (2022, June 2). ‘Unprecedented Differences’: Rifts Within The Taliban Come Out In The Open. Gandhara

  • HAQQANI NETWORK. (N.D). National Counterterrorism Center

  • SIRAJUDDIN HAQQANI. (N.D.). FBI

  • Letter dated 25 May 2022 from the Chair of the Security Council Committee established pursuant to resolution 1988 (2011) addressed to the President of the Security Council. (2022, May 26). United Nations Security Council. pp. 6-10

  • O’Donnell, L. (2021, December 12). Taliban Splintered by Internal Divisions, External Spoilers. Foreign Policy

  • Answer, R. (2022, March 16). US moral decline in Afghanistan: The frozen funds. Daily Sabah.

  • Islamic Emirate Announces Ban on Poppy Cultivation. (2022, April 3). Tolo News

  • Taliban Poppy Ban Worsens Poverty in Afghanistan, Experts Warn. (2022, April 15). Voa News

  • Afghanistan. (N.D). OCHA

  • פולוק, ד. (2021). 'האביב הערבי' דרך פריזמת הקהל - אז ועכשיו. עדכן אסטרטגי.1.24. עמ' 83

  • דבורי,נ. (2021, אוגוסט, 30). האיום התימני: קבוצת המורדים המרוחקת שמבעירה את הים האדום ומאיימת בירי טילים על אילת. MAKO  

  • מבט לג’האד העולמי (13-2 בספטמבר 2021). מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

  • Jadoon, A. Sayed, A., Mines, A. (2022, January). The Islamic State Threat in Taliban Afghanistan: Tracing the Resurgence of Islamic State Khorasan. CTC Sentinel. 15.1. pp. 33-35

  • Epstein, J, Haltiwanger, J. (2021, August 27). The Pentagon says thousands of ISIS-K prisoners went free after the Taliban seized Afghanistan. Insider

  • Lopez, G,C. (2022, May 2). The Islamic State Threat to Afghanistan and Its Neighbours. Militant Wire

  • איילון, ע, רז, ע, ג, עמיאל, ב. עמ' 39-38

  • גבאי, ד.(2022, אפריל 21). חדשות-מבזק לייב

  • Raz, I, G. (2022, May). JIHAD, THE WAY TO JANNAH? Analyzing ISIS-KP’s first English Propaganda Book. ITCT

  • The Khorasan Diary (2022, June 14). Twitter

  • Gul, A. (2022, April 18). Islamic State Khorasan Claims Rocket Attack on Uzbekistan. Voa News

  • Ganor, B. (2022, June). CTC-ICT Focus on Israel: What Can We Learn from the Spring 2022 Terror Wave in Israel. CTC Sentinel. 15.6. pp. 1-2

  •  בוחבוט, א. (2022, אפריל 2), וואלה. פצצות קטנטנות: פעילי דאעש בישראל לא רבים, אך עלולים לגרום נזק קטלני

  • Majid, M. (2021, October 3). Hamas chief holds call with Taliban foreign minister. AA

  • שרגאי, נ. (2022, ינואר 27). טורקי הפוך: פעילות מפקדת חמאס באיסטנבול מעוררת חשש בירושלים. ישראל היום

     

  • Gadi, I, R. (2022, June 14). Iran-Taliban Relations and Shia Hazara in Afghanistan. Militant Wire

  • ראו:  דוסטרי, ע. (2021, ינואר). מעורבות איראן באמריקה הלטינית. מערכות. 489. עמ' 55-51

  • זמיר, א. (2022, יולי). המערכה האזורית נגד איראן על השליטה במזרח התיכון. The Washington Institute. עמ' 22

  • Nadimi, F. (2021, July 19). Iran Sets Its Eyes on Afghanistan. The Washington Institute

     

  • הכוונה כמובן לאיום על הריבונות בתאי שטח מסוימים בהם NRF פועלת, ואין הכוונה לכלל הריבונות על אפגניסטאן

  • Kishore, S. (2022, May 13). The National Resistance Front: A New Chapter in the Afghan War?. South Asian Voices; Kermani, S. (2022, May 16). Afghan resistance attack Taliban, sparking reprisals in Panjshir. BBC News

  • בנא, ג. (2022, מרס 22). ישראל וכורדיסטן: היחסים עמוקים ומשמעותיים משחושבים. ישראל היום

  • Clark, K. (2022, August 2). Al-Qaeda Leader Killed in Kabul: What might be the repercussions for the Taleban and Afghanistan?.Afghanistan Analysts Network

  • SIRAJUDDIN HAQQANI. (N.D.). FBI; Letter dated 25 May 2022 from the Chair of the Security Council Committee established pursuant to resolution 1988 (2011) addressed to the President of the Security Council (pp.12-14)

  • Raz, I, G. (2022, May 4). Pakistan's Terrorism Landscape in the Wake of America's Afghanistan Withdrawal. Militant Wire

  • Afghanistan death toll in 'Pakistan strikes' rises to at least 47: officials (2022, April 17). France 24

  • Jamal, U. (2022, June 13). Tehreek-e-Taliban Pakistan Declares Unilateral Ceasefire. The Diplomat

  • Guzansky, Y, Feuer, S, J. (2021, November 1). The Abraham Accords at One Year: Achievements, Challenges, and Recommendations for Israel. INSS

  • Israeli president confirms meeting delegation of Pakistani expats. (2022, May 29). Tribune