שאלון "תפיסת מצב": כלי לאיתור מוקדי לחץ ומסוגלות במשימות הנדרשות מהפרט ומהמסגרת

רס"ן אופיר אוחיון, רמ"ד כושר נפשי ופסיכולוגיה מבצעית, מחלקת בריאות הגוף והנפש, מקרפ"ר, זרוע היבשה

סא"ל יואב לוינשטיין, רע"ן שדה וכושר נפשי, מחלקת בריאות הגוף והנפש, מקרפ"ר, זרוע היבשה

ד"ר אבישי אנטונובסקי, רמ"ד מחקר כושר נפשי, מחלקת בריאות הגוף והנפש, מקרפ"ר, זרוע היבשה25.04.2022

שאלון תפיסת מצב מעניק למפקד זווית התבוננות שונה ומדויקת על האתגרים המנטליים של חייליו, ועל המקומות שבהם נכון לתחזק את כושרם הנפשי. שימוש בכלי שמודד רמת לחץ ומסוגלות, יסייע למפקדים להפסיק לפעול על־פי תחושות בטן ולהתערב ולהשפיע במקום שהחיילים זקוקים לכך
מתוך "היבטים פסיכולוגיים של מצבי לחץ אצל חיילים" (מערכות 257, אוגוסט 1977)

מתוך "היבטים פסיכולוגיים של מצבי לחץ אצל חיילים" (מערכות 257, אוגוסט 1977)

האמונה של חיילי צה"ל בעצמם וביכולתם ליצור שינויים חיוביים בחייהם, משפיעה על הצלחתם בחייהם האישיים והמקצועיים ועל רווחתם האישית. הדבר נכון במיוחד בסביבה הצבאית המתאפיינת בגורמי דחק (סביבה סטרסוגנית), בעתות שגרה ויותר מכך במצבי חירום. נקודת המפגש בין מידת הלחץ שחווה הפרט למידה שבה הוא יכול, לתפיסתו, להתמודד עימו, מכרעת בהשפעה על תגובתו ללחץ ועל המשך תפקודו לנוכח הגירוי. הבנת התהליך שעובר על החייל בנקודות מפגש כאלה יכולה לשפוך אור על תפקודו הקוגניטיבי והרגשי. דרך הבנת מוקדי הלחץ העיקריים ומידת המסוגלות של החייל להתמודד עמם, יוכל המפקד לגבש תוכניות פעולה ולהשתמש בכלים יישומיים לטובת הפחתת הלחץ ושיפור המסוגלות העצמית של חייליו.

מסוגלות עצמית

תפיסת מסוגלות עצמית נוגעת למבנה הפסיכולוגי של הפרט, ולאמונתו ביכולתו לבצע משימה בהצלחה או לפעול בדרך הנכונה ללא תלות בנסיבות או בהקשר. זו למעשה האמונה של האדם בנוגע ליכולתו להשיג שליטה על אירועים המשפיעים על חייו, לגייס את המוטיבציה ואת המשאבים הקוגניטיביים, ולעשות את הפעולות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים.1 עם התפתחות המושג הורחבה הגדרתו, וכיום ההתייחסות למסוגלות עצמית היא כמערכת אמונות רב־ממדית שמתפתחת במהלך חייו של הפרט. במשך השנים נחקרה המסוגלות העצמית בעולם העבודה, אך ככל הידוע לנו, הנושא אינו נחקר לעומקו בצה"ל.  

לחץ

שלוש גישות מרכזיות בספרות הפסיכולוגית להגדרת המושג "לחץ":2 הראשונה - לחץ מוגדר על־ידי גירוי. חלוצי המחקר בתחום3 התבוננו על הלחץ במושגים פיזיקליים: לחץ מופעל על חומר מסוים, ואם איננו חזק מדי – יחזור החומר לצורתו המקורית לאחר שיוסר ממנו הלחץ. כאשר הלחץ גובר על גמישות החומר - ייגרם לחומר נזק בלתי הפיך.4 כלומר, רמת הלחץ נקבעת רק על־פי מאפיינים שונים של הגירוי שאליו היחיד נחשף: עוצמה, משך ואופן ההופעה (פתאומי או מצופה).5 דוגמה נוספת להתבוננות על לחץ דרך הגירוי המפעיל אותו אפשר למצוא במודל הגירויים שפיתחו הפסיכיאטרים הולמס וריי.6 מודל זה מתמקד במהות הגירויים היוצרים לחץ, מתוך הנחת יסוד שיש גירויים שיוצרים לחץ אצל רוב בני האדם. לפי מודל הגירויים, יש ארבעה סוגים עיקריים של גירויים ללחץ: עומס; קונפליקט (הימנעות-התקרבות); שינוי (שלילי-חיובי); וחוסר שליטה. כל סוג של תגובה ללחץ מוסבר על־ידי אחד (או יותר) מהגורמים הללו.

הגישה השנייה סוברת כי לחץ מוגדר על־ידי התגובה. לאדם יש מערך קבוע של תגובות ללחץ; גורם הלחץ המעורר את התגובה איננו חשוב, שכן הפרט יכול להגיב באופן דומה לגורמי לחץ שונים.  לפי הגדרה זו, לחץ מתעורר על־ידי כל גירוי המפר את שיווי המשקל של הפרט, ללא קשר לסוג הגירוי או למשתנים אחרים בסביבה.7 הגישה השלישית טוענת כי לחץ מוגדר באמצעות יחסי הגומלין שבין הפרט לסביבתו (מודל האינטראקציה). כלומר הגירוי לבדו והתגובה לבדה אינם מספיקים להגדרת הלחץ, והקשר ביניהם הוא שמאפשר להבין את רמת הלחץ שבה נמצא הפרט.8

להגדרת הלחץ במונחי הגירוי יש יתרון בדרך שהוא ניתן למדידה אובייקטיבית באופן יחסי (גם כשאיננו פיזי). לדוגמה ניתן למדוד עוצמה של פיצוץ, או להבדיל בין ירי של כדור בודד שנורה לעבר כוח צבאי, ובין ירי של צרור וכיוצא בזה. עם זאת, להגדרה זו יש חיסרון משמעותי – ההתעלמות מן הפרט. אנשים שונים יכולים להגיב לאותו הגירוי באופן שונה, על בסיס עמדות, ציפיות ותכונות השונות מאדם לאדם. גם להגדרת הלחץ במונחי התגובה יש יתרון וחיסרון בולטים: יתרונה בהיותה ממוקדת באנשים עצמם (שהם מושא הלחץ) ובשונות ביניהם, אך תגובתו של הפרט לגירוי יכולה להיות גם תוצאה של משתנים נוספים שאינם בהכרח קשורים באופן ישיר לגורם הלחץ. בדרך זאת עשויה להיות השלכה על תוקפה של מדידה אמפירית של תגובה ללחץ.

הגדרת לחץ במונחים של יחסי הגומלין בין הפרט לסביבה (מודל האינטראקציה) מאפשרת לכנס את שני היתרונות של ההגדרות האחרות ולבטל את החסרונות שלהן. גישה זו היא הרווחת כיום בקרב חוקרי לחץ בארץ ובעולם.9

מודל האינטראקציה

מוכר גם כתאוריה קוגניטיבית של התמודדות עם לחץ פסיכולוגי, הוא מודל שבנו הפסיכולוגים לזרוס ופולקמן.10 לפיו, לחץ פסיכולוגי מורכב מהיחסים בין האדם לסביבתו, ויש להתייחס ללחץ בהקשר המסוים שבו הוא מופיע. הלחץ איננו מצב אובייקטיבי, אלא ההערכה של הפרט את המצב האובייקטיבי. למעשה, כל אדם מגיע להתמודדות עם הגירוי עם ניסיון חייו, אמונותיו, תרבותו, מינו, מבנה אישיותו ועוד, ודרך כל אלה מעצב הפרט את חוויית הלחץ האישית שלו. הפרשנות שייתן הפרט לגירוי או לאירוע מסוים תלויה במשתנים שונים, ופרשנות זו היא מקור הלחץ.11

מודל זה מדגיש את ההערכה הקוגניטיבית שהפרט מבצע בשתי רמות: האחת, התמקדות בגירוי ובמאפייניו; השנייה, התמקדות ביכולותיו של הפרט להתמודד עם הגירוי. ההערכה הקוגניטיבית מושפעת מהאופן שבו היחיד תופס ומעריך הן את הגירוי והן את יכולתו להתמודד בהצלחה עם הגירוי (ראו תרשים 1).12 למעשה, הערכה קוגניטיבית זו היא שמסבירה את התגובות השונות לגירויים זהים בקרב פרטים שונים או קבוצות.13

יישום אמפירי של מודל האינטראקציה: שאלון תפיסת מצב

רמ"ד מחקר בענף הכושר הנפשי במחלקת בריאות הגוף והנפש במקרפ"ר, ד"ר אבישי אנטונובסקי, פיתח שאלון תפיסת מצב המאפשר לאתר משימות שמהוות מוקדי לחץ ומציאת נקודות להתערבויות שיכולות לסייע בהפחתת עוצמת  הלחץ שיוצרות משימות אלה ובשיפור מידת הביטחון ביכולת לבצען. בהתאם למודל האינטראקציה עולות שתי שאלות על אודות כל משימה הנדרשת מהחייל. הראשונה מתייחסת ללחץ: "באיזו מידה אתה תופס את המשימה כגורם לחץ?", ונמדדת בסולם 8-1; השנייה מתייחסת למסוגלות העצמית: "מה מידת הביטחון שלך ביכולתך להצליח במשימה?", ונמדדת בסולם 4-1. בדרך זאת השאלון מייצר התבוננות מצבית (ולעיתים גם עתידית) על תהליכי ההערכה הקוגניטיבית של מודל האינטראקציה. השאלון איננו גנרי ופריטיו מותאמים למשימות המאפיינות כל יחידה. בנייתו מתבצעת בשיתוף המפקדים, ולמעשה הם אלה שמגדירים את תכניו. בדרך כלל יכלול השאלון עשרות רבות של פריטים (משימות), גם כאלה שבמבט ראשון נראות כמשימות שלא מעוררות לחץ ולא דורשות התערבות (ראו תרשים 2).

לאחר מילוי השאלון בידי האוכלוסייה הרלוונטית הנתונים עוברים לניתוח, ובסיומו מפקד המסגרת מקבל דוח סיכום הכולל את כלל המשימות בדירוג לפי רמת הלחץ ולפי רמת הביטחון לביצוע. כחלק מהניתוח מחושבים קשרים בין רמת הלחץ ורמת הביטחון לביצוע (ברמת החיילים וברמת המשימות) ונעשית חלוקה של הפריטים לפי סוג האתגר שהם מבטאים (קשיי הסתגלות, שחיקה, פוטנציאל טראומה)14 ולפי מרכיבי תחושת הקוהרנטיות שהם מבטאים (מובָנות, נהילות, משמעותיות).15

דוח הסיכום הוא כלי עבור המפקד להבין מה מצב הלחץ ומהי רמת הביטחון בביצוע המשימות שהוא דורש ממסגרתו. על־פי דרישה, ובהתאם להסכמה מדעת מצד החיילים, אפשר לבצע את התהליך גם באופן שמי. במקרה כזה יוכל המפקד לקבל את הנתונים על כל חייל בנפרד. הכלי יכול לסייע למפקד לבנות "סרגל מאמצים מנטלי" להכשרות או אימונים, כלומר לעצב על־פי רמת לחץ ומסוגלות עולה את בנק המשימות המוטלות על החיילים במהלך הכשרתם. נוסף על כך, המפקד יכול לבחור נקודות ספציפיות שבהן ירצה להתערב כדי לשפר את רמת המסוגלות או להפחית את מידת הלחץ.

שאלון תפיסת מצב – מקרי בוחן

בפברואר 2021, לקראת תרגיל "מסכם מסלול" בסיירת צנחנים, מופו המשימות הנדרשות בתרגיל באמצעות שאלון תפיסת מצב. התהליך התבצע בשיתוף פעולה בין מפקד בית הספר להכשרות ומ"פ המחזור ובין ענף הכושר הנפשי. מתוך רשימה של עשרות משימות בחרו המפקדים להתמקד בחמש המשימות שרמת הלחץ בהן הייתה הגבוהה ביותר במדידה שלפני התרגיל המסכם (ראו תרשימים  3 ו־4. למעלה: השוואת ממוצעים וגודל אפקט – לפני התרגיל המסכם ואחריו; למטה: השוואת גודל אפקט בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת לאחר התרגיל המסכם).

במהלך התרגיל הדגישו המפקדים היבטים המבטאים משימות אלה: ניווט (מספר רב של לוחמים שהובילו את הצוות בניווט); אירועים רבי נפגעים (הקפדה על כך שכל לוחם יתורגל כ"מציל חיים"' תחת פיקוח של הרופא הגדודי, בשונה ממה שהיה נהוג לפני כן – תרגול של החובשים בלבד ואולי לוחמים בודדים נוספים); "נפילת" המפקד (המפקד מפונה ולא שב לתרגיל הבא או ליום המחרת, בשונה מהפרוטוקול הנהוג שלפיו המפקד שב להוביל את חייליו בתום תרחיש הפינוי). ההתערבויות הפשוטות אך המדויקות הללו סיפקו את התוצאות הרצויות והלוחמים דיווחו על רמת לחץ פחותה ועל רמת מסוגלות גבוהה בהתייחסות למשימות אלה בהשוואה לדיווח לפני התרגיל.

דוגמה נוספת לשימוש בשאלון תפיסת מצב ניתן לראות בציר הכושר הנפשי שנבנה בבה"ד 10 (בית הספר לרפואה צבאית) לקורס הפרמדיקים הצבאיים. במרס 2020 הועברו שאלוני תפיסת מצב (ובהם 66 משימות) לחניכי קורס הפרמדיקים שהוכשרו באותה העת בבה"ד, ובמקביל הועבר השאלון לכלל הפרמדיקים בשירותם הסדיר ביחידות השונות. על סמך הממצאים בחרו המפקדים להתמקד בשלושה היבטים: ביצוע הכנה מנטלית לקראת כל שלב בקורס וביצוע סגירה ועיבוד של כל שלב שמסתיים; הרחבת הידע והתרגול בנושא המקצועי המרכזי שהעסיק את הפרמדיקים (במקרה זה טיפול ביילודים ובתינוקות); מתן כלים ואימונים לקראת תפקוד מבצעי ביחידות לוחמות. בהתאם לכך נבנה ציר כושר נפשי (סרגל מאמצים מנטלי) מותאם לרמות הלחץ והמסוגלות (ראו תרשים 5) שאותו מלווה קב"ן מילואים יחד עם ענף הכושר הנפשי.

סיכום

שימוש בכלי שמודד רמת לחץ ומסוגלות בהתייחס למשימות ספציפיות המאפיינות את מצבי השגרה והחירום ומותאם ליעדי היחידה, יסייע למפקדים להפסיק לפעול על־פי תחושות בטן והנחות שלעיתים אינן מבוססות, ותחת זאת להתערב ולהשפיע במקום שהחיילים זקוקים לכך. מנגד, המשך התרגול המנטלי במקומות שאין דרישה לכך לא ישפר את הכושר הנפשי של החיילים. ניתוח ממצאי שאלון תפיסת מצב מעניק למפקד זווית התבוננות שונה ומדויקת על האתגרים המנטליים של חייליו, ועל המקומות שבהם נכון לתחזק את כושרם הנפשי.

 

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

הערות

  • דביר, א' (2007). חוללות עצמית ותמיכת עמיתים, שחיקה וטראומה משנית, בסביבת עבודה רווית תחושת לחץ, בקרב צוותים בפנימיות לילדים ונוער בסיכון. המחלקה לקרימינולוגיה, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר אילן; Bandura, A. (1977). Self-Efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84, 191-215; Bandura, A. (1982) Self-Efficacy mechanism in human agency. American Psychology, 17, 122-147; Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. Freeman

  • בחרנו להשתמש במונח "לחץ" עבור המושג "stress" בשל היותו מוכר ושגור בעברית (בעיקר בשפת הדיבור), על אף שהמונח העברי הרשמי הוא "עקה".

  • Cannon, W. (1929).  Bodily changes in pain, hunger, fear, and rage. Appleton

  • Matheny, K. & McCarthy, C. J. (2000). Write Your Perception for Stress. New Harbinger Publication

  • אבני, א' (2009). מיון ללא מאמץ פיזי-מודל להבנת מושג הלחץ בהקשר המיון הצבאי. המרכז למדעי ההתנהגות, אכ"א

  • Holmes, T. & Rahe, R. (1967). The social readjustment rating scale. Journal of Psychometric Research, 11, 213–218

  • Selye, H. (1956). The stress of life. McGraw-Hill

  • קמחי, ש', מינדל, ק' ואוגד, ר' (2011). על פני תהומות ים: עדויות של צוות צוללת ישראלית על האתגרים והמאפיינים של שירות בסביבה קיצונית. מגמות מז (3/4), 545–567

  • Obbarius N., Fischer F., Liegl G., Obbarius A., & Rose M. (2021). A Modified Version of the Transactional Stress Concept According to Lazarus and Folkman Was Confirmed in a Psychosomatic Inpatient Sample. Frontiers in Psychology, 12

  • Lazarus, R. S., & Kleppner Folkman, S. (1984). Stress, appraisal, and coping. Springer Publishing Company

  • גליקו, ע' (2013). אסטרטגיות התמודדות ותגובות רגשיות בקרב בני נוער דתיים וחילוניים שנה לאחר השריפה בכרמל. הפקולטה למדעי החברה, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

  • Lazarus & Kleppner Folkman (1984)

  • Obbarius, Fischer, Liegl, Obbarius, & Rose (2021)

  • אוחיון, א', לוינשטיין, י' ואנטונובסקי, א' (נובמבר 2021). תרומת האימון הקשבי לכושר הנפשי של תצפיתניות בצה"ל. מערכות

    https://bit.ly/3gvGs4p

  • שם; אנטונובסקי, א' (1998). המודל הסלוטוגני כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות. מגמות, לט, 181-170